מסקנות והמלצות הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך מיסודה של היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 63

מסקנות והמלצות הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך מיסודה של היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך

מצב הרוח

איזבלה  וולובניק

פרופ' מריו מיקולינסר

יו"ר הוועדה

mario@idc.ac.il

רננה פרזנצ'בסקי אמיר

מרכזת הוועדה

renana.education@academy.ac.il
הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך הוקמה לפני כשנתיים על ידי "היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך" לבקשת משרד החינוך. הוועדה קיימה תהליך למידה מקיף כדי לבחון את הנעשה בתחום זה בארץ, למפות את המגמות העכשוויות בעולם, ולזהות תחומים שבהם ניתן לשפר את הפיתוח המקצועי הקיים. על רקע רצונה של הוועדה להרחיב את מגוון הקולות הנשמעים ואת הידע המצוי בפניה, נוצר שיתוף הפעולה עם מכון מופ"ת, שבמסגרתו פורסם "קול קורא" לשליחת מאמרים לבימת הדיון של גיליון זה.

הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך הוקמה לפני כשנתיים על ידי "היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך" לבקשת משרד החינוך. הוועדה היא ועדת מומחים (קונצנזוס) שמורכבת מכעשרה חוקרים ממגוון דיסציפלינות (חינוך, פסיכולוגיה, כלכלה, מדיניות ציבורית ועבודה סוציאלית). ועדה זו קיימה תהליך למידה מקיף במטרה ללמוד על הנעשה בארץ ועל האתגרים המרכזיים כיום, לקבל תמונה עדכנית על המחקר בתחום, למפות את המגמות העכשוויות בעשייה בעולם, ולזהות תחומים שבהם ניתן לשפר את הפיתוח המקצועי הקיים. עם סיום עבודתה תגיש הוועדה דוח המציג תמונת מצב של הנושא לצד המלצות. בימים אלה נמצאת הוועדה בשלבים אחרונים של עבודתה.

על רקע רצונה של הוועדה להרחיב את מגוון הקולות הנשמעים ואת הידע בתחומי עיסוקה, נוצר שיתוף הפעולה עם מכון מופ"ת, שבמסגרתו פורסם "קול קורא" לציבור העוסקים בחינוך לשלוח מאמרים בנושא זה. במענה לקול הקורא התקבלו עשרות מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של הנושא.

עוד בשלבי העבודה המוקדמים התברר כי מונחת בפני הוועדה משימה מורכבת הדורשת התייחסות לשאלות רחבות בשני מובנים. ראשית, כדי לחולל שיפור משמעותי בתחום של למידה מקצועית של מורים לאורך הקריירה לא מספיק לעסוק בהיבטים פדגוגיים של הנושא, אלא נדרש להתמודד עם היבטים ארגוניים מורכבים. שנית, לא ניתן לנתק את שאלת "הפיתוח המקצועי" של המורה משאלות רחבות של "התפתחות מקצועית" שלו, מעמדו וסטטוס מקצוע ההוראה. באופן קונקרטי יותר – הוועדה עסקה ובחנה כמה סוגיות עיקריות: (א) תבניות פדגוגיות של פיתוח מקצועי; (ב) מבנים ארגוניים לניהול הפיתוח המקצועי; (ג) התפתחות וקידם הקריירה של המורה; ו-(ד) בקרה והערכה של הלמידה המקצועית.

תבניות פדגוגיות של פיתוח מקצועי: הוועדה בחנה את המגמות העדכניות העיקריות בתבניות של תוכניות לפיתוח מקצועי העומדות בבסיסן של רפורמות בנושא בעולם. רפורמות אלה מדגישות את מקומם של המורים כשותפים אקטיביים בהבניית תהליכי הלמידה המקצועיים, התאמה לצרכים הפרטניים, תהליכי פיתוח ממוקדים הנטועים בהקשר קונקרטי וכוללים תהליכי חקר והתבוננות עצמית, בשיתוף עמיתים, במסגרת ארוכה ומתמשכת.

גם בארץ חלו שינויים תפיסתיים ומעשיים ברוח המגמות האלה. בין היתר, רפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" ניסו להסדיר בנייה של תוכנית למידה אישית לכל מורה על בסיס צרכיו וצורכי המערכת, ואף ליצור מערך דרגות ותפקידים שייצר אופק קידום למורים. עם זאת, הוועדה התרשמה כי חרף הכוונות הטובות חלק מן המאמצים לא נשאו פרי, ובפועל הלמידה המקצועית עדיין אינה מותאמת באופן מספק לצורכי הלומד, לניסיונו המקצועי או אף לצורכי בית הספר, ודרגות השכר לא לוו בתפקידים נוספים ובקידום מקצועי משמעותי.

מגמות אלה נתמכות ככלל בשיח הרווח בספרות בשנים האחרונות. ממצאים מסקרי ספרות שונים מצביעים על מאפיינים אחדים של "עיצוב מיטבי" של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים:  (1) מיקוד בתוכן דיסציפלינרי ובאופן שבו תלמידים לומדים אותו; (2) שיתוף פעולה ואינטראקציה עם עמיתים; (3) למידה פעילה; (4) התאמה לתוכניות ולקווי מדיניות קיימים, וכן לאמונות ולערכים של מורים; (5) היקף מספק של שעות למידה (משך התוכנית). בעקבות הממצאים המחקריים הוועדה מציעה להביא בחשבון כמה היבטים בעת שמעצבים תהליכי למידה מקצועית:

  • אין תבנית אחת של פיתוח מקצועי שתענה על כל ההיבטים של למידה מקצועית – סביר כי לרכיבים שונים, לתחומים שונים ולהקשרים שונים מתאימות תבניות למידה מסוגים שונים.
  • היעילות של הלמידה המקצועית תלויה בין היתר בסוג השינוי המבוקש – יש היבטים של הוראה שהם פשוטים יותר לשינוי מאחרים, ויש רכיבים של שינוי אשר מדידים יותר מאחרים.
  • התפקיד של מנחה מומחה לתהליכי למידה מקצועית הוא קריטי, ויש צורך לאפיין את סוג המומחיות הנדרש – במיוחד בהקשרים של למידה מקצועית בתוך בתי הספר.
  • חלק מהתהליכים המבטיחים ביותר של למידה מקצועית – כגון הדרכה או מנטורינג של אחד-על-אחד – הם קשים ליישום בקנה מידה רחב.
  • רצוי לשלב בין תהליכים מובנים (השתלמויות, קורסים, סדנאות) ללמידה מקצועית בחדר המורים. כך לדוגמה כדאי ליצר תהליכים בית-ספריים או אזוריים שילוו סדנאות או השתלמויות פורמליות, תוך התנסות ורפלקציה;

מבנים ארגוניים לניהול הפיתוח המקצועי: כיום יחידות רבות במשרד עוסקות בלמידה מקצועית של מורים. לצד שתי היחידות שזהו תחום עיסוקן המרכזי,  המינהלים, האגפים המקצועיים השונים והמחוזות עוסקים גם הם בתכנון ובביצוע של פיתוח מקצועי לעובדי הוראה, ונוסף  על כך כמעט כל יחידות המטה משתמשות בפיתוח מקצועי ככלי להטמעת תוכניות חדשות ולקידום יעדיהן. ריבוי הגורמים הפועלים בד בבד ובאופן לא מתואם פוגם ביכולתו של משרד החינוך לממש את סמכותו לקבוע מדיניות וליצור את המנגנונים הדרושים ליישום מדיניות זו. הפיזור של פעילויות הפיתוח המקצועי בין גורמים שונים מביא מחד גיסא לגיוון חשוב באמצעים ובתכנים של הפיתוח המקצועי, ומאידך גיסא הריבוי הלא מתוכנן והלא מנוהל יוצר קשיים רבים:

  • עמימות באשר למטרות הלמידה המקצועית – בלבול באשר למידה שבה היא מיועדת לצורכי הטמעה של תוכניות וידע חדש לעומת הצמחה של כישורים ויכולות מקצועיות ומנהיגותיות בקרב מורים.
  • "תחרות" בין גורמי הפיתוח המקצועי על זמנם המוגבל של מורי בית הספר.
  • חוסר קוהרנטיות בין תהליכי הפיתוח המקצועי שנוטים להיות קצרי טווח ולא רציפים.
  • פגיעה ביכולת הלמידה על הצלחות ואתגרים, המגבילה את היכולת לפעול לטיוב הלמידה המקצועית.
  • המורה, צרכיו ומאווייו והתפתחותו הפרופסיונלית אינם מקבלים מענה מספק.

על רקע זה סברה הוועדה כי יש להבהיר את חלוקת הסמכויות והתפקידים בין הגורמים השונים באופן שיחזק וישפר את התפקידים המרכזיים של כל גורם. במסגרת דיוניה גיבשה הוועדה את המתווה שלהלן, הכולל ארבעה רכיבים:

  1. פורום מטה של למידה מקצועית שיכלול נציגות של כל הגורמים המעורבים בלמידה מקצועית ויפעל לקביעת מדיניות-על בנושא זה.
  2. המחוז יתאים את מדיניות-העל ויתמוך ברשויות המקומיות בעת הוצאה לפועל של הסמכות. למחוז יכול להיות גם תפקיד של מעקב יזום אחר הפיתוח המקצועי של כל מורה ועמידתו בתוכנית הפיתוח המקצועי שלו.
  3. פורום לניהול משולב – ברמה המקומית יוקמו פורומים שבהם יהיו חברים הרשות המקומית, המחוז, מרכז הפסג"ה ומנהלי בתי הספר. פורומים אלה יהיו אחראים לקבוע את תוכנית העבודה היישובית ואת המסגרת הכללית לתוכניות העבודה הבית-ספריות, וילוו את בתי הספר ואת המורים בבניית תוכניות הלמידה הפרטניות.
  4. בתי הספר יהיו בעלי הסמכות והאחריות המרכזית לתכנן ולבצע את תהליכי הפיתוח המקצועי למורים, לצוותים ולבתי הספר כארגון. המנהל, בשיתוף עם בעל תפקיד ייעודי ובליווי הפורום, יבנו תוכנית רב-שנתית המבוססת על מדיניות-על, על התוכנית היישובית ועל צורכי בית הספר והמורים. גם תכנון תוכנית הפיתוח המקצועי והקריירה של כל מורה ייעשה על בסיס רכיבים אלה.

התפתחות וקידם הקריירה של המורה: לשיטתה של הוועדה, נושא זה הוא בעל חשיבות מרכזית וקשור קשר הדוק לנושא הלמידה המקצועית של המורה. כדי לקדם את מערכת החינוך ואת הלמידה המקצועית הוועדה סבורה כי יש לצעוד בכמה כיוונים:

  1. לקבוע סוגי מסלולים ותפקידים, את התגמול שיתלווה להם, קריטריונים איכותיים לאופן הקידום בכל אחד מהמסלולים ואת דרכי ההערכה של קריטריונים אלה.
  2. להקים גוף אוטונומי ("מועצת המורים") בדומה למועצת הפסיכולוגים או מועצת העובדים הסוציאליים. בגוף זה ייטלו חלק נציגי המורים (למשל, נציגי האיגודים המקצועיים של המורים) לצד אנשי משרד החינוך, אנשי אקדמיה בתחום החינוך ובעלי עניין נוספים. גוף זה יבחן את הדברים ויסדיר את מסלולי הקריירה על רכיביהם המפורטים.
  3. לתכנן את מסלול הקריירה הפרטני של כל מורה תוך כדי שיח בינו לבין  עם מנהל בית הספר, בשיתוף הגורמים המקומיים המלווים.

בקרה והערכת על הלמידה המקצועית: כיום, יכולת הבקרה על הלמידה המקצועית היא מזערית למדי, הן בשל היעדרם של מאגרי נתונים מספקים בנוגע להליכי הפיתוח המקצועי ולהיסטוריית הפיתוח המקצועי של כל מורה, הן בשל קריטריונים נמוכים להיכללות במאגר המרצים של משרד החינוך, הן בשל היקף מצומצם של בקרה פדגוגית יזומה. גם בהקשר זה סברה הוועדה כי יישום הבקרה וההערכה צריך להיות מחולק בין הגופים המקומיים, בעלי הגישה למידע, לבין המטה שמרכז את התמונה המערכתית.

בכל הנוגע לבקרה ולהערכה של הלמידה המקצועית של מורים, הוועדה סבורה כי אף שמחקרי הערכה מבוקרים לבחינת השפעתו של פיתוח מקצועי הם קשים לביצוע, כדאי לשאוף לכך לאור תועלתם הרבה ואף לעודד לשם כך שותפויות עם האקדמיה. לצד מחקרים מחמירים מסוג זה, מובן כי יש קשת רחבה לאיסוף מידע רלוונטי להערכת הפיתוח המקצועי, כגון ראיונות עם מורים, שאלונים ותצפיות. בהרבה מן המקרים האלה שביעות הרצון של המורים משמשת מדד להערכה על אף הקשיים שבמדד זה. הוועדה סבורה כי חשוב לנסח שאלות תוכן ממוקדות, להבדיל משאלות המתייחסות לשביעות רצון כללית.

לסיכום, קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרים ואנשי מקצוע בתחום החינוך בארץ ובעולם בדבר חשיבותה של הלמידה המקצועית הנמשכת של המורה, מתוך הבנה כי איכות המורים חשובה מאוד לאיכות מערכת החינוך בכללותה. לאור זאת, המלצות הוועדה משקפות שישה עקרונות יסוד:

  1. חיזוק תרבות הלמידה המקצועית הבית-ספרית: יצירת סדירויות בית-ספריות שיקדמו ויחזקו תרבות של למידה מקצועית, תוך שיתוף פעולה אקטיבי של מורים עם עמיתיהם בתחומים הדיסציפלינריים שלהם.
  2. הקמת גוף פרופסיונלי שיתווה את מסלולי הקריירה של המורים ויקבע את אבני הבוחן: הקמת גוף פרופסיונלי אוטונומי, "מועצת מורים" דוגמת הגופים הקיימים בפסיכולוגיה ובעבודה סוציאלית, שיקבע מסלולי קריירה של עובדי הוראה ויפקח עליהם.
  3. הגברת התיאום וההיזון החוזר: הגברת התיאום וההיזון החוזר בשני מישורים: בין היחידות השונות במשרד החינוך העוסקות בפיתוח תכנים ללמידה מקצועית של מורים, תוך יצירת פורום מטה ללמידה מקצועית במשרד, וכן בין (א) פורום המטה במשרד, שיהיה אחראי לקביעת מדיניות, לעיצוב מסגרות ולקיום בקרה והערכה; (ב) גופים מקומיים הקרובים יותר לשטח – מחוז, רשות מקומית, מנהלי בתי ספר  – שיהיו אחראים ליישום ולניהול בפועל של הלמידה המקצועית; ו-(ג) הגוף הפרופסיונלי האוטונומי שיהיה אחראי להסדרת מסלול הקריירה של המורים.
  4. איגום משאבים: איגום ושילוב שלל סוגות הלמידה המקצועית ותוכני הלמידה המקצועית לסל אחד, לרבות המשאבים המושקעים כיום בגמול ההשתלמות.
  5. איזון בין צורכי המערכת לבין ההתפתחות האישית של כל מורה: שימוש גמיש בסל של משאבי למידה מקצועית המאזן בין צורכי המערכת ללימוד מקצועי לבין שאיפותיו המקצועיות של המורה ויכולותיו.
  6. הגברת הבקרה והערכה: קיום בקרה סדורה ויעילה על הלמידה המקצועית, תוך (א) קביעת יעדים ברורים; (ב) איסוף נתונים סדיר ובקרה שיטתית; ו-(ג) עריכת מחקרי הערכה על רכיבי הלמידה המקצועית.

הדף האישי של פרופ' מריו מיקולינסר
http://portal.idc.ac.il/faculty/en/pages/profile.aspx?username=mario

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם: