יצירת אקלים בית-ספרי התורם לטיפוח ולהטמעה של כישורים רגשיים-חברתיים ומתמקד בתלמידים מופנמים וביישנים - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 64

יצירת אקלים בית-ספרי התורם לטיפוח ולהטמעה של כישורים רגשיים-חברתיים ומתמקד בתלמידים מופנמים וביישנים

בימת דיון

מני משומר

אבנר דפני

מנכ"ל עמותת רקפת, ארגון לנוער ביישן ומופנם, המתמודד עם חרדה חברתית

gat@rakefet-group.org.il
כשליש עד מחצית מבני האדם מוגדרים כמופנמים, וכ-7% מפתחים חרדה חברתית של ממש המפריעה להם בתפקוד היום-יומי. בפועל, בממוצע, בכיתה של שלושים תלמידים, כעשרה ילדים יוגדרו כמופנמים, ושניים מהם ניתן יהיה לאבחן כסובלים מחרדה חברתית.

אתם מכירים אותם, ככל הנראה. זו הנערה השקטה שלעולם אינה פוצה פה בכיתה. זה הנער הביישן המתבודד בהפסקות.

כשליש עד מחצית מבני האדם מוגדרים כמופנמים, וכ-7% מפתחים חרדה חברתית של ממש המפריעה להם בתפקוד היום-יומי.  בפועל, בממוצע, בכיתה של שלושים תלמידים, כעשרה ילדים יוגדרו כמופנמים, ושניים מהם ניתן יהיה לאבחן כסובלים מחרדה חברתית.

איגוד הפסיכיאטרים האמריקני מגדיר חרדה חברתית כמצב שבו אדם סובל מאי-נוחות משמעותית ומפחד מוגזם להיות מובך, מושפל או דחוי על ידי אנשים אחרים. הסובלים מחרדה חברתית ינסו להימנע מאינטראקציה חברתית, והדבר יפגע בתפקודם היום-יומי.

בישראל כ-70 אלף צעירים עד גיל 18 סובלים מחרדה חברתית ומביישנות. לחרדים חברתית סיכוי גבוה יותר לייצר תלות באלכוהול ובסמים (כמענה לחרדה), וסיכוי גבוה יותר להתאבדויות.

צוותים חינוכיים שנפגשנו עימם כמהים להושיט יד לאותו ילד או ילדה. הם יודעים עד כמה חשובה האינטראקציה החברתית במסגרת הבית-ספרית וכהכנה לחיים. ברור להם שכאשר אותו ילד ייפתח לעולם, כפרח הרקפת, ירוויחו מכך גם הילדים האחרים.

אף שהחרדה נפוצה, ולמרות השפעתה המשמעותית על התפקוד בחינוך, בתעסוקה, ביצירת קשרים משמעותיים ובשמירתם, לעיתים קרובות היא אינה מאובחנת ואינה מטופלת. הנערה המקסימה אינה מפריעה בשתיקתה המתמשכת למהלך הלימודים בכיתה. הנער הנבון שנשאר לבד בהפסקה אינו מעז להביע את מצוקתו בפני איש, וההורים אינם תמיד מודעים לחומרת הבעיה. כך, ללא טיפול מתאים, הבעיה רק הולכת ומתגברת.

צוותים חינוכיים שנפגשנו עימם כמהים להושיט יד לאותו ילד או ילדה. הם יודעים עד כמה חשובה האינטראקציה החברתית במסגרת הבית-ספרית וכהכנה לחיים. ברור להם שכאשר אותו ילד ייפתח לעולם, כפרח הרקפת, ירוויחו מכך גם הילדים האחרים.

מדובר באתגר לא פשוט כלל. ילדים מופנמים, ודאי אלה מהם הסובלים מחרדה חברתית, אינם צפויים להתמסר בקלות לקבלת העזרה. להפך – הם ינסו ככל האפשר להישאר באזור הנוחות ולהמשיך להימנע מאינטראקציה חברתית. במילים אחרות, הבעיה עצמה פוגעת בטיפול בה.

לעיתים גם נשמעת הטענה כי יש לעזוב את הילדים הללו לנפשם. "כשהם ירגישו בטוחים מספיק, הם כבר ידברו מול הכיתה". הגישה הוכחה באין-ספור מחקרים כמוטעית. כשאין התנסות – גוברת תחושת חוסר המסוגלות. ילד שנמנע, למשל, מלדבר מול הכיתה – יאמין עם הזמן שהוא פשוט חסר יכולת לעשות זאת.

מחקרים מעידים כי ללא התערבות בית-ספרית רוב הסיכויים שהנושא לא יטופל, ומכמה סיבות:

ראשית, המודעות להפרעת חרדה חברתית היא נמוכה, ובני נוער רבים שסובלים ממנה, וכך גם הוריהם, אינם מודעים כלל – לא לכך שיש להם הפרעה ולא לכך שיש לה פתרונות.

שנית, גם אם המודעות קיימת, הסטיגמה סביב הטיפול המקובל (פסיכולוגי או פסיכיאטרי) עדיין מרתיעה בני נוער רבים ואת הוריהם.

שלישית, גם אם קיימת מודעות וניתן להתגבר על הסטיגמה, אנשי המקצוע בעלי הכשרה מעמיקה בטיפול בחרדה חברתית הם מועטים יחסית וקשים להשגה. זמני ההמתנה במרפאות בריאות הנפש הם ארוכים מאוד, בדרך כלל.

רביעית, גם אם נמצא איש מקצוע מתאים, הטיפול הפסיכולוגי בעצמו הוא מפגש בין-אישי, שממנו חוששים בני נוער עם חרדה חברתית.

ברור אפוא מדוע הטיפול בנושא במסגרת בית הספר הוא קריטי, ומדוע יותר ויותר בתי ספר בוחרים להתמקד בו. ברקפת אנחנו קוראים לזה "המהפכה השקטה". כדי לייצר מהפכה כזאת נדרש פתרון מיטבי ומקיף לילדים המופנמים עצמם, לצוות החינוכי וגם לתלמידים האחרים שלומדים איתם יחד בבית הספר.

ברור אפוא מדוע הטיפול בנושא במסגרת בית הספר הוא קריטי, ומדוע יותר ויותר בתי ספר בוחרים להתמקד בו. ב"רקפת" אנחנו קוראים לזה "המהפכה השקטה". כדי לייצר מהפכה כזאת נדרש פתרון מיטבי ומקיף לילדים המופנמים עצמם, לצוות החינוכי וגם לתלמידים האחרים שלומדים איתם יחד בבית הספר. לכן בייעוצו המקצועי של ד"ר עידן אדרקה, פסיכולוג קליני מומחה, מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מדריך מוסמך על ידי האיגוד הישראלי לטיפול קוגניטיבי ומתמחה בטיפול בהפרעת חרדה חברתית, פיתחנו כמה תוכניות לטיפול בנושא בכיוונים שונים.

התוכניות של "רקפת" מומלצות על ידי אגף הייעוץ במשרד כתמיכה בהכלה ובהשתלבות, במסגרת רפורמת "חוק החינוך המיוחד, ההכלה וההשתלבות" שמעניקה סל שירותים רגשי, חברתי, טיפולי ולימודי לשילובו המיטבי של הילד בחינוך הרגיל:

1. הדרכה לצוות החינוכי

  • איך לטפח ילדים שקטים ולגרום להם להתבטא יותר בשיעור?
  • איך לעזור להם להשתלב חברתית?
  • איך לאזן את שיטת ההוראה כדי שתתאים יותר לילדים שקטים?
  • איך להתייחס נכון לילדים השקטים ובכך להוציא מהם את המיטב?

מתוך הבנה כי לצוות החינוכי יש היכולת והרצון להשפיע על הטמעת הכישורים הרגשיים-חברתיים, אך לא תמיד הוא מצויד בכלים המתאימים לאוכלוסיית התלמידים המופנמים, יצרנו ב"רקפת" סדנה פרקטית עבור הצוות החינוכי, הנותנת כלים ומענה לשאלות ומוכרת על ידי משרד החינוך (תוכנית מספר 1704). ההדרכה מפנה את אור הזרקור אל תלמידים ביישנים ומופנמים – אל הקשיים שהם מתמודדים איתם, אל האיכויות הטמונות בהם ואל הדרכים שבהן אפשר לעזור להם – וכך גם ליצור שינוי באקלים הבית-ספרי. ענת ענבר, יועצת חינוכית בכפר הירוק, מספרת על התרומה של הדרכה כזו: "כיועצות קיבלנו בהדרכה של 'רקפת' ידע כדי להבין את הבעיה ולחדור אליה. נוסף על כך ניתנו לנו כלים שימושיים לשיח עם תלמידים וכתובת שאליה אפשר להפנות תלמידים שאנחנו מזהים כי יש להם קשיים בכישורים חברתיים. הפידבק מהמחנכים אחרי ההרצאה היה מצוין, הן לגבי הנושא והן לגבי הכלים שניתנו לנושא. אנחנו נתקלות בנושא זה כל הזמן ומתמודדות עם אוכלוסיית תלמידים שלעיתים היא קשה".

2. יום שיא להעלאת המודעות עבור כלל התלמידים

לאחר הדרכת הצוות החינוכי אנו מציעים לקיים יום פעילות מהנה ומעשיר לכלל התלמידים בבית הספר, כדי להשפיע על האקלים הבית-ספרי. ליום הפעילות כמה מטרות:

  • היכרות עם המושגים "מוחצן" ו"מופנם" – השוני ביניהם, תועלות ומחירים.
  • חשיפה לסיפור אישי שמייצר הזדהות עם הנושא של קשיים חברתיים, בעיקר סביב ביישנות וחרדה חברתית.
  •  משחקים והפעלות שמעבירים את המסר שבכולנו יש חלקים מופנמים וביישנים, והתנסות בחוויה של תחושות אלה בקבוצה.
  • מתן מקום לשאלות ומתן כלים לעזרה לתלמידים, תוך התייחסות להתמודדויות ספציפיות הרלוונטיות להם.

כשבוע לפני יום שיא כזה מועבר מערך שיעור ייחודי המכין אותם באופן מיטבי לפעילות. אהרון גלברג, רכז שכבת ז', ויוליה שחר, יועצת שכבת ז' מבית החינוך אורט על שם נתן אלתרמן בנתניה, כתבו לנו לאחר פעילות כזו: "הסיפור האישי והפעילות בכיתות היו מאוד מוצלחים ומרגשים, ניכר כי התלמידים נתרמו ולמדו על התהליך שעברו מורן ואלרון דרך הסיפור האישי שסיפרו, וכן על האתגרים והתהליכים של ילדים וילדות מופנמים וביישנים בעולם המוחצן והקולני. ניכר כי הושקעה עבודה רבה בתכנון ובהכנה, כמו גם באופן ההתנהלות ביום עצמו. מאחלים שיתוף פעולה פורה ומעשיר בהמשך, שאו ברכה והמשיכו להוביל ולשים על סדר היום את הנושא החשוב של העלאה למודעות והעצמתם של ילדים מופנמים וביישנים".

3. קבוצת העצמה חברתית לחיזוק המיומנויות החברתיות בקרב תלמידים מאותרים

בד בבד עם יצירת אקלים בית-ספרי מכיל ומקבל המקל את ההתמודדות עם נושא המופנמות בצורה יעילה, מצאנו לנכון לחזק ספציפית תלמידים מכיתות ד'-י"ב שאותרו על ידי המחנכים והיועצות ככאלה שעשויים להסתייע בכלים של מיומנויות חברתיות. מדובר בסדנה בת 12 מפגשים לכל הפחות, של קבוצות בנות שמונה משתתפים מאותה קבוצת גיל. כל מפגש נמשך שעתיים אקדמיות. במפגשים התלמידים זוכים למרחב ולמסגרת חברתית מעצימה, ולקרקע ליצירת חברויות חדשות. הם מקבלים כלים לתרגול יכולות חברתיות, מתמודדים עם הימנעויות והתנהגויות מעכבות ופועלים למגר אותן. המענה ניתן הן לתלמידים מופנמים, ביישנים או כאלה המתמודדים עם חרדה חברתית, הן לתלמידים עם מיומנויות חברתיות שליליות או כאלה המעוררות התנגדות או דחייה. גם תוכנית זו מוכרת על ידי משרד החינוך (תוכנית מספר 3056). בתום המפגשים בבית הספר, תלמידים שמעוניינים בכך יכולים להצטרף לקבוצות של "רקפת" הנפגשות אחר הצוהריים במרכזי הערים ברחבי הארץ, וכך להמשיך בתהליך ולשמרו.

יום יום אנו עדים לשיפור ניכר בחייהם של המשתתפים בקבוצות: ילדים שלא יצאו מהבית מתחילים להופיע באירועים חברתיים ולהיפגש עם חברים אחר הצוהריים, תלמידים שקטים נפתחים ולוקחים חלק בשיח הכיתתי, ועוד שלל דוגמאות מרגשות. בפידבקים שהופיעו בשאלונים שחולקו לתלמידים שהשתתפו בקבוצות בבתי הספר בשנת הלימודים תשע"ט נכתב: "למדתי לא לפחד לדבר ולבטא את עצמי", "למדתי ליזום שיחה ולייצר סמול טוק", "אני לוקחת איתי מהתוכנית את היכולת ליצור חברויות". אימו של אחד הנערים המשתתפים בקבוצה של "רקפת" כתבה לנו השנה בתום הפעילות: "המפגש השבועי ברקפת מראה לילד שהוא לא חריג, שיש עוד כמוהו, וזה משמעותי מאוד לדימוי העצמי. הפעילויות השבועיות תרמו לשינוי עצום בתחושת החרדה מהסביבה, ובמחשבה מה אחרים חושבים עליי. הילד התנסה בהתמודדות מול ילדים אחרים: בשיחה, ביכולת הבעת דעה בפומבי ללא חשש. תודה לכם על עבודת קודש שאתם עושים".

4. סדנה שנתית לחינוך חברתי עבור כלל תלמידי הכיתה

בתי הספר שחרטו על דגלם את נושא פיתוח הכישורים הרגשיים-חברתיים שואפים לספק לכלל תלמידי הכיתה תוכנית שנתית לשיפור התקשורת החברתית ולקבלת האחר. לכן יצרנו ב"רקפת" סדנה שבמסגרתה כל כיתה נחלקת לשתי קבוצות ונפגשת פעמיים בחודש להפעלה מהנה וחווייתית שעוסקת בכל פעם בנושא אחר. בין הנושאים המרכזיים:

  • מיפוי הקשרים החברתיים שלי: כיצד אני יוצר קשר וכיצד אני מתנהל בו;
  • תבניות מחשבתיות והתנהגותיות והשפעתן על יצירת קשרים חברתיים;
  • שונות חברתית וקבלת האחר;
  • מנהיגות חברתית;
  • התמודדות עם פחדים וחרדות;
  • עמידה מול קהל.

סיכום

ניתן לראות עד כמה בית הספר יכול – ויש שיגידו אף חייב – להיות משמעותי בפיתוח הכישורים החברתיים-רגשיים של תלמידיו. הנושא חשוב לאין שיעור ובעל השפעה דרמטית על איכות חייהם והצלחתם של התלמידים בהווה ובעתיד. מרגש לראות עוד ועוד בתי ספר המפעילים את התוכניות שהוצגו לעיל, ועושים שינוי אמיתי ומהותי בחייהם של תלמידים רבים. אנו סמוכים ובטוחים כי בעתיד ישולבו תוכניות אלו ישולבו כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים וההכשרה של צוותים חינוכיים וחברתיים.

אימא של אחד הנערים המשתתפים בקבוצה של רקפת, כתבה לנו השנה בתום הפעילות: "המפגש השבועי ברקפת מראה לילד שהוא לא חריג, שיש עוד כמוהו וזה משמעותי מאוד לדימוי העצמי. הפעילויות השבועיות תרמו לשינוי עצום בתחושת החרדה מהסביבה, ובמחשבה מה אחרים חושבים עליי. הילד התנסה בהתמודדות מול ילדים אחרים: בשיחה, ביכולת הבעת דעה בפומבי ללא חשש..."

לפרטים ושאלות ניתן ליצור קשר באמצעות מייל: Info@rakefet-group.org.il

או בסמס/ טלפון / וואטסאפ לאבנר דפני, מנכ"ל רקפת, במספר: 054-6720700

לקריאה נוספת

קיין, סוזן (2013). שקט: כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר (תרגום: שרה ריפין). תל-אביב: מטר.

American Psychiatric Association (2019) at www.psychiatry.org

 

Buckner, J. D., Heimberg, R. G.; Schneier, F. R., et al. (2012). The relationship between cannabis use disorders and social anxiety disorder in the National Epidemiological Study of Alcohol and Related Conditions (NESARC). Drug and Alcohol Dependence124(1–2), 128–134.

 

Jones M., & Rakovshik, S. (2019). Inflated sense of responsibility, explanatory style and the cognitive model of social anxiety disorder: A brief report of a case control study. Cambridge University Press.

 

Sareen J., Cox, B.J., Afifi, T.O., et al. (2005). Anxiety disorders and risk for suicidal ideation and suicide attempts: A population-based longitudinal study of adults.  Arch Gen Psychiatry.

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם:

תפריט