חינוך לדמוקרטיה ואזרחות פעילה במגמת טכנולוגיות תקשורת - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 68

חינוך לדמוקרטיה ואזרחות פעילה במגמת טכנולוגיות תקשורת

בימת דיון

ניבין אבו עבייד

טליה פיש

מורה לתקשורת, מ"א בחינוך מיוחד וסטודנטית לתואר שני בטכנולוגיות למידה. רכזת תקשוב ורכזת מעורבות באולפנת צביה בהרצליה. רכזת ומורה במגמת עיתונאות וניו מדיה של מסלול מגמות טכנולוגיות תקשורת.

talya.fish@gmail.com
במאמר זה אתמקד בשתי התמחויות הנלמדות בסביבת המדיה הדיגיטלית: התמחות במדיה ובפרסום (קמפיינים חברתיים) והתמחות בעיתונאות דיגיטלית. הלמידה בהתמחויות אלו היא למידה מבוססת פרויקטים המתמקדים במעורבות ובאקטיביזם חברתי, בשיתוף פעולה עם עמותות ועם ארגונים חברתיים. התמחויות אלה נלמדות במסגרת מגמת טכנולוגיות תקשורת בחינוך המדעי –טכנולוגי, והן מקנות לתלמידים מיומנויות למידה המתאימות לדרישות המאה ה-21 ולדרישות של דמות בוגר מערכת החינוך כאוריין מדיה ביקורתי וכאזרח מעורב תורם ואכפתי.

עולם המידע עבר שינויים מרחיקי לכת בשלושים השנים האחרונות. מאז המצאת האינטרנט והוזלת מחירי המחשבים והפלאפונים החכמים הפכה הנגישות למידע לנחלת הכלל. מקורות מידע רבים נעשים נגישים, וכל אחד יכול להיות צרכן תוכן, אך גם יצרן תוכן.  למרות השיח הגובר בנושא, ריבוי המחקרים והמאמרים ובעיקר לאחר השנתיים האחרונות שבהן סבל העולם ממגפת הקורונה ובלית ברירה השתנתה צורת הלמידה ללמידה מקוונת, במרבית מוסדות הלימוד לא חל שינוי בצורת הלמידה המסורתית המציבה את המורה במרכז. צורת ההיבחנות בבחינות הבגרות נותרה ברובה מבוססת על שינון על אף הדרישה לשאלות עמ"ר (שאלות המשלבות ערכים, מעורבות ורלוונטיות). במאמר זה אתמקד בשתי התמחויות הנלמדות בסביבת המדיה הדיגיטלית: התמחות במדיה ובפרסום (קמפיינים חברתיים) והתמחות בעיתונאות דיגיטלית. הלמידה בהתמחויות אלו היא למידה מבוססת פרויקטים המתמקדים במעורבות ובאקטיביזם חברתי, בשיתוף פעולה עם עמותות ועם ארגונים חברתיים.

המושג אוריינות מדיה מוגדר כיכולת לאתר, לנתח, לבקר וליצור תכנים תקשורתיים בעלי מסר באמצעות שימוש בכלים דיגיטליים המתאימים לעידן המידע הנוכחי. כדי לפתח בוגר מערכת חינוך ביקורתי ופעיל יש חשיבות להקניית אוריינות מדיה החל בגיל צעיר.

מגמת טכנולוגיות תקשורת בהתמחות במדיה ובפרסום ועיתונאות דיגיטלית, הנלמדת במסגרת החינוך המדעי–טכנולוגי, מקנה לתלמידים מיומנויות למידה המתאימות לדרישות המאה ה-21 ולדרישות דמות בוגר מערכת החינוך כאוריין מדיה, אזרח מעורב, תורם ואכפתי, בעל מסוגלות להקשיב למגוון דעות ובעל מודעות ויכולת לביקורת על הבניית המציאות המוצגת בכלי המדיה השונים.

אוריינות מדיה והצורך בהקנייתה

ארגון אונסק"ו מקדם באופן פעיל את נושא אוריינות המידע ומגדיר את המושג אוריינות כיכולת לפרש ולשפוט ולהפעיל שיקולים מושכלים בשימוש במידע לצד היכולת לייצר ולהפיץ מידע. על פי הארגון, אוריינות מידע מאפשרת לאזרח לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר, ובכך גם מדינות יכולות להתפתח טוב יותר מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית. לכן, כבר בשנת 2012 הציג הארגון את המושג בהדגישו את החשיבות ואת הצורך בפיתוח תוכניות שיתופיות בנושא (Horton, 2015).

המושג אוריינות מדיה מוגדר כיכולת לאתר, לנתח, לבקר וליצור תכנים תקשורתיים בעלי מסר באמצעות שימוש בכלים דיגיטליים המתאימים לעידן המידע הנוכחי. כדי לפתח בוגר מערכת חינוך ביקורתי ופעיל יש חשיבות להקניית אוריינות מדיה החל בגיל צעיר (גלילי וגינוסר, 2017).

ההתפתחות המואצת של האינטרנט ושל הרשתות החברתיות לצד ההכרה בשינוי בהרגלי צריכת התקשורת בחברה המערבית, העמיקו את ההבנה כי ילדים חשופים לתוכני מדיה ומסוגלים לפרש, לבקר וליצור תוכני מדיה (וולף ומלמד, 2008). זאת במציאות שבה המדיה נצרכת ומופצת במהירות, וכל צרכן מדיה הופך גם ליצרן בקלות רבה. מציאות שבה כל תלמיד ותלמידה יכולים להפוך לאנשי תקשורת המצלמים, עורכים, כותבים ומשווקים תוכן תקשורתי ברשתות החברתיות. בעידן ריבוי הידע עולים ומופיעים בשיח מושגים חדשים כמו פייק ניוז, דיפ פייק, בריונות ברשת ועוד. מסרים ותכנים סמויים ושיווקיים הופכים למציאות לגיטימית בכלי המדיה המסחריים והציבוריים, ועל הצופים לתת את הדעת לצפייה ביקורתית ומושכלת (בר דוד, אתר המגמה במשרד החינוך). כל אלה מובילים להכרה כי קיים צורך בתוכנית לימודים המכשירה את הלומדים להיות בוגרים אורייני מדיה.

אחת מהמטרות בהתמחויות מדיה ופרסום ועיתונאות דיגיטלית היא אפוא לחנך את התלמידים להבין ולפענח את שפת התקשורת המקיפה אותם; וכן לעודד אותם לשאול שאלות ביקורתיות במפגשיהם עם טקסטים שונים במדיה. הצלחת הלימוד הפדגוגי נבחנת על פי משתנים ערכיים כמו היכולת של התלמיד לגבש בעצמו 'מפה נרטיבית' וזהות אישית משלו, יכולתו לגבש 'עמדה פתוחה' לדילמות,  והבנה כי כל שיח באשר הוא נובע מנקודת מבט ערכית גם אם היא שונה משלי (בר דוד, אתר המגמה במשרד החינוך).

מסרים ותכנים סמויים ושיווקיים הופכים למציאות לגיטימית בכלי המדיה המסחריים והציבוריים, ועל הנחשפים אליהם לתת את הדעת לצפייה ביקורתית ומושכלת. כל אלה מובילים להכרה כי קיים צורך בתוכנית לימודים המכשירה את הלומדים להיות בוגרים אורייני מדיה.

מגמות תקשורת בישראל

מגמות תקשורת וקולנוע היו מאז ומתמיד מגמות ייחודיות שהתבססו על למידה קונסטרוקטיבית המשלבת חדשנות, עבודת צוות ושיתוף פעולה. לאור השינויים הרבים החלים במקומה של התקשורת בחיינו ולנוכח ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, תוכני הלימוד במגמה והמיומנויות שהיא מקנה לבוגריה הם אי של חדשנות ותורמים רבות ללמידה משמעותית.

תקשורת כמקצוע נלמד היא תחום הכולל דיסציפלינות רבות מלבד טכנולוגיה; ניתן למצוא בו גם נושאים בתחומי הפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואומנות. במוסדות אקדמיים רבים נלמדים לימודי תקשורת לצד לימודי שיווק ויחסי ציבור, עיתונאות, מדיה ומדעי המדינה (2016 ,Phillips).

מגמות התקשורת במערכת החינוך החלו כיוזמות מקומיות בשנות השמונים של המאה ה-20. במהלך שנות התשעים החלו להיכתב תוכניות לימודים בנושא, וכיום קיימים מעל 400 בתי ספר שפועלות בהם התמחויות בתקשורת. כבר בתחילת הדרך הקדימו תוכניות הלימודים בתקשורת את זמנן וכללו חשיבה ביקורתית, למידה משמעותית והפקת תוצרים (וייסבלאי, 2018). בעקבות השינויים המהירים בטכנולוגיה ובמקומן של הרשתות החברתיות בשיח הציבורי, כמעט מדי שנה התחום עובר התאמות ושינויים בתוכנית הלימודים. תוכניות לימודים רבות שמות דגש על החשיבות של טיפוח צרכן מדיה אקטיבי בעידן המידע. הן מדגישות את הצורך של שיתוף התלמיד בדיון בנושאים הקשורים למדיה ולפרסום ובהשפעותיהם על הצרכן כמו גם את הצורך בפיתוח צרכני תקשורת ביקורתיים ומיומנים.

קיימות שתי גישות תרבותיות בחינוך למדיה:

  1. הגישה הדמוקרטית הפרשנית התרבותית, היוצאת מנקודת הנחה שחלק מתפקידיו של בוגר מערכת החינוך כאזרח הוא צריכה ושימוש ביקורתי במדיה לשם העברת מסרים. תוכניות לימודים הנהוגות על פי גישה זו עוסקות בתפקידי התקשורת, בניתוח ייצוגים וסטראוטיפים בשידור הציבורי והמסחרי וכדומה.
  1. הגישה הרדיקלית הרב-תרבותית המשחררת, המבוססת על התפיסה החינוכית של פאולו פררה, הרואה בחינוך למדיה כלי להעצמת קבוצות חלשות בחברה ולשינוי מעמדן החברתי (וולף ומלמד, 2008).

הגישה שבבסיס לימודי התקשורת בשנים אלו היא שילוב של שתי הגישות הדמוקרטית הפרשנית והרדיקלית – זו המייחסת מניע מובנה לשימור ההגמוניה התרבותית בקביעת סדר יום מסוים, וזו הרואה במורה מחנך לאוריינות מדיה המקדם ערכים דמוקרטיים תוך הפעלת ביקורת מחד גיסא, ורגישות לאחר ולשונה מאידך גיסא (בר דוד, אתר המגמה במשרד החינוך).

עם השנים התפתחו והוקמו התמחויות שונות בתוך תחום טכנולוגיות תקשורת. אחד ממסלולים אלה הוא מסלול עיתונאות דיגיטלית ומסלול פרסום ויחסי ציבור. שתי התמחויות אלה כוללות מיומנויות למידה העונות על דרישות המאה ה-21  להכשרת בוגר מיומן שיכול להשתלב במקצועות העתיד, כמוזכר בחוזר דמות הבוגר של המשרד.

מיומנויות המאה ה-21

הספרות המחקרית עוסקת רבות במיומנויות המאה ה-21. ואן לאהר ועמיתיה (van Laar et al., 2017) מצאו, כי לאופן שבו הלומד חושב ופותר בעיות יש השפעה על יכולתו לתפקד בחברה טכנולוגית. הם הגיעו אפוא למסקנה, כי יכולת טכנית היא בסיס וכוח מניע למיומנויות של המאה ה-21, אך כאמור מהווה רק את הבסיס להן. בנוסף, הם הגיעו למסקנה כי מיומנויות המאה ה-21 כוללות מסגרת של שבע מיומנויות ליבה הכוללות ידע טכני, ניהול מידע, תקשורת, שיתוף פעולה, יצירתיות, חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, וחמש מיומנויות הקשריות כגון: מודעות אתית, מודעות תרבותית, גמישות, למידה עצמאית ולמידה לחיים. מלמד וגולדשטיין (2017) מוסיפים למיומנויות אלה כישורים כגון התפתחות אישית, הכוללת פיתוח זהות עצמית ותחושת שייכות, יכולת הסתגלות לתנאים משתנים ועבודה בסביבות עבודה גלובליות.

אגף מו"פ במשרד החינוך (מורגנשטרן ואח', 2019) מגדיר את הצורך של מערכת החינוך לעצב ולהעצים את רלוונטיות החינוך לאתגרי העתיד. על פי תפיסה זו יש להקנות מיומנויות ידע וכישורים שיקדמו את הבוגר בעולם הכלכלה, באקדמיה ובמדע. במסגרת גישה זו המשרד מעודד פרויקטים של למידה מבוססת חקר (PBL), המכשירה את הלומד לעולם העבודה העתידי כמו גם לימוד פרקטיקות של פדגוגיה מבוססת טכנולוגיה, המכשירות את הלומד להיות בקיא בסביבות דיגיטליות וירטואליות.

בשנת 2011 הוקמה ועדת מומחים שתפקידה היה לבחון את התאמתה של מערכת החינוך ללמידה על פי דרישות המאה ה-21. בוועדה צוין כי השינויים שהחברה עוברת מצריכים לימוד מיומנויות חדשות ופחות צורך בשליטה במידע ובנתונים. בין המיומנויות שנסקרו היו מיומנויות של פתרון בעיות, ניתוח וסינתזה של נתונים ועבודת צוות. בנוסף צוינו מיומנויות כמו העברת ידע, יכולת ביקורת והערכה ומיומנויות ניהול זמן (ברנדס ושטראוס, 2013). פרקינס (2021) מציין שש מגמות חדשות ללמידה מחוץ לתוכנית הלימודים: מעבר למיומנויות בסיס – טיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית ומיומנויות המאה ה-21; מעבר לדיסציפלינות המסורתיות – תחומי לימוד חדשים כמו אקולוגיה, קיימות ועוד; מעבר לדיסציפלינות נפרדות –ללמידה אינטרדיסציפלינרית; מעבר לנקודות מבט מקומיות – לימודים העוסקים בנושאים גלובליים; מעבר לשליטה בתוכן – קישור הנושאים הנלמדים לחיי היום יום תוך התייחסות ליכולת להשפיע ולהיות אקטיבי; מעבר לתוכן המוכתב – היכולת לבחור מה ללמוד. על פי רשימת מיומנויות אלה ניתן לראות כי תחומי הלימוד הנדרשים הם בעיקר תחומי לימוד  שפרקינס מכנה "ידע מעשי גדול". הכוונה לידע המזמן לנו יכולת ניתוח והבנה של עצמנו ושל העולם, הידע המעשי הגדול מנחה את הלומד לפעולה וליישום של הנלמד. לידע זה שמות רבים: מיומנויות המאה ה-21, כישורי למידה ועוד.

ההבנה כי שיטת הלמידה המסורתית אינה מתאימה ללמידה כיום הובילה למגוון שיטות הוראה המכונות שיטות חדשניות, שמטרתן ליצור למידה משמעותית המקנה כישורי לומד עצמאי בסביבה עתירת ידע. התכנים הנלמדים במגמות התקשורת מתכתבים היטב עם מיומנויות המאה ה-21 ועם עקרונות הלמידה המשמעותית. בנוסף, פרויקט ל.מ.ד, המחליף את ההוראה והלמידה המסורתיות ומתבסס על מיומנויות למידה מבוססת פרויקטים (PBL), מתכתב גם הוא עם מיומנויות אלה.

אחת מהמטרות בהתמחויות מדיה ופרסום ועיתונאות דיגיטלית היא לחנך את התלמידים להבין ולפענח את שפת התקשורת המקיפה אותם, ולעודד אותם לשאול שאלות ביקורתיות במפגשיהם עם טקסטים שונים במדיה.

חינוך לדמוקרטיה ולאזרחות פעילה

משבר הקורונה והתהליכים הפוליטיים בשנתיים האחרונות הובילו להכרה כי יש להכשיר בוגר מערכת החינוך פעיל ומעורב אזרחית, בעל תודעה דמוקרטית. בנוסף, יש לדאוג שחינוך לדמוקרטיה לא יישאר בגדר הנלמד רק במקצוע האזרחות, אלא יחלחל ויוטמע בדיסציפלינות השונות (הופמן, 2020). כמו כן, על מנת להגביר את המודעות לחינוך לדמוקרטיה ולאזרחות פעילה ממליץ שפיגל-כהן (2015) לחזק את הקשר בין הרשויות המקומיות לבין הגורמים במשרד החינוך האמונים על חינוך לערכי הדמוקרטיה כדרך פדגוגית ולא ככלי שיטור.

התמחות מדיה ופרסום ולמידה משמעותית

בבסיס רציונל ההתמחות נתונה העובדה, כי עידן הניו-מדיה מאפשר לכל אזרח להיות בעת ובעונה אחת צרכן תוכן וגם היצרן והמפיץ שלו. מטרת הלימוד בהתמחות זו היא מתן כלים תאורטיים ומעשיים בתחום ויישומם בפועל באמצעות עבודה על קמפיין חברתי אקטיביסטי והפצתו ברשתות החברתיות תוך יישום הנלמד גם בתחום העיוני במקצוע  "תקשורת וחברה". העבודה היא עבודת צוות תוך מציאת החוזקות של כל תלמיד ותלמיד ועידוד התרומה לקבוצה. ההתמחות עיתונאות דיגיטלית, בניגוד למגמות קולנוע מוכרות, מאפשרת לכל תלמיד להתנסות במגוון תחומי יצירה כתיבה, צילום ועריכה תוך מעורבות אזרחית פעילה. על פי תוכנית הלימודים "בוגר המגמה יהיה אדם בעל  ערכים של אקטיביזם חברתי, רצון להשפיע ולעצב את סביבתו תוך כיבוד דעתו של האחר והשונה ושמירה על החוקים ועקרונות המשטר הדמוקרטי… אדם שמותאם לעתיד, לעבודה ברשת" (בר דוד, אתר המגמה במשרד החינוך).

מטרות אלו מתכתבות היטב עם מדיניות משרד החינוך ללמידה משמעותית. אלוני (ל"ת) סבור כי למידה משמעותית מדגישה את יסודות החקר, הביקורת, היזמות, השיתופיות והיצירתיות הן בתחום העיוני הן בתחום המעשי. מהבחינה החברתית והבין אישית הוא מציין את הקשר לשונות הבין-אישית, כלומר להבדלים התרבותיים ולאוטונומיה של הפרט (אלוני, ל"ת). מורי תקשורת כמחנכים לאוריינות מדיה מחנכים את התלמידים לערכים מרכזיים כמו דמוקרטיה, הזכות להבעת עמדה ושיח המבוסס על פלורליזם כמו גם חינוך לאזרחות פעילה (בר דוד, אתר המגמה במשרד החינוך).

תוכני הלימוד במגמת מדיה ופרסום ועיתונאות דיגיטלית משלבים כאמור למידה משמעותית עם תוכני לימוד ומיומנויות העונות על דרישות המאה ה-21 ולחינוך לאזרחות פעילה. פרויקט הגמר הוא אתר אינטרנט חברתי אקטיביסטי המשלב כתבות וידאו, כתבות ופודקסטים חברתיים, שמטרתם לקדם את האג'נדה ואת ה'אני מאמין' של קבוצת הלומדים. להלן אסקור את ההלימה בתכנים:

רלוונטיות – למידה משמעותית מחייבת זימון התנסויות שיהיו רלוונטיות לתלמיד ויסקרנו אותו. התנסויות הקשורות לעולמו של התלמיד ויזמנו לו אפשרות למצות את חוש הצדק, חדוות הגילוי והסקרנות (אלוני, ל"ת). פרויקט הגמר במגמה מאפשר לתלמיד לבחור נושא אקטיביסטי חברתי בעל ערך, שהוא רוצה להעלות למודעות או לגרום באמצעותו לשינוי. בחירת הנושא מאפשרת לתלמיד להתעסק בתחום שקרוב אל ליבו ולתחומי ההתעניינות שלו ורלוונטי לחברת הגיל ולקהל היעד של הפרויקט. התלמידים בהתמחות מדיה ופרסום חוברים לעמותות ולארגונים חברתיים ובונים קמפיין חברתי לקידום ערכים המקדמים דמוקרטיה ואג'נדה חברתית.

התפתחות אישית – הלמידה המשמעותית מחייבת מעורבות פעילה שמפתחת את האישיות של הלומד (אלוני, ל"ת). פרויקט הגמר מזמן לתלמידים אפשרות לחשיבה עצמאית וביקורתית תוך למידה וחקרנות. דרך עבודה על הפרויקט על התלמיד לאתגר את עמדותיו ולגבש לעצמו דעה סביב דילמה נחקרת. בתוך כך הוא מפעיל חשיבה מסדר גבוה וחשיבה ביקורתית ומלווה אותן ברפלקציה לאורך כל שלבי התהליך.

השתתפות וקונסטרוקטיביזם – השתתפות פעילה של התלמידים במהלך הלמידה ובתהליכי הבניית הידע והצגתו היא תנאי הכרחי ללמידה משמעותית (אלוני, ל"ת). לאורך כל הפקת פרויקט הגמר התלמידים שותפים פעילים בהבניית התוכן החל במציאת הנושא לפרויקט וכלה בהכרת יסודות התחקיר, הם בוחרים נושא ומגבשים עבורו אג'נדה חינוכית. הם מייעדים אותו לקהל יעד ובוחרים כיצד יוצג כל תת-נושא בתחום. חלק מהנושאים מוצגים ככתבות תחקיר וידאו, חלק ככתבות וחלק כפודקסטים מוקלטים. התלמידים הם אלה שבוחרים כיצד יוצג התוכן, הם אלה שמחפשים מרואיינים ואנשי מקצוע מתאימים, והם אלה המפיקים את התוצר כשהמורה מלווה ומדריך.

חקרנות, ביקורת והכוונה עצמית – לאורך כל שלבי הפקת הפרויקט על התלמידים להפעיל ביקורת והכוונה עצמית. בתחילת תכנון הפרויקט התלמידים מציבים לעצמם מטרות וקובעים יעדים להשגת המטרה. לאורך כל התהליך עליהם לבצע בקרה ולהחליט אם להמשיך או לשנות. הפרויקט עצמו הוא דינמי, שכן על התלמיד להיות מעורב בנעשה בתחום להיות קשוב להלכי הרוח בחברה ולפעול בהתאם. במסגרת זה עליו לגלות גמישות ולקבל מצבים של שינוי בנסיבות. על התלמיד להגדיר קריטריונים מתאימים להערכת הפרויקט ולבדוק ולהעריך מידע באינטרנט. עליו לדעת לזהות מקור מהימן מהו ולהבחין ולזהות מקורות דמגוגיים ומניפולטיביים.

יצירתיות, מקוריות חדשנות וריבוי נקודות מבט – חשיבה מחוץ לקופסה מניעה אנשים למהלכים חדשניים ומרתקים (אלוני, ל"ת). ריבוי האתרים והמידע המופץ ברשתות החברתיות מדי יום מביא לצורך בחשיבה יצירתית כיצד יש להציג ולהגיש את המידע והמסרים המועברים בפרויקט הגמר. עובדה זו מפתחת את הצורך בהפקת תוצר יצירתי ומקורי. בנוסף, המורה מוביל ומנחה את התלמיד לבסס את טענותיו בצורה שקולה ומכובדת תוך התייחסות לנקודות מבט שונות בדילמה המוצגת (בר דוד, אתר המגמה במשרד החינוך).

לצד מיומנויות אלה ללמידה משמעותית ניתן למצוא מיומנויות אוריינות מדיה רבות נוספות, בהן מיומנויות אוריינות דיגיטלית, המוגדרות כיכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת לצרכים אישיים קבוצתיים וחברתיים באופן הולם ואחראי (משרד החינוך, דמות הבוגר והבוגרת, 2020) נכללות בה מיומנויות כמו צריכה ויצירה של תוכן, שיתופיות ואתיקה ומוגנות. במסגרת הפרויקט התלמידים לומדים לייצר תוכן בכלים דיגיטליים. הם נדרשים לעבודת צוות ולבניית זהות דיגיטלית תוך שמירה על זכויות יוצרים והפקת תוכן מקורי.

ולבסוף, פרויקט הגמר במדיה ופרסום ובעיתונאות דיגיטלית מתכתב היטב עם התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית של משרד החינוך שמטרתה טיפוח עצמאות, רגישות חברתית, אכפתיות ואחריות. וזאת לצד יצירת מוטיבציה לעשייה חברתית וליצירת מחויבות כלפי הקהילה, החברה והמדינה (אתר מנהל חברה ונוער). קידום אג'נדה חברתית, בניית קמפיין והפצת תכנים הקשורים לקידום הנושא החברתית סוללים את הדרך לעיצוב אזרח בוגר מערכת החינוך מעורב ופעיל, שיש באמתחתו כלים ומיומנויות להביע עמדה, לצרוך, לייצר ולהפיץ תוכן במדיה מתוך חשיבה מושכלת וידע. התלמידים נפגשים עם אנשים ושומעים דעות שונות, מגבשים לעצמם עמדה ומפתחים את זהותם האישית דרך מפגשים אלו. בנוסף, שכפי שכבר צוין קודם לכן, במסגרת פרויקט הגמר בהתמחות מדיה ופרסום התלמידים חוברים לעמותות ולארגונים חברתיים ובונים איתם קמפיין שיווקי להעברת המסרים.

פרויקט הגמר במדיה ופרסום ובעיתונאות דיגיטלית מתכתב היטב עם התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית של משרד החינוך, שמטרתה טיפוח עצמאות רגישות חברתית, אכפתיות ואחריות לצד יצירת מוטיבציה לעשייה חברתית וליצירת מחויבות כלפי הקהילה, החברה והמדינה.

לסיכום, העידן הטכנולוגי שאנו מצויים בו, התפתחות המדיה והמקום שהיא תופסת בחיינו מחייבים את התאמת התכנים הנלמדים למיומנויות המשתנות הנדרשות במאה ה-21 (אבידב-אונגר ועמיר, 2018). תוכניות הלימודים במגמת טכנולוגיות תקשורת בהתמחויות מדיה ופרסום ועיתונאות דיגיטלית הן חלוציות ומכשירות בוגרים אורייני מדיה, אזרחים פעילים ומעורבים בעלי יכולות ביקורת צפייה, הפקה ושיווק מושכלות. התמחויות אלה נלמדות בשיטה הקונסטרוקטיבית שלפיה התלמיד פועל ועושה תוך למידה חקרנית, מעורבת חברתית ואזרחות פעילה תורמת ואכפתית. 

מקורות

אבידב-אונגר, א' ועמיר, ע'  (2018). מה מעכב את שילוב הטכנולוגיה בהוראה? המחסום הדיסציפלינרי: המקרה של הוראת שפת אם. בתוך י' עשת-אלקלעי, א' בלאו, א' כספי, ש' אתגר, נ'  גרי, י'  קלמן ו-ו' זילבר-ורוד (עורכים), ספר הכנס השלושה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. האוניברסיטה הפתוחה.

ברנדס, ע׳ ושטראוס, ע׳ (עורכים)  (תשע״ד). חינוך לחברה של תרבות ודעת: תמורות במאה ה-21 והשלכותיהן. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

בר דוד, י' (ל"ת). משרד החינוך, אתר מגמת מדיה ופרסום  https://katzr.net/dbdafc

גלילי, י' וגינוסר, א' (2017). סקירת ספרות. מסגרות מדיה: כתב עת ישראלי לתקשורת. כתב עת של האגודה הישראלית לתקשורת והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

הופמן, ת' (2020). חינוך ל'חיים משותפים' או 'חינוך לשותפות': הגדרות והבדלים במושגי מפתח בחינוך אזרחי עכשווי בישראל. דוח מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן.

וולף, י' ומלמד, א' (2008). סקירת ספרות בתחום הוראת התקשורת בישראל. מכון סאלד.

וייסבלאי, א' (2018). מבט על החינוך הטכנולוגי-מקצועי. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. http://dinonline.info/pdf/kn233.pdf

מורגנשטרן, ע', פינטו, א', וגרהוף, ע', הופמן, ת'  ולוטטי, ש' (2019). פדגוגיה מוטת עתיד 2, מגמות עקרונות השלכות ויישומים. אגף מו"פ, משרד החינוך.
https://meyda.education.gov.il/files/Nisuyim/pamabook2.pdf

מורזובסקי, י' וקורלנדר, ו' (2020). תוכנית לימודים מעודכנת בהתמחות בניו מדיה שנה"ל תש״ף. משרד החינוך המנהל למדע וטכנולוגיה הפיקוח על מגמת טכנולוגיות תקשורת. https://katzr.net/8a38ab

מלמד, ע' וגולדשטיין, א' (2017). הוראה ולמידה בעידן הדיגיטלי. מכון מופ"ת.

מנהל חברה ונוער, משרד החינוך. https://katzr.net/0ffdc4

משרד החינוך, מסמך מיומנויות דמות הבוגר 2020, תש"ף.

https://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/MadaTechnologya/yesodi/boger2030.pdf

פרקינס, ד' (2021). חינוך בעולם משתנה: מה באמת חשוב ללמוד. הקיבוץ המאוחד.

שפיגל-כהן, ג' (2015). חינוך לדמוקרטיה, ישראל 2015: תמונת מצב. כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך 2015 מדיניות – החינוך לדמוקרטיה.

אתר מגמות טכנולוגיות תקשורת
https://edu.gov.il/tech/tikshoret/inspector/Pages/ajenda.aspx 

Horton, F. W. (2013). Overview of information literacy resources worldwide. United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization (UNESCO).    http://unesdoc.unesco.org/images/0021/002196/219667e.pdf

Phillips, L. J. (2016). Epistemological (im) possibilities and the play of power. International journal of communication, 10, 689-705.

van Laar, Ester  et al.  (2017). The relation between 21st century skills and digital skills: A systematic literature review. Computers in Human Behavior, 72, 577-58

https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000218003

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם:

תפריט