איך מקטינים את ת"ק הפרסה בין אמר לעשה SEL? - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 64

איך מקטינים את ת"ק הפרסה בין אמר לעשה SEL?

בימת דיון

מני משומר

ד"ר צחי בר

מורה לביולוגיה בבית הספר השש שנתי ע"ש יצחק שמיר בפתח תקוה

 

tzachi.bar@kartahub.com
כישורי SEL מפתחים לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים, ביישום יום-יומי שלהם בבית הספר ומחוצה לו על ידי סגל בית הספר והתלמידים כאחד. רוב העוסקים בתחום מסכימים עם התאוריה הפשוטה הזאת, אולם היישום המעשי שלה מורכב בהרבה וזוכה לשפע פרשנויות.

פרופ' מיכאל בר-זוהר, הביוגרף של בן-גוריון, מספר שכשהאיץ בבן-גוריון בזמן כתיבת האוטוביוגרפיה שלו, ענה לו בן-גוריון: "בר-זוהר, היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים" (משגב, 2012). דבר דומה ניתן לומר גם על פיתוח כישורים רגשיים-חברתיים (Social Emotional Learning, SEL). כישורי SEL מפתחים לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים, ביישום יום-יומי שלהם בבית הספר ומחוצה לו על ידי סגל בית הספר והתלמידים כאחד (Weissberg, 2019).

אומנם רוב העוסקים בתחום מסכימים עם התאוריה הפשוטה הזאת, אולם היישום המעשי שלה מורכב הרבה יותר, וזוכה לשפע פרשנויות. או במילותיו של שחקן הבייסבול המצטיין יוגי ברה: "באופן תאורטי אין הבדל בין תאוריה למעשה, אבל באופן מעשי יש".

לכן, מטרת השורות הבאות היא לתאר פרקטיקת SEL פשוטה שיכולה להשתלב בקלות בחיי היום-יום של בתי ספר רבים.

הפרקטיקה המתוארת גורמת לכלל התלמידים והמורים לתת אמון ולזכות בו תוך הבנת החשיבות של מעורבות פעילה ביצירת סביבה אמינה. כל זאת במעט השקעה של זמן וכסף מצד המורים ובית הספר.

הדרך למימוש הפרקטיקה שמוצגת בהמשך מבוססת על ניסיוני כמורה בתיכון במרכז הארץ, ותוארה במקום אחר בצורה סיפורית (בר, 2018). כאן אנתח את הפרקטיקה מזווית פדגוגית, אבחן אותה לפי מדדי SEL, אציג את הקשיים הנלווים לה ואעלה רעיונות לחקור ולשפר אותה.

סלסילת פירות ככלי להבעה רציפה של אמון

מי שטייל באזורים הכפריים של מערב אירופה, קרוב לוודאי נתקל בצידי הדרכים בדוכני פירות וירקות ללא מוכרים לצידם. חשקה נפשכם בפרי? עצרו בצד הדרך, קחו כמה פירות שתרצו, שלשלו את הסכום הנדרש לקופה, וזהו. כל זה בלי שפגשתם איש. אף אחד לא בדק כמה פירות לקחתם וכמה כסף שמתם בקופה, אם בכלל שמתם.

מאמר זה דן בהכנסת סלסילת פירות בשירות עצמי לבית הספר כאמצעי להקניית כישורי SEL, תוך שימוש בתובנות מתחום ה-SEL כדי להגביר את אפקטיביות הסלסילה בתפקידה החדש – סלסילת אמון.

[1] באופן מעשי בשלב ראשון אין צורך בדוכן שלם. סלסילת פירות וירקות בדרך כלל תספיק, בוודאי כאשר מפעילים את הפרויקט בשכבה אחת.

[2] בהפסקה קראה אותי המנהלת אליה לשיחה: "איך אתה רוצה להחזיק את הסלסילה אם אתה קונה פרי ב-2.10 שקלים ומוכר אותו ב-80 אגורות??" שאלה בתמיהה. בדקתי שאף אחד לא שומע אותנו ואמרתי לה בשקט, אבל בגאווה לא מוסתרת: "את אולי מבינה בחינוך, אבל לא בעסקים. אני מפסיד קצת בָּשקלים, אבל מרוויח המון בָּאגורות!"

איור 1: דוכן למכירת פירות בשירות עצמי, מערב אירופה
כדי שפעילות SEL  תצליח היא צריכה להיות רלוונטית ומשמעותית לתלמידים, ממש כמו בהוראה של תכנים וכישורי חשיבה (Hattie, 2008). אך מה שנראה ברור למורה שמוביל את המיזם בבית הספר לא בהכרח ברור לשאר המורים ולתלמידים. לכן השלב הראשון הוא שיווק הרעיון וחשיבותו למורים ולתלמידים.

ה"שיווק" וה"מכירה" של רעיון הדוכן והערכים המאפשרים אותו לתלמידים ולמורים

כדי שפעילותSEL  תצליח היא צריכה להיות רלוונטית ומשמעותית לתלמידים, ממש כמו בהוראה של תכנים וכישורי חשיבה (Hattie, 2008). אך מה שנראה ברור למורה שמוביל את המיזם בבית הספר לא בהכרח ברור לשאר המורים ולתלמידים. לכן השלב הראשון הוא שיווק הרעיון וחשיבותו למורים ולתלמידים.

השלב הראשון בשיווק הסלסילה הוא יצירת עניין ראשוני. אפשר לעורר את העניין בסלסילה באמצעות טיזר פרסומי, כמו שעשינו בבית הספר שלנו ימים אחדים לפני הופעת הסלסילה (ראו מסגרת "טיזר לסלסילת אמון").

אך הטיזר הוא רק הצעד הראשון. כדי "לעורר מודעות" לסלסילה, השלב השני בשיווק – מודעות שתאפשר "חדירה לשוק" – אפשר לנקוט את האסטרטגיה הפשוטה מכולן: "חותכים את המחיר" לתלמידים באמצעות העברת כל העלות התפעולית של הסלסילה אל כתפי המורים. התלמידים נהנים מהסלסילה, אבל משלמים עליה מחיר מופחת. כלומר הם כן משלמים על הפירות בכסף מלא, כדי שאפשר יהיה לקנות למוחרת פירות חדשים, אבל בשבועיים הראשונים של הרצת הסלסילה המורים הם שמביאים את הפירות, מסדרים, מנקים ומעבירים כסף בסוף היום. נציין שהמורים אינם מפקחים על המכירה בשום שלב. מהרגע הראשון הסלסילה מתפקדת כסלסילת אמון.

איור 2: סלסילת האמון בבית הספר שלנו

לפני שנדון בשלב השלישי כדאי לחדד נקודה חשובה ב-SEL. אנשים נוטים להחזיק בדימוי ערכי עצמי גבוה מכפי שהוא באמת (Hoorens, 2011), בין השאר משום שהם שוכחים ש"בין אמר לעשה ת"ק פרסה". אפשר לסגור את המרחק הזה ולהתכנס להערכה עצמית מציאותית יותר אם מתוודעים לאמירתו של ויליאם ברנבך, מאבות השיווק המודרני: "A principle is not a principle until it costs you something".

מכאן שהדרך לשינוי ערכי ארוך טווח עוברת דרך תחזוקת הסלסילה על ידי התלמידים, מתוך שהם מבינים שתשלום על ערכים במשאב מוגבל הוא הדרך לסגור את ת"ק הפרסה בין אמר לעשה. על כל תלמיד בתורו להקדיש אחרי הצוהריים זמן לקניית הפירות, לסחוב את הפירות לבית הספר גם אם הם כבדים, להיות אחראי לסידור הסלסילה ולניקיונה, ולדאוג להעביר בסוף היום את הכסף שנאסף לתלמיד הבא בתור.

לאור האמור לעיל, השלב השלישי והמאתגר מכולם הוא "מכירה" של שני הרעיונות המרכזיים שמאפשרים את קיומה של סלסילת אמון לתלמידים. כלומר עלינו לגרום לתלמידים "להכניס את היד לכיס", או בשפתו של ברנבך, לשלם במשאב המוגבל של זמן, מאמץ ואחריות בנפש חפצה, מתוך הבנת חשיבותם של שני עקרונות מרכזיים לקיומה של חברה בריאה (OECD, 2018): מעורבות פעילה של חברי הקהילה בעשייה ערכית; מתן וקבלת אמון.

אבל איך עושים את זה? בשלב הזה ניתן לרתום את הרלוונטיות הגבוהה של הסלסילה בתפקודה המקורי כמענה לצורך במזון טעים ובריא ליצירת מודעות מפורשת אצל התלמידים לשני העקרונות החשובים שהוזכרו לעיל ונדרשים לתפעול מתמשך של הסלסילה. אפשר לחשוב על דרכים רבות לקשור את שני הדברים. דרך אחת, שעבדה אצלנו בהצלחה, היא באמצעות דיון מונחה (ראו בר, 2018).

השלב הרביעי, "מכירה חוזרת" של הרעיון, מתאפשר בשני כיוונים משלימים, מעשי ומוטיבציוני: (1) מעשי, באמצעות "שירות תמיכה בלקוחות" – קבוצת תלמידים קטנה הפועלת במסגרת מחויבות אישית ותפקידה להנחות בכל יום את התלמיד שתורו להביא את הפירות ולעזור לו (בר, 2018); (2) מוטיבציוני – מעודדים את כל התלמידים לספר מחוץ לבית הספר על הסלסילה, על הרציונל מאחוריה, ועל מה שהיא אומרת על הסובבים אותה (ראו סיכום).

נקודה נוספת, אומנם פרקטית ולא פדגוגית אבל חשובה, היא מחיר הפירות. בלהט המיזם מתמחרים לעיתים את הפירות מתחת למחיר שנקנו בו.2 הסלסילה אמורה להחזיק את עצמה, כלומר ההכנסות של יום אחד משמשות לקניית הפירות ליום המוחרת. לכן חשוב לתמחר את הפירות מעט מעל מחיר הקנייה שלהם, כדי לאפשר פחת טבעי שמתרחש, או כיסוי של גניבות קטנות, שלעיתים נדירות עלולות גם הן להתרחש.

ניתוח סלסילת אמון בראי SEL

מטה-אנליזה שערך דורלק (Durlak, 2011) מראה שמיזמי ה-SEL האפקטיביים ביותר משלבים בתוכם ארבעה רכיבים, והם נקראים בראשי התיבות שלהם, SAFE: Sequence, Active, Focused, Explicit. נראה שסלסילת האמון עונה על כל הארבעה:

  1. הכנסת סלסילת האמון בנויה על רצף (Sequence) פעולות מתואם שתכליתו לקדם את הרעיון של פיתוח כישורי SEL, החל בטיזינג, עבור בפעולות "השיווק" של המיזם וכלה ב"מכירה" וב"תמיכה בלקוחות", שבהן התלמידים הם שמתחזקים את הסלסילה.
  2. באמצעות קנייה מהסלסילה באופן עצמאי, והתחזוקה שלה, וגם באמצעות מה שלכאורה נראה מעורבות פסיבית – מעבר ליד הסלסילה בלי לקחת פרי או כסף שלא כחוק – סלסילת האמון מערבת צורות למידה פעילות (Active) המאפשרות לתלמידים לתרגל את הכישורים הנדרשים (מתן וקבלת אמון) ולהשיג מיומנות גבוהה בהם.
  3. ההכנה לקראת הפעלת הסלסילה נעשית בדיון כיתתי, שהוא זמן ממוקד (Focused) המוקדש לפיתוח שתי מיומנויות חברתיות.
  4. תהליך הכנסת הסלסילה מערב הגדרה מפורשת (Explicit) ומיקוד בכישורים חברתיים-רגשיים ספציפיים, במקרה הזה היכולת לתת ולקבל אמון והצורך במעורבות פעילה להשגת חברה ערכית.

נוסף על כך, המיזם עונה על המלצותיהם של ג'ונס ובופארד ליישום אפקטיבי של למידה חברתית-רגשתית (Jones & Bouffard, 2012):

  • הקדישו מספיק זמן למימוש אפקטיבי: פעמים רבות הזמן המוקדש לשיעורי SEL הוא מועט, דבר הפוגע קשות באפקטיביות שלהם (Jones, 2010). סלסילת האמון שהוצגה כאן דורשת כשעה או שעתיים בלבד, שהן בגדר המקובל בהוראת SEL. לאחר שסלסילת האמון עברה לתלמידים הפעילות ממשיכה במלואה, כלומר מוקדש לה עוד זמן – ברמה נמוכה על ידי כולם, כל הזמן, וברמה גבוהה על ידי תלמיד אחד בכל יום. כל זה נעשה כמעט ללא השקעת מאמץ וזמן מצד המורה האחראי למיזם, וזאת הודות לסעיף הבא, המאפשר למורה להתערב רק כאשר נדרש.
  • השתמשו בנתונים כדי לקבל החלטות: פעמים רבות קשה להגדיר ולהעריך את האפקטיביות הערכית של פרויקטי SEL, ולכן רבים מהם מתבצעים בלי שתיעשה מדידה של האפקטיביות שלהם. לפיכך קשה לזהות ליקויים ולהציע שיפורים במהלך המיזם, ולא ברור אם הוא אכן משיג את מטרותיו. מכאן הדרך לבזבוז משאבים קצרה. מהמבנה הכלכלי של סלסילת האמון נגזר שהיא יכולה להתקיים רק כאשר היא משיגה את מטרות ה-SEL שלשמן הוקמה. אם אין אמון בקרב התלמידים, ואם התלמידים לא ירגישו מחויבים לערכים של הסלסילה, לא יהיה די כסף לחדש את הסלסילה למוחרת, ולא יהיה מי שיתחזק אותה. באופן זה נעשה שימוש מובנה בנתונים באופן רציף, מדויק וממוקד כדי לנטר את האפקטיביות של המיזם ולזהות בעיות וכשלים מייד כשהם מתרחשים ולתקן אותם.
מהמבנה הכלכלי של סלסילת האמון נגזר שהיא יכולה להתקיים רק כאשר היא משיגה את מטרות הSEL - שלשמן הוקמה. אם אין אמון בקרב התלמידים, ואם התלמידים לא ירגישו מחויבים לערכים של הסלסילה, לא יהיה די כסף לחדש אותה למוחרת, ולא יהיה מי שיתחזק אותה.
  • הוציאו את ה-SEL אל מחוץ לכיתה: ביצוע ה-SEL במסדרון בית הספר ללא השגחת מבוגר אחראי, להבדיל מהסביבה הסטרילית והמפוקחת של הכיתה, מאפשר לתלמידים לבצע SEL בסביבה שיש בה אינטראקציות חברתיות אמיתיות. דבר זה יקל על התלמידים בהמשך, כשיממשו את כישורי ה-SEL שרכשו בסלסילה בסיטואציות חברתיות מגוונות מחוץ לבית הספר. גם הפצת סיפור הסלסילה על ידי התלמידים מחוץ לבית הספר מוציאה את ה-SEL אל מחוץ לכיתה ומסייעת להעמיק את השפעתה.
  • ישמו כישורי SEL בזמן אמת: פיתוח כישורי SEL דורש תרגול שלהם במצבים אמיתיים סלסילת האמון מספקת לתלמידים שפע הזדמנויות ליישם במצבי אמת את כישורי ה-SEL שלמדו עליהם בכיתה. במידה מסוימת ניתן לומר שיישום המיומנות נכפה עליהם, שכן גם אם הם לא קונים בסלסילה, או מתחזקים אותה רק פעם בשנה, הם עדיין נדרשים להפעיל שיקול דעת ערכי בכל פעם שהם עוברים לידה.
  • הבטיחו תמיכה מספקת של צוות המורים וההורים: פתגם אפריקאי אומר ש"דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד". כאשר הקהילה כולה משדרת נורמה ערכית אחידה ומקדישה מאמצים לשמר אותה גוברת הנטייה בקרב חברי הקהילה לאמץ את הנורמה. כך הדבר גם בנוגע למיזמי SEL. הצלחתם עולה כאשר יש שיתוף פעולה והירתמות של כלל בית הספר, ואם אפשר – גם של ההורים ושאר הקהילה (Jones, Bailey, Brush, & Kahn, 2018). דרך נוחה וקלה לרתום את חדר המורים לסיפור הסלסילה הוא להריץ תחילה סלסילת אמון קטנה בתוך חדר מורים, בדומה לאופן שבו היא תרוץ בהמשך עם התלמידים. כשהסלסילה עוברת לתלמידים אפשר ליחצ"ן אותה להורים ולשאר הקהילה המקיפה את בית הספר. הירתמות מקיפה מקילה את ההתמודדות עם הבעיה העיקרית של סלסילת אמון – חוסר רצון של תלמידים להביא פירות ולתחזק את הסלסילה בתורם.
  • אפשרו גם למאחרים בעלות על התוכנית והזדמנות להצטרף: מורים ותלמידים התופסים את פרויקט SEL כהנחתה מלמעלה, נוטים פחות לשתף עימו פעולה. סלסילת האמון כוללת בתוכה את תחושת הבעלות על הפרויקט בקרב צוות התלמידים המספק את התמיכה לשאר התלמידים, וגם תחושת בעלות יומית למי שהביא את הפירות באותו יום. כך הסלסילה יוצרת בקרב התלמידים שיתוף פעולה רחב המוביל להצלחת המיזם.

מבט מחקרי קדימה

סלסילת האמון שתוארה כאן נראית במבט ראשון כפרקטיקת SEL טובה, וככזאת היא מעוררת שפע שאלות: כיצד היא משפיעה על השקפת העולם הערכית של התלמידים בזמן לימודיהם ולאחריהם? האם היא משפיעה גם על התנהגות התלמידים והמורים בפועל? בטווח הקצר? בטווח הבינוני? הארוך? כיצד סלסילת האמון משפיעה על השקפת העולם הערכית של צוות בית הספר? על אקלים בית הספר? איך הסלסילה משפיעה על אוכלוסיות שונות של תלמידים? כיצד אפשר לשכלל את השיטה באמצעות פיתוח, אפיון וחקירה של שיטות להתמודדות עם הקשיים הטיפוסיים של סלסילת האמון? מה אפשר לקחת מהסלסילה לפרויקטי SEL אחרים?

סיכום

סלסילת אמון מתפקדת היא לפיד הבוער בעוצמה במסדרונות בית הספר ומצהיר ברי"ש גלי על היכולות החברתיות והערכיות של הסובבים את הסלסילה יום אחרי יום, מהצלצול הראשון ועד לאחרון. בהירות הרעיונות שבבסיס סלסילת האמון והנוכחות המוחשית שלה בבית הספר מזמינות להפוך אותה לעוגן ערכי שחוזרים אליו כשנתקלים בדילמות ערכיות הקשורות לערכים המאפשרים את קיומה. כל אלו, לצד הפשטות של המיזם והעלות הנמוכה שלו במונחי כסף וזמן של מורים, קוראים להפוך את סלסילת האמון לחלק אינטגרלי בכל בית חינוך.

תודות

תודתי נתונה מעומק לב להדס לאור אשור, עמיתתי בחדר מורים, על הדרכה והכוונה בתאוריה ובמעשה, באורך רוח ובבהירות. כל אלו תרמו רבות לסלסילת האמון בבית ספרנו ולכתיבת מאמר זה.

מקורות

בר, צ' (2018, 22 ביולי). סלסלת הפירות שתבנה אמון בבית הספר שלך. הגיע זמן חינוך.

משגב, א' (2012, 4 באפריל). בן גוריון, הדעיכה. הארץ.

Durlak, J. A. (2011). The impact of enhancing students’ social and emotional learning: A meta-analysis of school-based universal intervention. Child Development, 82, 405‒432.

Hattie, J. (2008). Visible learning: A synthesis of over 800 meta-analyses relating to achievement. Routledge.

Hoorens, V. (2011). Self-enhancement and superiority biases in social comparison. European Review of Social Psychology, 4(1), 113‒139.

Jones, S. M. (2010). A school-randomized clinical trial of an integrated socialemotional learning and literacy intervention: Impacts after 1 school year. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 78(6), 829‒842.

Jones, S., Bailey, R., Brush, K., & Kahn, J. (2018). Preparing for effective SEL implementation. EASEL Lab.

Jones, S. M., & Bouffard, S. (2012). Social and emotional learning in schools: From programs to strategies and commentaries. Social Policy Report.

OECD (2018). The future of education and skills: Education 2030.

Joseph L. Mahoney and Roger P. Weissberg. (2019). What is systemic social and emotional learning and why does it matter? Blue Dot, 10, 16‒24.

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם: