נייר עמדה – תוכנית לאומית בנושא חינוך לאוריינות מדיה (תקשורת) - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 68

נייר עמדה – תוכנית לאומית בנושא חינוך לאוריינות מדיה (תקשורת)

בימת דיון

יוסף אלהוייזל

ד"ר אורלי מלמד

מרצה וחוקרת תקשורת, מדיה דיגיטלית ואוריינות מדיה דיגיטלית בבית הספר לתקשורת, באוניברסיטת בר אילן, מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג לתקשורת וקולנוע ובחוג ללימודי תואר שני באוריינות חזותית, בפקולטה לאומנויות בסמינר הקיבוצים, ראשת קהילת אוריינות תקשורת ומדיה באגודה הישראלית לתקשורת

melamed.orly@gmail.com

רביב נאוֶה

החוג לתקשורת והחוג למדעי הלמידה וההוראה, אוניברסיטת חיפה

ravivalmog@gmail.com

ד"ר ענת פלג

מרצה וחוקרת יחסי התקשורת והמשפט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. יו״ר ועדת האתיקה הפנימית של תאגיד השידור הציבורי "כאן", ממייסדי המכון הישראלי לעיתונות ע"ש צבי קלצל

גולן יוכפז

מנכ"ל המכון הישראלי לעיתונות ע"ש צבי קלצל

בנייר עמדה זה נבהיר את סוגיית הצורך לספק לילדים ולנוער בישראל באופן מיידי כלי מחויב מציאות לקראת יציאתם לחיים הבוגרים – האוריינות התקשורתית: היכולת לברור את העיקר מן הטפל, להבין מהי ידיעת כזב, ולהיות מודעים לקיומה של מערכת הלחצים הכלכליים-פוליטיים-חברתיים, שמופעלים בעיקר על תעשיית החדשות. במסמך זה נבקש להציג את נחיצותה של תוכנית לאומית ספירלית של אוריינות תקשורת כתחום ליבה במערכת החינוך ובהכשרת המורים בישראל. עוד נציג במסמך זה סקירה תמציתית של תוכניות לימוד דומות בעולם ואת החשיבה הערכית שבבסיסן.

השימוש בלשון זכר נועד להקלת הקריאה. המסמך מתייחס לכל המגדרים.

"Media Literacy Defined". National Association for Media Literacy Education. 2010-04-06.  

FEZ Declaration on Media and Information Literacy, United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization 17/6/2011.

Hobbs, R. (1998). The seven great debates in the media literacy movement. Journal of Communication, 48(1), 16–32.

Ketko, A. K., & Bocoş, M. (2020). Practical five-level model for activist pedagogy and promoting active citizenship: Film study in Israel as a test case. Educatia, 21(19), 74-8.

מסטרמן, ל' (1997). מהפכת החינוך לתקשורת. בתוך א' פלדי (עורך). החינוך במבחן הזמן (עמ' 190-183). רמות.

Seoul Declaration on Media and Information Literacy for Everyone and by Everyone: A Defence against Disinfodemics. United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization 31.10.2020.

מלמד, א' ובלושטיין, ר' (2000, נובמבר). כשאוריינות מדיה פוגשת ניהול עצמי. שומר סף, 2.
וולף, י' ומלמד, א' (2008). סקירת ספרות בתחום הוראת התקשורת. מכון סאלד.
http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/Skirot/Tikshoret.pdf

תקציר המוגש מטעם צוות חשיבה "אוריינות מדיה" במכון מופ"ת, המכון הישראלי לעיתונות
ע"ש קלצל ז"ל וקהילת אוריינות תקשורת באגודה הישראלית לתקשורת במטרה להשפיע על מדיניות  החינוך ובהשראת דמות הבוגר 2030 (נובמבר 2021)

בתוך אוקיינוס המידע התקשורתי, המוצף בידיעות כזב, טקסטים מוטים וכוחות כלכליים ופוליטיים, שמנסים לעצב מציאות כרצונם ולצורכיהם –מסמך זה מבקש להבהיר את הצורך המיידי בהכנה של הילדים והנוער בישראל להתמודדות עם צריכה מעודכנת ונכונה של תקשורת. צורך זה ממילא רק הלך וגבר במהלך השנה והחצי האחרונה, עם התמודדות העולם עם מגפת הקורונה, והמחיש צריכה ושימוש מאתגר במדיה.

במהלך שלוש השנים האחרונות פעל צוות החשיבה במכון מופ"ת וגיבש קבוצת מורי מורים העוסקים בהוראת תקשורת ואוריינות מדיה ויחד עם קהילת אוריינות תקשורת באגודה הישראלית לתקשורת גובש מסמך זה בהשראת צוותים דומים באירופה ובארצות הברית

התלות הגוברת של כולנו באמצעי התקשורת בכל תחומי החיים, לצד השינויים הטכנולוגיים המואצים שבעקבותיהם כל צרכן תקשורת יכול למעשה להיות גם יוצר, מגיב ומפיץ של מסרים תקשורתיים, מציבים אתגרים חדשים בפני מערכות החינוך בישראל ובעולם כולו.

מבוא

במסמך זה נבהיר כי על מדינת ישראל לספק לילדים ולנוער באופן מיידי כלי מחויב המציאות לקראת יציאתם לחיים הבוגרים – האוריינות התקשורתית: היכולת לברור את העיקר מן הטפל, להבין מהי ידיעת כזב, ולהיות מודעים לקיומה של מערכת הלחצים הכלכליים-פוליטיים-חברתיים, שמופעלים בעיקר על תעשיית החדשות. מטרתו של כלי חינוכי זה היא לאפשר לצרכן התקשורת* לגבש כראוי את עמדותיו כאזרח בחברה דמוקרטית על בסיס מידע איתן, מבוסס ומדויק.

המושג "אוריינות מדיה" (Media Literacy) הופיע לראשונה בשיח החינוכי בארצות הברית כבר בשנת 1955, והוא התפתח מאז ועד היום כתוצאה מהתפשטות השימוש בטכנולוגיות תקשורת ובתוכני מדיה בחברה. המינוח העדכני שהגדיר ארגון אונסק"ו הוא MIL: Media Information Literacy. הביטוי העברי "אוריינות תקשורת" כולל את אוריינות המדיה והמידע בהנחה ששניהם מרכיבי יסוד בסביבת תקשורת מורכבת. "אוריינות תקשורת" כתחום לימוד כוללת ידע, יכולות, מיומנויות תקשורת וכישורי חיים הנחוצים להשתתפות בחברה באמצעות נגישות, ניתוח, הערכה ויצירה של מסרים תקשורתיים. התלות הגוברת של כולנו באמצעי התקשורת בכל תחומי החיים, לצד השינויים הטכנולוגיים המואצים שבעקבותיהם כל צרכן תקשורת יכול למעשה להיות גם יוצר, מגיב ומפיץ של מסרים תקשורתיים, מציבים אתגרים חדשים בפני מערכות החינוך בישראל ובעולם כולו.

במסמך זה נבקש להציג את נחיצותה של תוכנית לאומית ספירלית של אוריינות תקשורת כתחום ליבה במערכת החינוך ובהכשרת המורים בישראל. עוד נציג במסמך זה סקירה תמציתית של תוכניות לימוד דומות בעולם ואת החשיבה הערכית שבבסיסן.

ההצדקה הרעיונית לשילוב אוריינות תקשורת במערכות החינוך בעולם

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (נובמבר 1989),1 שעליה חתומה ישראל, מכירה בחשיבות אמצעי תקשורת המונים בחיי הילד ובכללם בזכות לחופש הביטוי. באותה שנה, בוועידת איסטנבול (אוקטובר 1989), החליטה מועצת החינוך של האיחוד האירופי לשלב את החינוך למדיה במערכות החינוך של כל מדינות האיחוד. הארגון האמריקני לחינוך לאוריינות המדיה הגדיר בשנת 2010 חינוך לאוריינות מדיה – כ"פרקטיקות המאפשרות לאנשים נגישות, הערכה ביקורתית ויצירה של תקשורת בכל מדיום". כך, תלמיד אוריין מדיה יהיה מסוגל להיכנס, לנתח, להעריך, ליצור ולפעול באמצעות שימוש בכל אופני התקשורת.2 הצהרת פז שאימץ ארגון החינוך של האו"ם (UNESCO) בשנת 2011 הרחיבה את מושג החינוך למדיה לאוריינות מדיה ומידע (MIL). ההצהרה קראה למדינות "לשלב אוריינות מדיה ומידע בתוכניות הלימודים במערכות החינוך הפורמליות והלא-פורמליות בין היתר כדי להבטיח את זכותו של כל אזרח לחינוך אזרחי וכדי לאמן לומדים לחשיבה ביקורתית ולניתוח".3

בשנים האחרונות התחזק הממד החותר לשינוי חברתי ולהעצמת קבוצות מוחלשות בחינוך בנושאים הומניסטיים, חברתיים וסביבתיים ופותחו בישראל פרקטיקות חינוכיות המטפחות אזרחות פעילה. בהקשר זה חינוך לאוריינות תקשורת הוא נדבך חשוב – הבנת הדרכים והאסטרטגיות שבהן התקשורת מייצגת מציאות.

היבטים רגשיים, חברתיים וערכיים באוריינות תקשורת

משחר קיומה של התנועה העולמית לאוריינות תקשורת נדונה השאלה אם עליה לספק רק כלים ניטרליים לניתוח וליצירה של מסרים תקשורתיים, או שעליה גם להטמיע תפיסות ועמדות ערכיות מסוימות בקרב התלמידים,4 כמו   מחויבות לערכים הומניסטיים, דמוקרטיים וסביבתיים המעמידים במרכז את כבוד האדם, חירויות הפרט, שוויון זכויות ורווחת האדם לצד שמירה על איכות הסביבה וכיוצא באלה – ערכי ליבה, שבלעדי ההטמעה שלהם לא יכולה להתקיים סביבת תקשורת תורמת, מועילה ויעילה במדינה דמוקרטית. בשנים האחרונות התחזק הממד החותר לשינוי חברתי ולהעצמת קבוצות מוחלשות בחינוך בנושאים הומניסטיים, חברתיים וסביבתיים ופותחו בישראל פרקטיקות חינוכיות המטפחות אזרחות פעילה.5 בהקשר זה חינוך לאוריינות תקשורת הוא נדבך חשוב – הבנת הדרכים שבהן התקשורת מייצגת מציאות, הטכניקות שבהן היא משתמשת, האידיאולוגיות הגלומות בתוך הייצוג וההטיות המשפיעות על ייצוגים של קבוצות באוכלוסייה חייבות להימנות עם זכויותיהם של כל אזרחי העתיד בחברה דמוקרטית.6

מגפת הקורונה, על השלכותיה החברתיות, חידדה את חשיבות החינוך לאוריינות תקשורת. זאת, גם בשל התלות באמצעים טכנולוגיים לקיום שגרת חיים ואינטראקציות חברתיות וחינוכיות והן בשל הסכנות הנובעות מהפצת דיסאינפורמציה ומידע לא בדוק (Infodemics). בהצהרת סיאול שפורסמה בחודש אוקטובר 2020, קראה אונסק"ו לקדם "אוריינות מדיה ומידע עבור כולם ועל-ידי כולם" ביתר שאת, לנוכח אתגרי משבר הקורונה.7

אוריינות תקשורת מדיה ומידע בישראל – תמונת מצב

מערכת החינוך הישראלית שואפת, ברוח חוק החינוך הממלכתי, לפתח בקרב תלמידיה סקרנות אינטלקטואלית ולהקנות לבוגריה מיומנויות לחיים אזרחיים בחברה פלורליסטית ודמוקרטית. אחת השאיפות המרכזיות המוצהרות של מערכת החינוך בישראל היא חיזוק כוח השיפוט והביקורת של התלמידים על מנת לטפח מחשבה עצמאית ויזומה, להובילם למודעות ולערנות לתמורות ולחידושים, ומתן כלים להתפתחות התלמידים לקראת הפיכתם לאזרחים ערניים ומעורבים בחברה (חוק החינוך הממלכתי, 1953).

כבר בשנת 2000 הכיר משרד החינוך בחשיבות אוריינות התקשורת כמיומנות יסוד לכלל התלמידים וכמרכיב חובה בהכשרת מורים בישראל.8 ואולם, מאז ועד היום לא מומשו הצהרות אלו במערכת החינוך ובמערכת הכשרת המורים. תחומים אחרים הנלמדים היום במערכת החינוך בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים, תחת כותרות כמו "איסוף מידע ומידענות", "גלישה בטוחה" ו"אוריינות דיגיטלית", הם חלקיים ועונים על היבטים מצומצמים בלבד של היכולות הנדרשות מתלמיד אוריין תקשורת.

למרות ההכרה הגורפת בחשיבותה של התקשורת, הרי חשיבות זו טרם באה לידי ביטוי בהכרה בחינוך לאוריינות תקשורת כתחום ליבה ספיראלי, שחובה ללמדו מהגיל הרך ועד תיכון. במערכת החינוך חסר מבט-על אינטגרטיבי ומאוזן על ההזדמנויות והסיכונים של סביבת התקשורת החדשה, בסיס הידע ומיומנויות התקשורת הנחוצים לתלמידים לצורך התמודדות עם סביבה זו. מורות ומורים עושים בתקשורת שימוש כאמצעי הוראה וחינוך ללא הדרכה מקצועית מקיפה, משום שתחום זה טרם הוכר כתחום ליבה בהכשרת המורים.

קידום אוריינות תקשורת אינו צריך להיות תפקידם של מורים לתקשורת בלבד; עליו להיות חלק מחיי בית הספר בהובלת כלל המורים המלמדים בו. לצורך כך דרושים גורמים מוגדרים במשרד החינוך ובכל בית ספר, שיקדמו פעילויות של אוריינות תקשורת וישמשו מוקד ידע עבור צוותי ההוראה.

למרות ההכרה הגורפת בחשיבותה של התקשורת, הרי חשיבות זו טרם באה לידי ביטוי בהכרה בחינוך לאוריינות תקשורת כתחום ליבה ספיראלי, שחובה ללמדו מהגיל הרך ועד תיכון. במערכת החינוך חסר מבט-על אינטגרטיבי ומאוזן על ההזדמנויות והסיכונים של סביבת התקשורת החדשה, בסיס הידע ומיומנויות התקשורת הנחוצים לתלמידים לצורך התמודדות עם סביבה זו.

המלצות – גיבוש מדיניות לאומית לחינוך לאוריינות תקשורת במערכת החינוך ובהכשרת מורים

סביבת התקשורת שבה אנו חיים נעשית מורכבת יותר ויותר. כדי להכשיר את התלמידים כאזרחים מיודעים וביקורתיים, העושים שימוש מושכל ויצירתי בעולם התקשורת והמידע העומד לרשותם, יש צורך בתחום ליבה אינטגרטיבי המתחבר לכל נושא, לכל מיומנות ולכל ערך. כדי לתת מענה להכשרת אזרחים בעלי מיומנויות אוריינות תקשורת, מדיה ומידע המתאימות לעידן הנוכחי, אין די בעידוד פרויקטים אקראיים המתבצעים ללא תיאום וביוזמות פנימיות וחיצוניות. תחת זאת דרוש גיבוש מדיניות כוללת לאוריינות תקשורת מדיה ומידע.

אנו קוראים באמצעות נייר עמדה זה לביצוע פעולות אלה:

  1. הקמת ועדה ארצית רב-תחומית, שתכלול מומחים מתחומי התקשורת, החברה, האזרחות, האומנויות, הפסיכולוגיה הייעוץ והטכנולוגיות החינוכיות. הוועדה שתוקם תגבש מדיניות כוללת, שיטתית ובת-ביצוע לחינוך לתקשורת מתוך תפיסה אינטגרטיבית הוליסטית, הכוללת את כל ההיבטים של תחום מורכב זה ואת קשריהם למיומנויות הנדרשות במאה ה-21. 9
  1. גיבוש תוכנית לימודים לאוריינות תקשורת כתחום ליבה מגיל הגן ועד לתיכון בהיקף של שעתיים שבועיות לפחות.
  1. הטמעת אוריינות תקשורת כתחום ליבה בהכשרת מורים ובכלל זה:
    • הכללת קורסים באוריינות תקשורת כקורסי חובה בכל מסלולי הכשרת המורים.
    • שילוב מיומנויות אוריינות תקשורת, הכולל הפקת תוצרים תקשורתיים, כחלק מתוכניות הקורסים השונים בהכשרת המורים.
    • מערך השתלמויות והדרכות למורים ולבעלי תפקידים.
  1. אפיון תפקיד "רכז תקשורת בית-ספרי" לקידום פעילות אוריינות תקשורת, המשולבת בהוראת כלל המקצועות ובפעילות החינוכית והחברתית של בית הספר ולקידום בית הספר כמרכז תקשורת.
  1. ציון "שבוע אוריינות" התקשורת העולמי במוסדות החינוך לצד קיום אירועים ארציים ומקומיים ביוזמת משרד החינוך, הרשויות המקומיות ובתי הספר ובשיתוף כלי התקשורת וארגוני חברה אזרחית.

כתבו וערכו נייר עמדה זה:

ד"ר אורלי מלמד, ראשת קהילת אוריינות תקשורת באגודה הישראלית לתקשורת, מרצה ומדריכה פדגוגית לתקשורת וקולנוע בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת בר אילן

רביב נאוֶה, מזכיר קהילת אוריינות תקשורת באגודה הישראלית לתקשורת. תלמיד מחקר באוניברסיטת חיפה

ד"ר ענת פלג, מרצה וחוקרת יחסי התקשורת והמשפט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. יו״ר ועדת האתיקה הפנימית של תאגיד השידור הציבורי "כאן", ממייסדי המכון הישראלי לעיתונות ע"ש צבי קלצל

גולן יוכפז, מנכ"ל המכון הישראלי לעיתונות ע"ש צבי קלצל

תרמו ליצירתו של מסמך זה:

ד"ר איבנה רטנר, מפמ"ר קולנוע ומדיה, ראשת צוות החשיבה במכון מופ"ת, מרצה באקדמית גורדון, מכללה לחינוך

דורית באלין, מפמ"ר תקשורת וקולנוע עד 2019

ד"ר עמית קמה, ראש האגודה הישראלית לתקשורת

פרופ' חיים נוי, ראש האגודה הישראלית לתקשורת עד 2021, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

ד"ר ארנת טורין, האקדמית גורדון, מכללה לחינוך

אורי מלכין, מנהל מרכז ההדרכה למנהיגות חברתית, משרד החינוך – מינהל חברה ונוער

ד"ר ענת פלג, מרצה וחוקרת בתחומי משפט ותקשורת, אוניברסיטת בר אילן

קרן קטקו איילי, דוקטורנטית באוניברסיטת UBB חוקרת ואשת חינוך בתחום הפדגוגיה האקטיביסטית

יעל הדסי-בכר, מרצה ומנהלת הפקות של בית הספר לתקשורת וקולנוע בפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים, דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם:

תפריט