"טוהר הבחינות" - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 65

"טוהר הבחינות"

מעבר תמוה אל ממלכת המוסר

אורי גרשוני
המרכז האקדמי  ויצו, חיפה
טכניקה צילום

ד"ר אברהם פרנק

מנהל תיכון בדימוס

avrahamf10@gmail.com
המושג "טוהר הבחינות" גורר עימו קשיים וכשלים. אולם הוא גורר עוד דבר, עקרוני מאוד: עיוות מושגי. השאלה מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת בחינות הבגרות, וכיצד יש להתנהג, היא שאלה מִשמעתית מובהקת. במילים "שמירה על כללים תקינים של היבחנות" אנחנו אכן עדים לבלבול המושגי הצפוי בין שתי קטגוריות שונות. בהצגתה כ"טוהר" העבירו אותה, ברור למדי לאיזה צורך, לממלכת המוסר והערכים.

בשנת 1995 החליט משרד החינוך להוציא חוזר מנכ"ל מיוחד (י"ג ה'תשנ"ה) בנושא ההתנהגות של התלמידים בבחינות הבגרות. חוזר זה הביא לעולם, לראשונה, את המושג "טוהר הבחינות". בדיקה מילונית של המילה "טוהר" מעלה את ההגדרות הללו: ניקיון, זַכּוּת, זוך, היעדרם המוחלט של מאפיינים לא-נקיים או לא-מוסריים, עושר של סגולות טובות, יושר ועוד.

הבדיחה היא כמובן על חשבון הוראת הספרות זו המתיימרת לכאורה לפענח את היצירה ו"לדעת" מה שיוצרה לא יודע. אגב את הקישור לידיעה קיבלתי ממי שלימדתי אותו ספרות לפני שלושים שנה.

ההעתקה נעשתה פשוטה יותר בזכות הטכנולוגיות המתוחכמות; תחושת הבהילות היתרה בארצות הברית, להבטיח שהאינטרנט מגיע לכל כיתה, דילגה על הצורך החיוני לחנך להתנהגות אתית באינטרנט; אי לכך היקף התופעה של ההעתקות מן האינטרנט בחטיבת הביניים, בתיכון ובקולג' הוא חמור.

חקר ההתפתחות המוסרית של האדם, שבו אנחנו עוסקים כאשר מדובר ב"טוהר הבחינות", מקושר במיוחד ללורנס קולברג (קולברג, 1980; Kohlberg, 1981). במחקריו פיתח קולברג מודל בן שישה שלבים של התפתחות מוסרית, בהתאם למודל ההתפתחות של שלבי החשיבה שפיתח ז'אן פיאז'ה לפניו. קולברג העמיד בפני נחקריו דילמות מוסריות ובחן את האופן שבו התמודדו איתן. המפורסמת שבהן, לשם הבהרה, היא הדילמה של היינץ:

באירופה חלתה אישה במחלת סרטן מסוג מיוחד, והייתה קרובה למות. לדעת הרופאים תרופה מסוימת אחת הייתה עשויה להציל את חייה. הכנת התרופה לא הייתה אומנם יקרה, אבל הרוקח דרש תמורתה פי עשרה ממחיר העלות שלה. בעלה של החולה, היינץ, פנה לכל מכריו וביקש ללוות מהם כסף, אבל הצליח לגייס רק את מחצית הסכום הדרוש. הוא סיפר לרוקח שאשתו גוססת, וביקש לקנות את התרופה במחיר זול יותר או בתשלומים, אבל הרוקח עמד על שלו וענה: "לא, אני גיליתי את התרופה ואני רוצה להתעשר ממנה!" היינץ נתקף ייאוש, ושקל את האפשרות לפרוץ לבית המרקחת כדי לגנוב את התרופה.

קולברג לא ביקש "תשובה נכונה", אלא בחן את סוג שיקולי הדעת של המשיב: האם הפחד להיתפס מניע אותו, או אולי מה "צודק" לעשות בנסיבות הללו, וכיו"ב. לביא דן בפירוט בתאוריית ההתפתחות המוסרית של קולברג. בין השאר הוא מזכיר את מחקרם של הארטשורן ומיי (Hartshorne & May, 1928) – הרלוונטי לענייננו ואשר קדם לתאוריה של קולברג. הארטשורן ומיי מצאו כי בין מה שילדים אמרו על העתקה בבחינות לבין מה שעשו בפועל לא היה כל קשר (לביא, 1978, עמ' 383–398).

מחקרם של סטורם וסטורם בוחן מגוון רחב של היבטים המתייחסים למוסר הבחינות בקרב תלמידים, בעיקר בבית הספר העל-יסודי, וראשונה בהן היא הדאגה הגוברת בנוגע להעתקות (Storm & Storm, 2007). ההורים מבולבלים: מצד אחד הם מייחסים חשיבות רבה לערך החינוך ליושר, ומצד אחר הם רוצים בהצלחת ילדיהם ומעלימים עין מדפוסי התנהגותם; סקר שנעשה בקרב 36 אלף תלמידי תיכון, מדווח המחקר של סטורם, העלה כי 60% הודו בהעתקות ובפעולות לימודיות אחרות שנעשו בגנבה. ההעתקה נעשתה פשוטה יותר בזכות הטכנולוגיות המתוחכמות; תחושת הבהילות היתרה בארצות הברית, להבטיח שהאינטרנט מגיע לכל כיתה, דילגה על הצורך החיוני לחנך להתנהגות אתית באינטרנט; אי לכך היקף התופעה של ההעתקות מן האינטרנט בחטיבת הביניים, בתיכון ובקולג' הוא חמור, ואנשי חינוך נדרשים להתמודד איתן; לטענת החוקרים, העתקה של חומרים מן האינטרנט והצגתם כיצירה אישית הן חוסר יושר שיש להגדירו כרמאות. הוראה אטרקטיבית יותר, שיש בה פחות אפשרות וצורך להעתיק – זוכה אפוא לתמיכה גוברת.

גם בישראל נעשתה תופעת ההעתקות נפוצה ומדאיגה, ובשנת הלימודים תשע"ו נפסלו אלפיים בחינות יותר מאשר בתשע"ה (דביר, 2017). בתשע"ז חלה עלייה נוספת בשיעור של 25% בהשוואה לבשנה הקודמת (אילן, 2018). מניב (2019) מדגים עד כמה קל ובלתי נשלט תהליך ההעתקה באמצעות טלפון חכם. כלומר "טוהר הבחינות" הולך ומסתאב, הולך ומשתבש.

אני סבור שהיה ניסיון לקשור בין טוהר הבחינות לבין מושג קודם – "טוהר הנשק", שהתקיים בכוחות המגן העבריים עוד בטרם הוקם צה"ל. מושג זה מבואר במסמך "רוח צה"ל": "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם" (אתר צבא ההגנה לישראל). הצירוף "טוהר הנשק" נולד בדבריו של ברל כצנלסון בקונגרס הציוני ה-21, שהתכנס בשנת 1939 בתקופת המאורעות: "יהי נשקנו טהור. […] אנו מתייצבים בפני הקמים עלינו, אך איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים" (כצנלסון, תש"ח). בשאלה אם יש או אין דמיון מהותי בין שני סוגי הטוהר – טוהר הבחינות וטוהר הנשק – אדון בהמשך.

כאמור, המונח טוהר הבחינות נכנס לשימוש בחוזר מנכ"ל מיוחד י"ג לעניין זה, משנת 1995, חוזר שקשה מאוד להשיגו. לעומת זאת ניתן להגיע אל החוזרים שהחליפו ועדכנו את חוזר מיוחד י"ג. כעבור חמש שנים הופיע חוזר חדש ובו הגדרה תמציתית של "טוהר הבחינות", וזה נוסחָהּ: "כתיבת הבחינה על ידי הנבחן בהגינות וביושר, תוך שמירה קפדנית על כללי ההתנהגות ותקנות המשמעת כפי שהם מופיעים בסעיפי חוזר זה" (משרד החינוך, 2000, סעיף 2.1.6). בהמשך התפרסמו חוזרים נוספים בנושא טוהר הבחינות. בחוזר מתאריך 3 במאי 2015 הורחבה ההגדרה במסגרת המבוא:

טוהר הבחינות הינו עיקרון המחייב את הנבחן ואת המערכת האחראית על ניהול הבחינות להגינות וליושר, תוך שמירה קפדנית על כללי ההתנהגות והנהלים כפי שהם מפורסמים בהוראה זו. השמירה על טוהר הבחינות בכלל ועל ניהולן התקין של בחינות הבגרות בפרט היא משימה חינוכית, ערכית ואזרחית בעלת חשיבות עליונה. […] קיומו של הליך בחינות תקין מבטא ערכים של הגינות ואחריות ומעיד על איכותה המוסרית של החברה הישראלית. הליך כזה הוא תנאי הכרחי להיותן של הבחינות כלי אמין לביטוי כישוריו ורמתו הלימודית של הנבחן וכן לשמירה על שוויוניות בין הנבחנים [ההדגשות שלי, א"פ].

משרד החינוך הטיל על התלמידים את "טוהר הבחינות" בהסבירו זאת במילים "ערכים של הגינות ואחריות", וגם בטענה כי הוא "מעיד על איכותה המוסרית של החברה הישראלית". הניסוח הוא מרחיק לכת מאוד, וההגזמה פוגעת באמינות הרעיון. המשרד לא שאל את התלמידים אם הם שותפים לרעיון או מסכימים איתו, אלא כפה אותו עליהם הר כגיגית.

מעניינים במיוחד הדברים שנכתבו בפסקה הבאה במבוא זה:

בשנים שחלפו מאז שפורסמו הנהלים בנושא טוהר הבחינות [חוזר מיוחד י"ג, התשנ"ה (1995), וחוזרי מנכ"ל תשס/2(א), תשסט/1 וכן חוזר תשע/3], חל פיחות במעמדן של בחינות הבגרות ושל בחינות ההסמכה להנדסאים ולטכנאים ובאמינות שמייחסים להן המוסדות האקדמיים, בין השאר בשל אי הקפדה על טוהר הבחינות ובשל רפיון בשמירה על כללים תקינים של היבחנות [ההדגשות שלי, א"פ].

ניכר אפוא כי המושג "טוהר הבחינות" גורר עימו קשיים וכשלים. אולם הוא גורר עוד דבר, עקרוני מאוד: עיוות מושגי. השאלה מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת בחינות הבגרות, וכיצד יש להתנהג, היא שאלה מִשמעתית מובהקת. במילים "שמירה על כללים תקינים של היבחנות" אנחנו אכן עדים לבלבול המושגי הצפוי בין שתי קטגוריות שונות. בהצגתה כ"טוהר" העבירו אותה, ברור למדי לאיזה צורך, לממלכת המוסר והערכים. האם יש בכך בעיה? – יש!

במפגש של בוגרי בית ספר "כדורי" שליד הר תבור לרגל מלאת 75 שנים לבית הספר (שנוסד ב-1933) סיפר עמנואל רוזנפלד, אחד מן הבוגרים הראשונים, על "בחינות הכבוד": "בבחינות, השיטה הייתה שיטת הכבוד. המורה היה נכנס, מחלק את מחברות הבחינה, ויוצא. תלמיד שהיה מעז להעתיק – היינו עושים לו 'שמיכה' בלילה" (אצל רופא-אופיר, 2009). היה זה פועלו של המנהל הראשון, שלמה צמח, שהנהיג "בחינות כבוד", ללא נוכחות המורים. גם כאן לפנינו "טוהר הבחינות"; האם יש הבדל בינו לבין טוהר הבחינות שנקבע לבחינות הבגרות בשנת 1995? מייד נבדוק.

לפנינו שלושה אתוסים שהשוואה ביניהם עשויה להבהיר את התמונה: "בחינות הכבוד" של כפר הנוער כדורי, "טוהר הנשק" ו"טוהר הבחינות":

  1. "בחינות הכבוד" מאופיינות ברמת ערכיות גבוהה; תלמידים שמסכימים עם רצון המנהל; חינוך ברוחה של ההסכמה; עם זאת – רמת הסיכון היא נמוכה (Low Stake) לכולם.
  2. "טוהר הנשק" הוא אתוס ערכי מאוד, אף שנפגע לא מעט בעשור האחרון; חיילים התחנכו ומתחנכים לאורו לאורך שנים רבות, ובדרך כלל מסכימים עימו; ספרות ישראלית קאנונית נכתבה על אודותיו; הסיכון הכרוך באתוס עבור המעורבים בו גדל במקצת בשנים האחרונות.
  3. "טוהר הבחינות" הוא בראש ובראשונה נושא משמעתי; יש תלמידים שמתייחסים אליו כאל ערך מוסרי ומסכימים עימו, אבל שיעורם כנראה נמוך; התלמידים לא היו שותפים להחלטתו של משרד החינוך להחיל את "הערך" הזה; מדובר בנושא – בחינות הבגרות – שרמת הסיכון הכרוכה בו עבור התלמידים היא גבוהה (High Stake): עתידם תלוי בהן במידה רבה. רמת הסיכון הזאת הייתה אולי העילה לניסיון לקשור את טוהר הבחינות ל"עץ גבוה" קיים משכבר.

משרד החינוך, במהלך חד-צדדי, הטיל על התלמידים את "טוהר הבחינות" בהסבירו זאת במילים "הגינות ויושר", "ערכים של הגינות ואחריות", וגם בטענה כי הוא "מעיד על איכותה המוסרית של החברה הישראלית". כפי שאנו רואים, הניסוח הוא מרחיק לכת מאוד, וההגזמה פוגעת באמינות הרעיון. המשרד לא שאל את התלמידים אם הם שותפים לרעיון או מסכימים איתו, אלא כפה אותו עליהם הר כגיגית. באומרנו "כפה אותו עליהם" הכוונה היא לשני היבטים: גם הפך את הנושא עבורם ממשמעתי ל"ערכי-מוסרי", וגם דרש מהם להזדהות עם ה"מוסר" הזה שכפה עליהם, ובשמו להימנע מהעתקה. הכשל טמון בכך שהתלמידים לא היו שותפים להחלטה – אלא החליטו עבורם – ושבחינות הבגרות הן עתירות סיכון עבורם. אם אין להם הזדהות מוסרית עם ה"טוהר", ומה שחשוב להם הוא הצלחה בבחינה – אין פליאה שהם מעתיקים כאשר מתאפשר להם.

האמירה שבפסקה האחרונה מקבלת חיזוק ממאמר שהתפרסם בעיתון וושינגטון פוסט האמריקני, ובו בודקים באלינגיט ו-ואן דאם את הסיבות שבגללן התלמידים בארצות הברית פיגרו ב-2018 בהישגיהם במבחן פיז"ה:

המבחן עוצב כך שימדוד במדויק את היכולות של תלמידים במדינות השונות כיוון שזה מבחן בסיכון נמוך [עבור התלמידים], שפירושו הוא שליותר תלמידים שיש להם יכולת כלכלית אין תמריץ לשלם עבור הכנה מיוחדת לבחינה. אולם אלה שמנהלים את הבחינות שנערכות לתלמידים שהם בשנות העשרה נתקלים בסוגיות מוטיבציה רציניות. כלכלנים מצאו ראיות תומכות לכך שהפער בציונים בין מדינות משקף פער במוטיבציה כלפי המבחן [ההדגשה שלי, א"פ]. בשל שני גורמים אלה ארצות הברית נותרת מאחור (Balingit & Van Dam, 2019).

הכשל טמון בכך שהתלמידים לא היו שותפים להחלטה – אלא החליטו עבורם – ושבחינות הבגרות הן עתירות סיכון עבורם. אם אין להם הזדהות מוסרית עם ה"טוהר", ומה שחשוב להם הוא הצלחה בבחינה – אין פליאה שהם מעתיקים כאשר מתאפשר להם.

אף שהדברים נכתבו על ארצות הברית, יש חוקרים הסבורים שהתופעה המתוארת מתקיימת גם בישראל. אופק-שני (2019) משווה את יחסן של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל כלפי בחינות בסיכון גבוה או נמוך, וכותב כך:

ההבדל האתני מראה שהתלמידים היהודים לוקחים מבחנים של מדידה-בסיכון-נמוך – ביתר רצינות. אם נחבר את תוצאות הניסויים למבחנים הלאומיים מ-2017 של תלמידי כיתה ח' במתמטיקה, נראה שאפשר לייחס כ-60% מפער הביצועים בין יהודים לערבים להבדלים במוטיבציה להצלחה במבחן עצמו, יותר מאשר ליכולת התלמידים (Ofek-Shanny, 2019, p. 3).

הקשר בין "טוהר הבחינות" לבין בחינות בסיכון נמוך הוא ברור: תלמידים, בעיקר כאלה שסיכוייהם להצליח נמוכים יותר, אינם מייחסים חשיבות לאינטרס של המדינה להגיע להישגים גבוהים, ופועלים בהתאם לאינטרס שלהם עצמם. באותו אופן הם פועלים כפי שמתאים להם גם בבחינות בסיכון גבוה, ו"הערך" של טוהר הבחינות הוא במקרים רבים גורם שולי מבחינתם.

המסקנה העולה מכלל הדברים היא שמשרד החינוך צריך לבחון שוב את השימוש במושג המדובר "טוהר הבחינות", ואולי להחזיר את הנושא כולו אל ממלכת המשמעת: שם ללא-ספק מקומו.

רשימת מקורות

אילן, ש' (2018, 11 ביולי). עלייה דרמטית בשיעור ההעתקות בבחינות הבגרות. כלכליסט.

דביר, ד"נ (2017, 8 באוקטובר). לא עומדים במבחן: עלייה מדאיגה בכמות ההעתקות. ישראל היום.

כצנלסון, ב' (תש"ח). ויהי נשקך טהור. בתוך ש' יבנאלי (עורך), כתבים, ט' (עמ' 65–66). דפוס דבר.

לביא, צ' (1978). אתגרים בחינוך: לקראת בית-ספר פתוח יותר. ספרית פועלים.

מניב, ע' (1919, 7 בינואר). חיפוש באינטרנט וחבר טלפוני: כך מעתיקים בבחינות הבגרות. חדשות 13.

משרד החינוך (2000, מועד חורף ה'תש"ס). טוהר הבחינות.

צבא ההגנה לישראל (ללא תאריך). רוח צה"ל.

קולברג ל' (1980). חינוך לצדק: ניסוח מודרני של השקפה אפלטונית. בתוך החינוך המוסרי: חמש מסות (תרגום: צבי ארד) (עמ' 55–77). ספרית פועלים.

רופא-אופיר, ש' (2009, 22 בספטמבר). 75 שנה ל"כדורי": הבוגרים חזרו למקורות. Ynet.

Balingit, M., & Van Dam, A. (2019, Dec. 3). U.S. students continue to lag behind peers in East Asia and Europe in reading, math and science, exams show. The Washington post.

Hartshorne, H., May, M. A., Character Education Inquiry, Teachers College, Columbia University, & The Institute of Social and Religious Research (1928). Studies in the nature of character [part 1]: Studies in deceit: book 1, General methods and results; book 2, Statistical methods and results. MacMillan Co.

Kohlberg, L. (1981). The philosophy of moral education. Harper and Row Publishers.

Ofek-Shanny, Y. (2019, Oct. 16). Do ethnicity, religion and gender matter on low-stakes assessment tests: A Field experiment. Dissertation (in progress). University of Haifa.

Storm, S. P., & Storm, D. R. (2007, June). Cheating in middle school and high school. The Educational Forum71(2), 104–116.

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם: