בית ספר קשוב - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 64

בית ספר קשוב

בימת דיון

מני משומר

גיא אורן

יועץ פדגוגי ומאמן מנטלי (מגיעים רחו"ק), שותף מייסד, עם ד"ר איריס ברכוז, של החברה "מגיעים רחו"ק" המלמדת כישורי SEL בבתי הספר. התוכנית מוכרת על ידי משרד החינוך (תוכניות חיצוניות); עובד עצמאי עם בתי ספר על תכנים רחבים יותר הקשורים לייעוץ פדגוגי כגון PBL וכד'.

 

guyo20@gmail.com
אנשי חינוך מכל העולם מתמודדים היום עם השאלה כיצד בית הספר יכול להיות רלוונטי בעולם משתנה עבור דורות שנולדו לתוך מציאות שונה לגמרי מהמציאות שבה הוא הומצא. ההתמודדות באה לידי ביטוי במגוון עצום של רעיונות שניתן לקרוא לכולם בשם מאחד - פדגוגיה חדשנית. התקווה היא שהפערים המתרחבים וגדלים בין הדורות יצטמצמו באמצעות פדגוגיה חדשנית זו.

[1] ראו פרטים על התוכנית באתר: www.kashoov.co.il

[2] במהלך החודשים הקרובים נתמוך את המשפט הזה גם במחקר שטח אשר יציג נתונים ומדדים אובייקטיביים.

[3] 2018 , Suttie

[4] 2018 ,Malinowski

[5] 2012 , Sentis

[6] שאלון מצוין בתחום זה נקרא DESSA, פרטים נוספים על השאלון באתר: https://apertureed.com/

מדוע חשוב להקדיש משאבים לרכישת מיומנויות רגשיות וחברתיות ומה הן הדרכים ליצירת בית ספר קשוב?

אנשי חינוך מכל העולם מתמודדים היום עם השאלה כיצד בית הספר יכול להיות רלוונטי בעולם משתנה, עבור דורות שנולדו לתוך מציאות שונה לגמרי מהמציאות שבה הוא הומצא. ההתמודדות באה לידי ביטוי במגוון עצום של רעיונות שניתן לקרוא לכולם בשם מאחד - פדגוגיה חדשנית. התקווה היא שהפערים המתרחבים וגדלים בין הדורות יצטמצמו באמצעות פדגוגיה חדשנית זו.

מאמר זה יציג את החשיבות ביצירת שפה בית-ספרית קשובה ומתבוננת, המהווה את התשתית לחינוך באמצעות שיטות פדגוגיות חדשניות, ואת התנאי ההכרחי להצלחה בחינוך.

המאמר כולל שלושה חלקים - החלק הראשון מציג את הצורך ברכישת מיומנויות רגשיות חברתיות יותר מבעבר בשל השינויים הטכנולוגיים שהובילו לחסמי הקשבה וליצירת פערים בין דוריים המקשים על התקשורת בבית הספר. החלק השני מציג הסבר על תוכנית התערבות ממוקדת לרכישת מיומנויות רגשיות וחברתיות המאפשרות לשותפים לקיים את החזון ליצירת בית ספר קשוב. החלק השלישי מציג כיצד ניתן להעריך בית ספר קשוב ומה הם המדדים שעל פיהם יש לבחון אם התבצע שינוי חיובי בדפוסי הקשבה והוסרו החסמים המונעים אותה.

לאורך ההיסטוריה היה פער בין הצעירים והמבוגרים, שנבע מבּשלוּת, מניסיון חיים, מהקשרים פיזיים ורעיוניים. למרות הפער היה תמיד קשר שלא ניתק בין הדורות, הייתה שפה בסיסית משותפת. במציאות של שנת 2019 הכול שונה. אנשי חינוך בני 25 ומעלה, שלא לדבר על בני 40 ומעלה, רחוקים מספר דורות (לפחות ארבעה) מתלמידים הנכנסים למערכת החינוך -  לגן או לכיתה א'.

חסמי ההקשבה

מדוע חשוב להשקיע משאבים ברכישת מיומנויות חברתיות ורגשיות, ומה הם העקרונות החשובים להבנה לפני שפועלים להגשמת החזון של בית ספר קשוב?

בשנים האחרונות אנו חווים תהליכי שינוי מואצים סביבנו, כמעט בכל תחום, מושגים חדשים, שפה מתעדכנת, המצאות משנות מציאות, מקצועות חדשים ועוד שינויים כל כך רבים שנפש האדם והאנושות בכלל אינן מסוגלות להכיל במהלך כל כך קצר, עד כדי כך שאנו חייבים להבין את התובנה המתפתחת כאן, תחת עינינו, מולנו ממש: זהות חדשה של אנושות. הזהות הזו מגולמת בילדים הצעירים הנכנסים בשערי המסגרות החינוכיות, שם הם פוגשים אנשי חינוך מבוגרים, הרחוקים מספר דורות מהם ומתפקדים וחושבים ממש אחרת מהם.

לאורך ההיסטוריה היה פער בין הצעירים והמבוגרים, פער שנבע מבּשלוּת, מניסיון חיים, מהקשרים פיזיים ורעיוניים. למרות הפער היה תמיד קשר שלא ניתק בין הדורות, הייתה שפה בסיסית משותפת. הצעירים, כמו המבוגרים, חוו את אותן חוויות - חוו שעמום באותה צורה, חוו ניסיונות ראשונים בעצמם או ממקור קרוב ומוכר להם, חוו מהלך התבגרות זהה, חוו מציאות דומה מאוד - מציאות פוליטית, כלכלית, מדעית, ערכית, רוחנית ותרבותית. חוו את התקופה באותה צורה ובתפיסה דומה. גם החוסרים היו דומים בדורות השונים - חוסרים רפואיים, מגבלות טכניות, חוסרים בשעות שינה או בהקשבה – כאלה שנבע מאגו או מרצון להראות ייחודיות.

כאשר מבוגר, בין שהורה ובין שמחנך, רצה לדבר, לחנך, ללמד את הדור הצעיר, הוא ידע מה עובר עליו, מה הוא מרגיש, איך נראים החיים בצד הראשוני של החיים. היה לו קל יחסית להתחבר אליו, להבין אותו, להכילו, להיות אמפתי, ומכאן, להיות משמעותי ולכוון, לתמוך ולעזור לו להתפתח. גם כשנכשלו ידעו המבוגרים ברוב המקרים, לעיתים בדיעבד, מה הסיבה לכישלון.

במציאות של שנת 2019 הכול שונה. אנשי חינוך בני 25 ומעלה, שלא לדבר על בני 40 ומעלה, רחוקים מספר דורות (לפחות ארבעה) מתלמידים הנכנסים למערכת החינוך, גן או כיתה א'.

התלמידים הצעירים כבר אינם חווים אותה מציאות שחוו המבוגרים שמחנכים אותם. חוסר הקשב שונה לחלוטין. פעם כיסתה את הקשב שכבה של אגו או רצון להיות ייחודי, שכבה שמנעה הקשבה, כיום נוספו עליה שתי שכבות.

פירמידת חסמי הקשב
הפערים בין מבוגרים לצעירים יוכלו להצטמצם על ידי פעולות שיובילו להסרת החסמים המונעים הקשבה, ייתנו כלים לדור הצעיר להיות קשובים יותר לעצמם ולסביבה ויאפשרו לדור החונך הבוגר לשפר את מיומנויות הקשבה. שבית ספר קשוב הוא הדרך לפתרון פערים בין-דוריים אלו.

כאמור, בעבר נבע חוסר ההקשבה מתוך בערה פנימית של הילד הצעיר שחשב שהוא יודע טוב יותר. כיום, המוטיבציה הזו נחסמת בשתי שכבות חדשות, כאשר הראשונה שבהן היא לחצים חברתיים. הרשתות החברתיות והשינויים שילדים צעירים חווים מצד הוריהם והסביבה, מובילים להימנעות בשל דימוי עצמי שלילי או צמצום של תחושת המסוגלות. תחושה זו של "מי אני בכלל שאצליח או שאנסה משהו" נובעת מהלחצים שהילדים חשופים אליהם, בטלוויזיה ומכל מקום שבו הם רואים דמויות פלקטיות "מצליחות" שנראות נהדר, שהכול טוב בעולמן. לחצים אלה יוצרים דימוי עצמי נמוך. אלו המצליחים להתעלות מעל הלחץ הזה פונים לפעולה, ליצירת "ייחודיות" – פעולה לא אותנטית, המתבטאת לדוגמה במרדף אובססיבי אחר "לייקים", אחר נראות מזויפת שבה הכול טוב בעולם, האושר מזויף, מידי, שטחי, כזה המעניק תחושה טובה לזמן-מה מוגבל ביותר.

כלפי חוץ קיימת תחושה של ייחודיות, אך פנימה נאגר כעס גדול וחסימה רגשית בשל ההבנה שאין זה הדבר האמיתי, בשל תחושה של אי-מימוש וחוזר חלילה - דימוי עצמי נמוך, עייפות (בגלל הצורך הכפייתי לצוד לייקים), חוסר קשב לסביבה ובמיוחד למבוגרים שכעת, על אף הרצון הטוב שלהם לעזור, הם לא ממש מבינים את עולמם. ואם לא די בזה, הצעירים של היום מתמודדים עם עוד שכבה המתווספת ללחץ החברתי, ולמוטיבציה להיות ייחודי אותנטי ולחוסר יכולת להיות בקשב -  וזו שכבת ההצפה של המידע וההסחות: שכבה של גירויים בלתי פוסקים המגיעים מכל מקום, ובעיקר מתוך הטלפון וממסכים אחרים, מסיחה את דעתם של הצעירים היום. עומס של מסרים פרסומיים, תמונות, סרטונים ויראליים, משחקים (בהקשר של מסך) גוזלי קשב וזמן. שכבה זו מעסיקה את הצעיר עד כדי כך שהוא אפילו אינו מודע לכך שהוא נתון ללחץ חברתי.

ההסחות הרבות אינן מאפשרות אפילו ליצור מחשבה עצמאית קוהרנטית שתייצר הבעה אותנטית או אפילו לא אותנטית. דמיינו את הסיטואציה הקיצונית של  שכבה זו שבה האדם הוא מעין זומבי או זבוב שמרחף בחלל האוויר, ללא מחשבה, פשוט נמצא שם, מוצף בגירויים ובהסחות, במצב של ערות חולמנית, או כפי שהדור הצעיר היה מנסח זאת - "לא מחובר". השיטוט הבלתי פוסק בין הגירויים וההסחות יוצר עומס על הנפש ומביא לחוסר שקט ולחוסר מסוגלות להקשבה. השיטוט בא גם במקום השעמום. בעבר היינו מבלים זמן מסוים במהלך היום יום בשעמום ובאי-מעש, כיום מצב שכזה אינו אפשרי, שכן אנו פונים לגירויים במסכים. אבד זמן השקט והשעמום שחשוב כל כך ליצירת הקשבה לעצמי ולסביבה.

כעת נסו לדמיין כיתה של 25 תלמידים או יותר, שבה כל תלמיד מוסח מחוויות מאתמול בערב ומהיום בבוקר בדרך לבית הספר, עמוס בשכבות של חוסר קשב כפי שתיארתי, מתיישב במקום שמחייבים אותו לשבת, ועליו להקשיב למורה שמנסה ללמד מתמטיקה או מדעים או ספרות. גם כשהמורה מנסה ליצור שיח חברתי על רגשות על כאן ועכשיו ולא על חומר לימודי, נסו לדמיין את התלמיד המוסח וחסר הקשב - ראו כמה שכבות עליו להסיר במאמץ רב להבין את המסר ולשתף פעולה.

הפערים בין הדורות רק מתעצמים מדי שנה, כי שכבות ההסחה האלו הופכות להיות סמיכות ועבות יותר, עד כי קשה להתעלם מנוכחותן. גם המבוגרים נתונים במציאות של הסחות, לחצים חברתיים ואגו; עם זאת, הייתה להם ההזדמנות, כאשר היו צעירים, לרכוש את הכלים להתמודדות עם מציאות כזו, לחוות את האותנטיות שבעצמם, להיות מסוגלים לגבור על המגבלות של השכבות היוצרות חוסר הקשב, אומנם לא תמיד בהצלחה, אולם במסוגלות גבוהה בהרבה ולעיתים אף בקלות יתרה מזו של הצעירים.

אימוני מיינדפולנס יום-יומיים משפרים את היכולות של המוח ומובילים, בין היתר, ליכולת לקבל החלטות אחראיות ולא כאלו הנובעות מרפלקס מתגונן או תוקף. המיינדפולנס מאמן את המוח להיות קשוב וממוקד בדבר אחד ולשחרר מחשבות נודדות. יכולת זו מהותית וחשובה כדי לאפשר למוח לשחרר את השכבות החוסמות הקשבה - שכבת ההסחות והגירויים, שכבת הלחץ החברתי ושכבת האגו.

כיצד נצליח להטמיע מיומנויות שיח ומיומנויות רגשיות וחברתיות במסגרת של פערים עצומים בין הדורות המחנכים לתלמידים, כאלה שיוצרים תפיסות מציאות שונה? הפערים הללו יוכלו להצטמצם על ידי פעולות שיובילו להסרת החסמים המונעים הקשבה, ייתנו כלים לדור הצעיר להיות קשובים יותר לעצמם ולסביבה ויאפשרו לדור החונך הבוגר לשפר גם אצלם את מיומנויות הקשבה, כך שבית ספר קשוב הוא הדרך לפתרון פערים בין-דוריים אלו.

התשתית והשפה של בית ספר קשוב יאפשרו הקשבה הדדית ובאופן טבעי תהיה מסוגלות גבוהה יותר להטמעה של תפיסות פדגוגיות חדשניות.

תוכנית ליצירת הקשבה והתבוננות

המפתח להורדת החסמים של ההקשבה נעוץ ביכולות פרקטיות ואפקטיביות לוויסות רגשי ולקבלת החלטות מושכלת, יכולות שיאפשרו ללומד להיות יצור חברתי, קשוב, אופטימי, אכפתי ותורם לסביבתו. מהניסיון שלנו, בתוכנית "מגיעים רחו"ק" (רגשי, חברתי וקשוב), [1] שאנו מעבירים בבתי ספר, אנו רואים כיצד הכלים האלו משנים את ההרגלים של התלמידים מתגובות אימפולסיביות לתגובות מושכלות.[2]

שינוי הרגלים אלו הוא המרכיב החשוב ביותר להגשים את חזונו  של בית ספר קשוב. שינוי הרגלים מאפשר קבלת החלטות מושכלת שיש בה היכולת לשחרר את ההסחות, לשחרר את הלחצים החברתיים ולהיות קשוב לעצמך ולהתנהג בדרך הראויה ביותר עבורך ועבור סביבתך.

התוכנית אפקטיבית משום שהיא מבוססת על העקרונות החשובים האלה:

א. המיינדפולנס ככלי פרקטי לוויסות רגשי

כדי לשפר מיומנויות רגשיות דרוש אימון יום-יומי של המוח. המיינדפולנס הוא כלי זמין, רב גוני, מוכח מחקרית כמשפיע על תהליכים הקורים במוח ומרגיע.[3] אימון בזמן רוגע במיינדפולנס מאפשר לאדם המתאמן להיות מודע להתעוררות הרגשית שלו בזמן הסלמה, כך שיוכל לנהל ולווסת אותה מבלי להתפרץ.

היתרון של המיינדפולנס הוא בכך שהוא דומה לאימון גופני. כשם שנתאמן יותר בריצה למשל, כך נשפר את התוצאות שלנו, ככל שנעמיק ונרחיב את דרכי האימון, כמו אימוני יציאה מהמקום, תרגילי שרירי ליבה וכד', כך יגיב הגוף באופן ישיר לשינוי ויחול שיפור במדד המהירות. המיינדפולנס עובד בצורה דומה על המוח. אימונים יום-יומיים משפרים את היכולות של המוח ומובילים, בין היתר, ליכולת לקבל החלטות אחראיות ולא כאלו הנובעות מרפלקס מתגונן או תוקף. [4]

המיינדפולנס מאמן את המוח להיות קשוב וממוקד בדבר אחד ולשחרר מחשבות נודדות. יכולת זו מהותית וחשובה כדי לאפשר למוח לשחרר את השכבות החוסמות הקשבה - שכבת ההסחות והגירויים, שכבת הלחץ החברתי ושכבת האגו.

אנו מאמינים שהמיינדפולנס הוא כלי מרכזי לשיפור ויסות רגשי ולהתנהלות חברתית, ולכן אנו משלבים אותו כחלק מהותי מתהליך בניית ההרגלים ליצירת קשיבות ולהתמודדות עם החסמים ליצירת הקשבה.

ב. שפה מכבדת ובגובה העיניים

בשנים האחרונות חשפו מחקרים על המוח שלנו גילויים המאפשרים לנו להבין את התנהגותנו ולקבל הסברים על מה העובר עלינו ברגעים של אתגר וקושי. מצאנו ששיתוף התלמידים במידע הזה של המחקר על המוח הוא מרכזי בדרך למוכנות שלהם לחולל שינוי בעצמם.[5] גילויים אלו מעניקים תחושה של שחרור אמיתי מכבלים, תודעה מנחמת שהרגשות השלילים או ההתנהגות האלימה הם לא גזירה משמיים ("כזה אני, אין מה לעשות"); מדובר בתהליכים כימיים שניתן לנהלם ולשנות אותם. ההבנה שיש אותי ויש את המוח שלי, ולכן יש לי יכולת לשלוט על המוח שלי, היא תובנה המאפשרת לתלמיד להיות פתוח להתאמן, ללמוד, להתאמץ לעשות שינוי ולקבל אחריות לעצמו ולמעשיו. באמצעות תובנה זו ניתן להתגבר על החסם המשמעותי הקודם להקשבה - האגו והרצון להיות ייחודי. ניתן לנהל את הצורך הזה דרך הקשבה לאחר, דרך דיאלוג וקבלת החלטות מושכלת.

ג. שיתוף כלל הקהילה בשפה רגשית וחברתית

כדי שהשפה הנרכשת בתוכנית "מגיעים רחו"ק" בבית הספר תצליח להיטמע בקרב התלמידים, עליהם לתרגלה ולדבר בשפה הזו גם בבית. לצורך כך ההורים חיוניים כשותפים לתהליך. אנו מאמינים שעליהם להיות מעורבים בתוכנית על ידי קבלת הדרכה בעצמם, כך שיוכלו לדבר עם ילדיהם בשפה הזו גם בבית. כאשר השפה הבית-ספרית תגלוש אל הבית, ייווצרו הרגלים חדשים המבוססים על אימון יום-יומי. אנו מאמינים כי התוכנית הזו היא הזדמנות של בית הספר לחזק את הסמכות ההורית, לתת בידיהם כלים להתמודדות בזמן משבר ולהתאוששות ממנו, לקראת יצירת תקשורת רגועה יותר וחידוד הקשב בין הורים לילדיהם.

ד. מעטפת אקלים מיטבי

יש קשר משלים בין יצירת מעטפת לאקלים מיטבי ובין אימון בעזרת מיינדפולנס לקידום מיומנויות רגשיות חברתיות, ובראשן, היכולת לשחרר את החסמים של ההקשבה.

המעטפת של יצירת שגרה של מוגנות וכללי התנהלות במרחב הבית-ספרי יכולה להבטיח שלאחר רכישת המיומנות של הקשבה, תלמידים אכן יוכלו להביא זאת לידי ביטוי במרחב המאפשר זאת.

אם האווירה והמעטפת הארגונית אינן מכילות ואינן מעודדות הקשבה, יהיה קשה לתלמיד להביא לידי ביטוי את המיומנויות שרכש באמצעות תוכנית ההתערבות. אקלים מיטבי אינו מספיק ללא מתן כלים אפקטיביים ויישומיים שבהם התלמיד יכול להשתמש במצבים שהוא מוסח. על כן אנו שמים דגש בכך שכל באי בית הספר שותפים לתהליך - תלמידים, מורים והורים. כך נוצרת שפה וכך נרקם החזון ליצירת בית ספר קשוב שבו יש התמודדות עם חסמי ההקשבה באמצעות כלים פרקטיים ומעטפת אקלימית תומכת.

במהלך החודשים הקרובים נתמוך את המשפט הזה גם במחקר שטח אשר יציג נתונים ומדדים אובייקטיביים.

רפלקציה והערכה

ניתן למדוד את ההצלחה בהתמודדות עם חסמי ההקשבה ורכישת מיומנויות רגשיות וחברתיות על ידי מספר מרכיבים, אשר החשוב שבהם הוא היכולת לקבל החלטות בצורה מושכלת.

מטרת יצירת אקלים מיטבי היא לייצר מצב שבו כל אחד מהשותפים לקהילה מצליח ברמת תדירות גבוהה להיות בקשב לעצמו ולסביבה; קשב שייצר קבלת החלטות מושכלת ולא תגובה מתוך הרגל אימפולסיבי הגנתי המייצר בדרך כלל כעסים וחוסר תקשורת.

הגדרת המטרה בדרך זו היא משמעותית משום שהיא שואפת ליישומיות ולפעולה ממוקדת. מנהלים ומורים בדרך כלל מדברים בשפה אחרת, כללית מדי ולא מדידה, מה שמוביל למהלכים לא ממוקדים וחסרי אפקטיביות. מטרות כמו "מתן כבוד" או "יצירת קרבה ואכפתיות" או "יחס חיובי כלפי החברים לכיתה" הן לכל הדעות מטרות ראויות, אולם יוצרות לצוותי חינוך קושי בבניית פעולות אפקטיביות שיוצרות את השינוי.

לעומת זאת, הגדרת המטרה בצורה ממוקדת - להוביל לקבלת החלטות מושכלת, תאפשר לצוותים לבנות כלי הדרכה אפקטיביים לפתרון קונפליקטים וקבלת החלטות תחת לחץ (אישי וחברתי), וברגע שכל הקהילה תכוון למטרה ממוקדת זו, ההשפעה שלה תבוא לידי ביטוי במתן כבוד לאחר, בהקשבה, ביחס חיובי לסביבה ובקרבה ואכפתיות בין השותפים. כך נפעל לצמצום הפער ולתחושה הולכת וגוברת של התלמידים שהמבוגרים מבינים אותם.

יש לשים דגש בקביעת צומתי הערכה קבועים הן לתהליכים בית-ספריים כמו הערכת האקלים והתוכניות ממוקדות התוכן של למידה רגשית חברתית, והן תפקוד הלומדים והישגיהם הרגשיים והחברתיים, הערכה שתבוא, בין היתר, גם בתעודה בית ספרית או הערכה רשמית אחרת.

הערכה זו חשובה, הן במודעות לחשיבות שהצוות החינוכי מייחס לנושא הזה, והן כמובן לתהליכי שיפור ולמידה באמצעות רפלקציה המשיימת וממשיגה את התהליכים המתרחשים בבית הספר - מה ראוי לשיפור ולתיקון ומה מצליח ויש להמשיכו.

ישנם כלי מדידה טובים, כגון מיצ"ב אקלים ברמה החברתית-רגשית ומיצ"ב במקצועות השונים ברמה הקוגניטיבית-הישגית, כלים מוכרים ותקפים שבתי הספר כבר מורגלים בביצועם ולכן יש להשתמש בהם כפלטפורמה מרכזית למדידה.

עם זאת, אנו רוצים להציע שבתי הספר יבצעו רפלקציה ובעקבותיה מדידה על רמת הקשב בבית הספר וכפועל יוצא ממנה - יכולת קבלת ההחלטות האחראיות של תלמידים ומורים. [6]

על כן, מניסיון העבר, בתי ספר המשלבים מיינדפולנס מוכיחים שניתן למדוד את השפעת התוכנית על רמות ההקשבה בבית הספר בפרט ועל רכישת מיומנויות רגשיות חברתיות בכלל.

סיכום

מאמר זה שפך אור על הדרכים שבהן ניתן להטמיע בצורה אפקטיבית, מהירה יחסית ובאופן יישומי את הלמידה הרגשית חברתית. נראה כי דרוש מערך של תשומת לב ברמת התרבות הארגונית והבאת הערכים הרגשיים חברתיים לידי מימוש בפועל בשגרות ובסדירויות בית הספר. כל זאת ללא צורך בהכשרה ארוכת טווח של מורים, אחת מאבני הנגף המרכזיות לשינוי תרבות ארגונית. כל שנדרש הוא מספר החלטות, כפי שתיארנו במאמר, ליצירת אקלים מיטבי, אחידות ביצירת השפה הזו מצד צוות בית הספר, והטמעה של תוכנית ממוקדת למידה רגשית חברתית באמצעות מיינדפולנס כדי לתת כלים להתמודדות בידי הקהילה, המורים והתלמידים.

מאמר זה גם שם דגש בקביעת מטרה ממוקדת וחדשה הקובעת מהו אקלים מיטבי. לא עוד הגדרות כלליות על אודות כבוד, יחס חיובי, אחריות וכד', אלא היכולת של כל תלמיד לקבל החלטות אחראיות ממקום ערכי מוסרי, נטול הסחות ולחץ חברתי. זוהי הגדרה שניתן לאמן אליה, למדוד אותה ביעילות ולחוש כיצד היא משפיעה ישירות על רמת המוגנות והשייכות של התלמידים והמורים לבית הספר, והיא משמשת מצפן עבור המורים בקבלת ההחלטות שלהם עצמם לגבי הדרכים שבהן ניתן לשפר את מיומנויותיהם הרגשיות וחברתיות.

מקורות

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם:

תפריט