דבר העורך הראשי - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 68

דבר העורך הראשי

דבר המערכת

נועם מצרי

ד"ר דודו רוטמן

עורך ראשי וראש ההוצאה לאור של מכון מופ"ת

dudurotm@gmail.com
כמו במוסדות רבים, גם בבית הספר של ילדיי דעיכתו של גל הקורונה החמישי, שפגע כמעט בכל בית, לצד פריחתן של הכלניות, האיצו מפגש כלל שכבתי. בחיק הטבע, ממש לא רחוק מהבית, כמה עשרות הורים וילדים נפגשו לשאוף מעט אוויר אביבי צח בפיקניק שכבתי. לא חלפו יותר משלושים דקות בטרם קיבלתי, כמו רוב רובם של ההורים מסביב, איזשהו "פוש" חדשותי מהאפליקציה. יכול להיות שהיה מדובר באיזשהו עניין סביב המצב המתוח במזרח אירופה, או במידע חדש סביב סיפור רכילותי עסיסי שהולך ומסתעף.

קוראים יקרים, קוראות יקרות

כמו במוסדות רבים, גם בבית הספר של ילדיי דעיכתו של גל הקורונה החמישי, שפגע כמעט בכל בית, לצד פריחתן של הכלניות, האיצו מפגש כלל שכבתי. בחיק הטבע, ממש לא רחוק מהבית, כמה עשרות הורים וילדים נפגשו לשאוף מעט אוויר אביבי צח בפיקניק שכבתי. לא חלפו יותר משלושים דקות בטרם קיבלתי, כמו רוב רובם של ההורים מסביב, איזשהו "פוש" חדשותי מהאפליקציה. יכול להיות שהייתה זו ידיעה על אודות המצב המתוח במזרח אירופה, או מידע חדש סביב סיפור רכילותי עסיסי שהולך ומסתעף. כולנו כמובן הצצנו. כיוון שעינינו ממילא היו בנייד, יכולנו לבדוק עדכונים ברשתות החברתיות, אז במהירות רפרפנו עליהם. כמה מאיתנו הביטו במסך וגיחכו או הניעו את ראשם בתגובה למה שראו. חלקנו גם הגיב באותן רשתות. יכולנו לזהות מבין התגובות את אלה של מי שעמדו איתנו באותו מקום. סימנו כמובן את מחוות החיבוב המתבקשת. אחד ההורים הספיק לשלוח גם איזושהי אזהרת שרשרת לקבוצת הוואטסאפ הכיתתית.

לאחר דקות ארוכות הרמנו את ראשנו מן המסכים. יכולנו לזהות מסביב חבורת נערות שמצלמות סרטון לרשת החברתית "שלהן". הן הספיקו לערוך אותו ולהעלות אותו תוך כדי הפיקניק. כמה תלמידים אחרים שיחקו במשחק רשת. שלא כמו תלמיד אחר, שלשאלתי במה הוא צופה, הסביר לי שמדובר בסרטון יוטיוב שבו כוכב רשת תורן פורש את דעותיו ואת פרשנותו לאותם אירועים שעליהם נודע לנו באותו "פוש" חדשותי קודם לכן. לשאלתם של הקוראות והקוראים – לדעתי איש אינו זוכר את מראה הנוף מאותו אתר פיקניק. המפגש הוכתר כמוצלח במיוחד.

הטכנולוגיה לכדה את הדור שלנו בתווך. אנחנו צרכני מידע אינטנסיביים הרבה יותר מהורינו (זוכרים את הקריאה "שקט! חדשות!" רק פעם בשעה עגולה? זוכרים את הזמן שבו רק בתשע בערב היינו צופים בתוכן חדשותי? שהיינו ממש צריכים להתאסף בסלון, להדליק את המכשיר, להמתין שהשעון יסיים למנות את השניות? איפה הימים ההם ואיפה אלה…). שלא כהורינו – אנחנו גם יצרני מידע אינטנסיביים. אנחנו משתפים במידע שאנחנו מקבלים, אנחנו מחווים דעתנו עליו, אנחנו מגיבים לדעות של אחרים. ככל שהדברים אמורים בדור ילדינו ותלמידינו, האינטנסיביות של זרימת המידע מאמצעי המדיה אליהם ומהם אל אמצעי המדיה – רק מתעצמת.

האמת צריכה להיאמר: גם לנו, כהורים, כמורים וכמורי מורים יש עוד הרבה מה לשפר בהתמודדות שלנו עם שטף המידע הבלתי פוסק. היכן לעצור? כיצד לבקר? מתי צריך להתעלם? אלה הן שאלות שאנחנו בעצם מתמודדים עימן מדי כמה דקות במודע או שלא במודע. וכאשר ההתמודדות שלנו כה מורכבת, ואינה תמיד מביאה לתוצאות מוצלחות, כיצד ננחיל את המיומנות הזו, שמקובל כעת לכנותה בשם הכוללני "אוריינות מדיה", לילדינו ולתלמידינו?

בימת הדיון של הגיליון הנוכחי היא פרי שיתוף פעולה עם צוות החשיבה בנושא אוריינות מדיה דיגיטלית במכון מופ"ת בהובלתה של ד"ר איבנה רטנר, שאף משמשת כמפמ"ר קולנוע ומדיה, ובגיליון הנוכחי היא עורכת אורחת. כפי שניתן לראות בסקירתה את שישה עשר מאמרי הבימה, מחבריהם מבקשים לתקוף את הנושא המורכב של אוריינות מדיה מזוויות שונות, החל מהזווית האומנותית, הטכנולוגית, דרך זו התקשורתית, החינוכית ועוד. עם זאת אין לשכוח שבסופו של דבר, להתפתחויות הטכנולוגיות הללו יש גם פוטנציאל אדיר. פוטנציאל שנבחן, בין השאר, במאמרים העוסקים במדיה מנקודת מבט של ביקורת האומנות והתרבות.

לצד מאמרי הבימה, תחת מן "הנעשה בהכשרה ובשדה", תמצאו את מאמרו של ד"ר אברהם פרנק, שגם הוא, בעקיפין, מתייחס לסוגיות שמייחדות את עידן המידע הדיגיטלי, הפעם בהקשר של החינוך למיניות בריאה וההתמודדות עם תכנים פורנוגרפיים. מאמר נוסף בחלק זה של הגיליון הוא של פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן ואורית בן דור, אשר חקרו את אופי מנהיגותן של מורות בזמן משבר הקורונה כפי שהשתקף במאפיינים המילוליים והלא-מילוליים שלהן.

את המאמרים השונים מלווים צילומיהם של תלמידי ההכשרה לאומנות במכללת קיי בבאר שבע. אנחנו מודים ליורם פרץ, מרכז המרכז למולטימדיה וצילום במכללה, ולסטודנטים על האישור להשתמש בעבודותיהם. אנו מקווים מאוד שתשאבו עניין והנאה מן המאמרים ומהתצלומים שבגיליון זה, אך לפני שתגללו אליהם, אנו ממליצים בחום, לפחות לכמה דקות, להרים את הראש ולהביט לנוף, לפני שייעלמו הכלניות האחרונות.

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם: