דבר ראש מכון מופ"ת

קוראים יקרים,

תוכנית גפ"ן (גמישות, פדגוגית ניהולית) היא תוכנית המעניקה למנהלי בתי הספר אוטונומיה בבחירת התוכניות והתכנים שהם ירכשו עבור בית הספר, וכן גמישות בבחירת התכנים של הפיתוח המקצועי של המורים, שעובר כמעט באופן מלא לאחריות מנהלי מוסדות החינוך. אומנם ביזור סמכות המדינה בחינוך הוא תחום ותיק שזוכה לכתיבה מחקרית ולשיח ציבורי רב-שנים, אולם נדמה שהמציאות הפוליטית והחברתית לצד טלטלות הקורונה דחפו את מטוטלת הביזור לשיא חסר תקדים בהיקפו.

למעשה מתלכדות בכך שתי מגמות לכדי יצירת שינוי מדיניות בעל פוטנציאל השפעה עצום על  החינוך הציבורי בישראל. המגמה הראשונה היא כאמור מגמת ביזור סמכויות ממשרד החינוך אל מנהלי בתי הספר, זו המכונה גם בשם "אוטונומיה ניהולית". המגמה השנייה היא העניין הגובר בדרכים לקדם הוראה איכותית ולשפר את עבודתם של מורות ומורים, שאחד מביטויו הוא פריחה וגיוון בהיצע התכנים ובגישות ליישום פיתוח מקצועי.

התהליך של יישום תוכנית גפ"ן בבתי הספר חשוב לא פחות מההחלטה על מתן גמישות למנהלים. על המנהלים לעבור הכשרה ולמידה כיצד לברור את מגוון סל האפשרויות לפיתוח מקצועי המותאם ביותר לצוות הבית-ספרי. בית הספר, ככל ארגון שפועלים בו כוחות אנושיים, בעלי דרישות, רצונות וצרכים שונים, חייב לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם עובדיו ולהעניק להם את התחושה כי הם שותפים לתהליכי הבחירה באופני הפיתוח המקצועי המתקיימים בבית הספר.

אנו מקדישים את גיליון הביטאון שלפניכם למפגש זה שבין אוטונומיה ניהולית לפיתוח מקצועי.