למידה חברתית-רגשית (SEL) – אתגרים בהטמעה במערכת החינוך

הוועדה לקחה על עצמה לקיים תהליך למידה מקיף בנושא למידה חברתית-רגשית, לבחון ידע ממחקר קיים בארץ ובעולם, ללמוד מניסיונם של אנשי מקצוע בחו"ל ובישראל ולבסוף לפרסם במסמך מסכם את ממצאיה, מסקנותיה והמלצותיה למדיניות עתידית.

על תהליך הלמידה של הוועדה  

לצד קריאה מעמיקה וביקורתית של הספרות העולמית הענפה בנושא למידה חברתית-רגשית, הזמינה הוועדה שתי סקירות מדעיות הקשורות לנושאי הליבה של עבודתה: מיפוי מושגי של למידה חברתית-רגשית וסקירה של תוכניות התערבות בחו"ל ובישראל.  שתי הסקירות נכתבו במרכז המידע של מכון מופ"ת, והן זמינות לצפייה באתר הוועדה.  במענה לקול קורא לציבור לקבלת מידע על תוכניות התערבות התקבלו קרוב ל-100 תגובות מגופים ומארגונים שונים. חומרים אלה שימשו את הוועדה בכתיבת הפרק על תוכניות התערבות בישראל. פנייה לבתי ספר לחינוך ומכללות להכשרת מורים הניבה מידע עשיר על תוכניות ועל קורסים הנוגעים ללמידה חברתית רגשית. מידע זה תרם לכתיבת הפרק בדוח העוסק בהכשרת מורים.

הוועדה קיימה מספר מפגשים וימי עיון כדי ללמוד על פעילות רלוונטית לנושא במחקר ובשדה – מחוקרים, אנשי מטה ושטח במשרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות חינוך  ומנהלי בתי ספר. כמו כן נערכו פגישות (פנים אל פנים או טלפוניות) עם שורה של חוקרים מובילים בתחום. בינואר 2019 התארחה פרופ' קימברלי שונט-רייכל מבריטיש קולומביה בכנס השנתי של היוזמה ושיתפה את באי הכנס ואת חברי הוועדה בידע עדכני בנושא למידה חברתית רגשית. בתחילת דצמבר 2019 נפגשו חברי הוועדה עם פרופ' כרמל צ'פאי מאוניברסיטת מלטה כדי לקבל ממנו משוב כמי שכתב את הדוח על חינוך חברתי-רגשי לאיחוד האירופי. בחודש ינואר 2020 תגיע לישראל פרופ' סטפני ג'ונס מאוניברסיטת הרווארד כדי להציג בפני חברי הוועדה ובאי הכנס השנתי של היוזמה את עבודתה החדשנית ופורצת הדרך בנושא למידה חברתית-רגשית.

בזמן כתיבת הדברים נמצאת הוועדה בשלבים האחרונים של עבודתה, לקראת גיבוש הדוח המסכם שאמור להתפרסם באביב 2020.

חברי הוועדה: פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי, האוניברסיטה העברית בירושלים (יו"ר הוועדה), ד"ר אימן אגבריה, אוניברסיטת חיפה, פרופ' מיכל אל יגון, אוניברסיטת תל אביב, ד"ר מעין דוידוב, האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מיכל טבח, אוניברסיטת תל אביב,  פרופ' משה ישראלשוילי, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אבי עשור, אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דיויד פורטס, מכון ויצמן, ד"ר יריב פניגר, אוניברסיטת בן גוריון, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, המרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר חגי קופרמינץ, אוניברסיטת חיפה

מרכזת אקדמית: ד"ר טלי פרידמן

מאמרי בימת הדיון: מבט על

שישה עשר המסמכים שהתקבלו בתגובה לקול קורא שפרסמה ועדת המומחים בשיתוף מכון מופ"ת מייצגים מגוון של קולות וביניהם: מטה משרד החינוך, חוקרי חינוך, מוסדות להכשרת מורים, מנהלות בתי ספר, מורים, מנחי מורים ומפתחי תוכניות התערבות. המאמרים בגיליון עוסקים בנושא הלמידה החברתית-רגשית מזוויות שונות – מערכתיות, תאורטיות ומעשיות והם מתכתבים עם מגוון סוגיות שבהן דנה ועדת המומחים וביניהן: היחס בין למידה חברתית-רגשית לבין תחומים אחרים כמו ערכים, מוסר ואזרחות; אקלים בית-ספרי ולמידה מתוך קשר; הקניית מיומנויות חברתיות-רגשיות דרך הוראת תחומי הדעת; קידום של מיומנויות רגשיות-חברתיות בקרב מורים; התאמות תרבותיות וערכיות לקבוצות תלמידים שונות (למשל, תלמידים עם צרכים מיוחדים) ולמגזרים שונים באוכלוסייה; תוכניות התערבות ופעילויות שצומחות בשטח לעומת תוכניות מוכתבות "מלמעלה".

ב"מצב הרוח" מופיע המאמר למידה חברתית-רגשית, תפיסה ופרקטיקה בעבודת השירות הפסיכולוגי ייעוצי, מאמרה של חנה שדמי,  המנהלת היוצאת של השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך. מאמר זה הוא קריאת כיוון ברורה  המייצגת את התפיסה והחזון של המשרד הרואה בלמידה חברתית-רגשית נדבך חשוב של העשייה החינוכית. בכך מצטרף משרד החינוך בישראל למערכות חינוך במקומות רבים בעולם אשר הטמיעו ומטמיעות למידה חברתית-רגשית כחלק מתוכנית הלימודים. במאמר ההמשך סוקרת שדמי את תוכנית העבודה במסגרת התוכנית האסטרטגית של שפ"י. על פי שדמי, קידום למידה רגשית-חברתית כחלק מקידום רווחה נפשית הוא מרכיב מרכזי בייעוד ששפ"י קבע לעצמו: קידום ההתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית של אוכלוסיית התלמידים במערכת החינוך, ובניית סביבה שמתאפשרת בה רווחה נפשית בארבעת ההיבטים האלה: היבט אישי – התלמיד כפרט (תוך אישי, בין-אישי, רגשי, קוגניטיבי); היבט מערכתי של המסגרת החינוכית; היבט תהליכי ההוראה-למידה; היבט משפחתי וקהילתי. התפיסה הרחבה שמציגה שדמי היא ברוח התפיסות העדכניות בעולם שמתייחסות ללמידה חברתית-רגשית באופן כוללני ומדגישות את הצורך בהירתמות של בית הספר כולו (whole school) וכלל המערכת (whole system) כדי להתאים לתלמיד "השלם" על מגוון צרכיו ומאפייניו (whole child).

מספר מאמרים בגיליון מציגים מודלים תאורטיים ויישומיים הקושרים בין למידה חברתית-רגשית למסגרות רעיוניות אחרות או לתחומי עניין קרובים. אציין שחיבורים כאלה בין תחומי דעת קיימים לא מעט בכתיבה על למידה חברתית-רגשית ובעיקר בהקשר של ערכים, מוסר, אזרחות טובה, שוויון וצדק חברתי. ברוח זו ראזר ופרידמן במאמרם להחיל את ההכ(ל)לה בבתי הספר בוחנים מבעד לעדשת הלמידה החברתית-רגשית נושאים כמו שילוב והכללה חברתיים והדרה של קבוצות מוחלשות. כמענה לכך הם מציעים שינוי ארגוני ופרדיגמטי במערכת החינוך תוך שהם מדגישים את החשיבות של פדגוגיה מותאמת ופרקטיקות מכלילות. בדומה, גם במאמר הפגיעות היא סוג של כוח מעלה דפנה איזנרייך  סוגיות של מוסר ושל צדק חברתי ומציעה שילוב בין אתיקה ובין פדגוגיה  ליצירת מרחב בטוח ויחסי אמון בין מורים לתלמידים. ובמקום שיש פגיעות יש צורך בחמלה, ולכך מתייחסות רונן ואורבך במאמרן על חמלה בחינוך הנוגע בין השאר בהתמודדות עם חוסר שלמות דרך חמלה ואהבה מצד המורים, אשר צריכים לחוות זאת בעצמם. עידית מנוסביץ במאמרה פדגוגיה דליברטיבית כמודל יישומי לאינטגרציה של למידה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים מציעה קישור בין תחומי נוסף בהציגה את הדמוקרטיה (והפדגוגיה) הדליברטיבית, המתבססת על עקרון ההתדיינות כמודל יישומי לאינטגרציה של למידה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים. הפדגוגיה הדליברטיבית מתקשרת לחינוך לאזרחות ולשותפות אזרחית, ענין שמודגש בחלק ממסגרות העבודה של ארגונים מובילים בתחום, אשר רואים מיומנויות אזרחיות  כשוות ערך בחשיבותן למיומנויות חברתיות-רגשיות. כפי שמציעה מנוסביץ, ניתן לשלב את הפדגוגיה הדליברטיבית במקצוע האזרחות. על כך מרחיבה מיכל מנגר במאמרה למידה במעגלי דיון במקצוע האזרחות כמענה לצורכי הלמידה במאה ה-21, המציג יישום של המודל באמצעות תיאור תוכנית התערבות בבית הספר וניתוח ההשפעות של למידה כזו על פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב התלמידים.

מודל אחר מוצג במאמרם של גרטל, גלעדי וויסמן – בית הספר המאפשר את התנאים: ארגון לימודים דיפרנציאלי התומך בהתפתחות האדם. הכותבים מצביעים על הפער הקיים בין החשיבות של התמיכה בפיתוח העצמי בגיל בית הספר היסודי, לבין חסרונם של התנאים להתפתחות העצמי במערכת החינוך. כמענה לכך הם מציעים ארגון לימודים דיפרנציאלי – פירוק המסגרת האחידה של הכיתה לקבוצות חברתיות ולקבוצות לימוד בתחומי הדעת. המאמר מתאר את יישום המודל בבית ספר יסודי שתפיסתו החינוכית ההומניסטית תואמת לעקרונות המודל.

כמעט מחצית מהמאמרים שהתקבלו עוסקים בתוכניות התערבות לקידום למידה חברתית-רגשית. עמליה רן ממרכז המידע של מכון מופ"ת מציגה סקירה מקיפה בשם: תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך:  אתגרים מרכזיים ותובנות מחקריות. רן מרחיבה על אודות תוכניות ברחבי העולם וממצאים ממטא אנליזות שנעשו לבחינת יעילותן. היא מציעה את העקרונות המוסכמים בספרות לבחירה של תוכניות ולהתאמתן לבתי ספר המתכנסים תחת הכותרת  SAFE(ובעברית – רציפות, אקטיביות, מיקוד ובהירות). צחי בר מתאר במאמרו איך מקטנים את ת"ק הפרסה בין אמר לעשה SEL? כיצד עקרונות אלה באים לידי ביטוי גם  בפרקטיקה בית-ספרית יומיומית וקטנה לכאורה – סלסלת פירות מבוססת אמון. הוא מדגים איך ניתן באמצעות רעיון יצירתי ומנומק לרתום את צוות בית הספר לפעולה, ליצור אצלם תחושת בעלות על התוכנית ולהביא לשיפור באקלים הבית ספרי. הנושא של אקלים בית-ספרי עולה גם במאמרו של אבנר דפני, מנכ"ל עמותת רקפת, אשר במאמרו יצירת אקלים בית-ספרי התורם לטיפוח והטמעה של כשורים רגשיים-חברתיים, תוך התמקדות בתלמידים מופנמים וביישנים מתייחס לתרומה של אקלים בית-ספרי לטיפוח ולהטמעה של כישורים חברתיים-רגשיים תוך שהוא מתמקד בתלמידים מופנמים-ביישנים, הסובלים מחרדה חברתית. דפני מתאר מספר תוכניות התערבות שפותחו במיוחד עבור ילדים אלה ומופעלות במסגרת רפורמת חוק החינוך המיוחד, ההכלה וההשתלבות. התוכניות פונות לכלל התלמידים ולתלמידים מאותרים וכוללות הדרכה וליווי של הצוות החינוכי.  עפרה מייזלס ויפית אורבך מציגות לפני הקוראים דרך לטפח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך באמצעות קורס מקוון רב משתתפים (MOOC). במאמרן הן מדגישות את הצורך ואת החשיבות של טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך ומציעות גישה חדשנית ופורצת דרך ליישום ולהוראה של מיומנויות רגשיות וחברתיות תוך אימוץ פרספקטיבה רחבה לגבי מיומנויות אלו. אליעזר יריב במאמרו התערבות פסיכו-חינוכית מבוססת SEL מציע תוכנית התערבות פסיכו-פדגוגית המבוססת על עקרונות של למידה חברתית רגשית. בין שאר יעדיה התוכנית אמורה לתת מענה לנושא הפער הטיפולי (מחסור בפסיכולוגים מול הצרכים הרבים) באמצעות שינוי תעסוקתי והכשרה של מורים למתן תמיכה רגשית. אחד הדגשים שלה הוא למידה של מיומנויות חברתיות-רגשיות בתוך הקשר, כך שהתכנים יהיו רלוונטיים לעולמם של התלמידים ולאירועים שמעסיקים אותם בזמן נתון.  יעל נאות-עופרים מציגה במאמרה בין SEL לתהליכי הוראה-למידה בבית ספר – ממדים מערכתיים ואתיים את גישת הפסיכו-פדגוגיה, המבקשת להתמודד עם הביקורת על תוכניות הלמידה החברתית-רגשית הרואה בהן מערך תלוש נטול זיקה ללמידה. גישה זו מציעה לכרוך היבטים פדגוגיים בהיבטים רגשיים ולהתבונן על תהליכי הוראה חברתית-רגשית כמנוף לטיוב תהליכי הלמידה. גיא אורן במאמרו דן בבית ספר קשוב ומציג תובנות בעקבות הפעלת תוכנית "מגיעים רחו"ק" במספר בתי ספר. הוא מציע דרכים להטמעה של למידה חברתית-רגשית בבית הספר, החל מתרבות ארגונית, עבור דרך שינוי השפה של הצוות, קביעת מטרות בנות אימון ושימוש במיינדפולנס כדי לתת לקהילה הבית-ספרית כלים להתמודדות. ככלל, מיינדפולנס הוא נושא העובר כחוט השני ברבים מהמאמרים ונוגע בנושאים כמו פדגוגיה מתבוננת, חינוך קונטמפלטיבי (המדגיש הפניית תשומת הלב פנימה), ויסות רגשי-התנהגותי ואחרים. נועה אלבלדה ועמיתיה במאמרם למידה חברתית-רגשית מבוססת מיינדפולנס בבית הספר: תוכנית בית ספר סגול מציגים תוכנית התערבות מקיפה אשר מבוססת כולה על מיינדפולנס. התוכנית בהובלת מכון מודע פועלת במספר בתי ספר על פי גישת בית הספר השלם – מול המנהלים, המורים והתלמידים. העיקרון המנחה הוא בניית מערכת אקולוגית ליצירת שינוי מערכתי לאורך זמן תוך מעורבות ומחויבות של השחקנים השונים בבית הספר. תנועה וגוף הם מוקד המאמר תנועה מודעת לפיתוח מסוגלות אישית וקבוצתית, של שרון מיכאלי, מחנכת ומאמנת אשר מיישמת בעבודתה עם התלמידים את העקרונות של תנועה מודעת המשלבת גוף, מחשבה ורגש. תנועה ומרחב מחזקים על פי מיכאלי את תפיסת המסוגלות האישית והקבוצתית ומאפשרים התבוננות פנימית המביאה לצמיחה ולהתפתחות.

תודה לכל הכותבות והכותבים על התרומה להעשרת הידע של חברי הוועדה.