המאמר מציג את התוכנית "ניצוצות חבויים" (Hidden Sparks) לפיתוח מקצועי של מורים תוך התייחסות למחקר על פיתוח מקצועי איכותי וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתוכנית. מוצגות בו הצלחות של התוכנית וכן חסמים המונעים ממנה להתרחב בקנה מידה ארצי. "ניצוצות חבויים" שנוסדה בשנת 2006 בארצות הברית, פועלת זה חמש שנים בשיתוף האגודה לקידום החינוך, ירושלים בתשעה בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בחמישה יישובים וב-64 בתי ספר בארצות הברית ב-11 השנים האחרונות.
ב-17 ביוני 2018 התקבצו בספריית בית ספר "דורות" במודיעין שתי מנהלות, שתי יועצות, עשר מורות ושתי מאמנות של "ניצוצות חבויים". במפגש היו גם מנכ"לית Hidden Sparks ומנהלת התוכנית
בישראל מטעם האגודה לקידום החינוך, השותפה בהתאמת ובהטמעת התוכנית בישראל. היה זה מפגש מחוזי לסיכום שנה של פעילות בשני בתי ספר יסודיים בעיר מודיעין - "דורות" ו"אופק". י', מורה ותיקה בבית ספר" דורות", סיפרה בהתרגשות כיצד השתמשה בידע שקיבלה בקורס ובמהלך השנה ועל התוצאות שהיא רואה בכיתה. התלמיד שלה, א', בכיתה ג', הפסיק להפריע למורה לאנגלית והתחיל לכתוב! היא עבדה עם א' בהדרגה לפי תוכנית העבודה שבנתה יחד עם המאמנת מ"ניצוצות חבויים" לאחר התצפית בכיתה. בנוסף, כחלק מתפקידה כ"מאמנת פנימית", י׳ נכנסה לתצפית שבועית אצל מורה עמיתה, ויחד הן ניסו להבין את א' דרך שלוש "עדשות הלמידה" של ניצוצות חבויים. הן אספו מידע על התפקודים הנוירו-התפתחותיים, הטמפרמנט והאקולוגיה של א' ולאורם חשבו על כיוונים נוספים לעבודה. במפגש החודשי בבית ספר הן ישבו עם מורים נוספים המלמדים בכיתה בהנחייתה של המאמנת החיצונית של "ניצוצות חבויים"[1] בבית ספר, ניתחו את ההתנהגות ואת תוצרי הלמידה של א' בשיעורים שונים, בעזרת המושגים והרגלי החשיבה שלמדו בקורס.
בתוכנית "ניצוצות חבויים" משתתפים בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים מכל המגזרים (ממלכתי, דתי, ערבי), בחמישה יישובים שונים. התוכנית פועלת בשיטת מניפה, כאשר בכל שנה מצטרפים מורים נוספים מתוך צוות בית הספר, מקבלים הכשרה כ"מאמנים פנימיים" ומתחילים לעבוד עם מורים עמיתים. עבודתם כמאמנים פנימיים כוללת תצפית בכיתה, שיחה לאחר התצפית על אודות התלמיד שבחר המורה המתאמן לחקר מעמיק, חשיבה משותפת על כיוונים לפעולה ושיתוף מורים נוספים המשתתפים בתוכנית במהלך מפגש חודשי.
בתוכנית "ניצוצות חבויים" משתתפים בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים מכל המגזרים (ממלכתי, דתי, ערבי), בחמישה יישובים שונים. התוכנית פועלת בשיטת מניפה, כאשר בכל שנה מצטרפים מורים נוספים מתוך צוות בית הספר, מקבלים הכשרה כ"מאמנים פנימיים" ומתחילים לעבוד עם מורים עמיתים. עבודתם כמאמנים פנימיים כוללת תצפית בכיתה, שיחה לאחר התצפית על אודות התלמיד שבחר המורה המתאמן לחקר מעמיק, חשיבה משותפת על כיוונים לפעולה ושיתוף מורים נוספים המשתתפים בתוכנית במהלך מפגש חודשי. את בית הספר מלווה "מאמן חיצוני" מומחה מטעם "ניצוצות חבויים" ומנהלי בתי הספר מובילים את התוכנית על מנת להביא לשינוי מערכתי באופן שבו מורים מבינים תלמידים מגוונים.
[1] סרטון על אודות התוכנית ניתן לראות כאן
רקע מחקרי
מורים כיום נדרשים ללמוד מחדש את המקצוע שלהם כדי להתאים את עצמם להוראה במאה ה-21. תקופה זו של שינויים ורפורמות מביאה גם בשורות בתחום הפיתוח המקצועי וההכשרה של מורים. כבר בסוף המאה הקודמת נכתבו ניירות עמדה כמו הדוח של NJCLD (1999) לגבי פיתוח מקצועי למורים בתקופה של חדשנות ושינויים בשדה החינוך. החוקרים שטיין, סמית וסילבר (Stein, Smith, & Silver, 1999) עסקו בשאלות אלו בהנחה שמטרת הפיתוח המקצועי היא לתמוך במורים המלמדים בסביבות חדשות ובדרכים חדשות. האתגרים המרכזיים של פיתוח מקצועי לפיהם הם כיצד לעבוד עם קבוצות של מורים בתוך בית הספר, להרחיב את דרכי ההכשרה מעבר לסדנאות וקורסים, ולאזן בין רגישות לפרט לבין הצורך לאתגר אמונות ודרכי פעולה נפוצות. "ניצוצות חבויים" מתייחסת לאתגרים אלו באמצעות פיתוח היכולות של המאמנים לבצע תצפיות בתוך הכיתות מתוך הימנעות מתיוגים ותרגול ביצוע שיחת התייעצות לאחר התצפית באופן בלתי-שיפוטי המעודד רפלקציה על אמונות נפוצות.
אחת המסקנות של שטיין ועמיתיו (שם) מניתוח פרדיגמות חלוציות לפיתוח מקצועי הייתה שהמשימה היא לבנות קהילה של מורים לומדים ולתמוך בה באמצעות תרבות של למידה בית-ספרית ומחוזית. על מנת שמורים יקבלו על עצמם את נטל השינויים הדרושים, עליהם לדעת שבית הספר מעריך שינויים וחדשנות, שהם יקבלו תמיכה במאמציהם, וכי עמיתיהם מחויבים לקדם שינוי. התוכנית "ניצוצות חבויים" מקפידה לגייס את המנהלים כשותפים פעילים בה. מנהלים מוזמנים לבקר בהשתלמות ומחויבים להשתתף בחלק מהמפגשים החודשיים על מנת שהמורים ירגישו שהם תומכים בהם, מעריכים אותם ומצפים מהם לגייס את שאר הצוות על מנת להביא לשינוי בית-ספרי. מבנה המניפה של התוכנית, שלפיו בכל שנה מצטרפים מאמנים פנימיים נוספים מתוך צוות בית הספר מאפשר למנהל לבנות קהילה של מורים לומדים ולתמוך במאמציהם.
בורקו, ג'ייקובס וקולנר (2010 Borko, Jacobs, & Koellner,) סקרו את הספרות המקצועית ומצאו שפיתוח מקצועי איכותי מביא את המורים לחקור את המשימות הקונקרטיות של הוראה, הערכה, תצפית ורפלקציה, ומספק להם הזדמנות לקשר בין הלמידה שלהם לבין האופן שבו הם מלמדים. זאת ועוד, פיתוח מקצועי איכותי משלב תהליכים כמו הדגמה של אסטרטגיות הוראה מועדפות, למידה פעילה של המורים ובניית קהילת לומדת. מורים החווים למידה פעילה ועורכים רפלקציה על האופן שבו הם למדו ועל היעילות של אסטרטגיות ההוראה מתוך נקודת מבט של לומד, יכולים כעת ללמד בדרכים שונות מהותית מהאופן שבו הם עצמם למדו כילדים או כפרחי הוראה. המפגשים החודשיים של "ניצוצות חבויים" הם כר פעולה מצוין לתהליכים אלו ומקדמים אותם בהצלחה.
לבסוף, שיו (2003 ,Xu) ממליץ כי פיתוח מקצועי יכלול פעילויות מתמשכות לאורך זמן, המספקות למורים הזדמנות להתנסות ולערוך רפלקציה. תוכניות פיתוח מקצועי איכותיות מספקות למורים הזדמנות לחקר מקצועי, תומכות בלמידה מתמשכת ומעודדות שינוי. תכונה נוספת של פיתוח מקצועי אפקטיבי לפי קולנר וג'ייקובס Koellner & Jacobs, 2015) ) היא היותו מבוסס על מודל אדפטיבי, כלומר רגיש למטרות, למשאבים ולנסיבות שבהן הפיתוח המקצועי מתרחש.
תוכנית "ניצוצות חבויים" בנויה בהתאם להמלצות הללו.
התוכנית פועלת בבית הספר במתכונת מלאה במשך חמש שנים, ולאחר מכן היא נמשכת בעזרת צוות המאמנים הפנימיים שהתרחב לאורך השנים. המאמנים הפנימיים ממשיכים לקבל הדרכה וליווי באמצעות צוות "ניצוצות חבויים", ובמהלך מפגשים מחוזיים עם עמיתיהם בבתי ספר אחרים באזור. תוכנית "ניצוצות חבויים" מזמנת למורים פיתוח מקצועי איכותי המשתלב בחיים המקצועיים של מורי בית הספר והמאפשר למנהל בית הספר לתמוך בקהילה מקצועית משגשגת.
התוכנית פועלת בבית הספר במתכונת מלאה במשך חמש שנים, ולאחר מכן היא נמשכת בעזרת צוות המאמנים הפנימיים שהתרחב לאורך השנים. המאמנים הפנימיים ממשיכים לקבל הדרכה וליווי באמצעות צוות "ניצוצות חבויים", ובמהלך מפגשים מחוזיים עם עמיתיהם בבתי ספר אחרים באזור. תוכנית "ניצוצות חבויים" מזמנת למורים פיתוח מקצועי איכותי המשתלב בחיים המקצועיים של מורי בית הספר והמאפשר למנהל בית הספר לתמוך בקהילה מקצועית משגשגת.
הגישה והעקרונות של "ניצוצות חבויים" נבנו על פי ידע עדכני לגבי פיתוח מקצועי של מורים. הגישה של "ניצוצות חבויים" מבוססת על חמש הנחות יסוד: (1) הדרך היעילה ביותר לעזור לתלמידים עם קשיי למידה או התנהגות ולמגוון התלמידים הכיתה היא לתת כלים וידע בידי המורים שישמשו אותם בהוראה; (2) מורים המסוגלים לזהות את היסודות שבבסיס הלמידה וההתנהגות יהיו מיומנים יותר בעזרה לתלמידים הנתקלים בקשיים; (3) התוכניות המצליחות ביותר הן בית-ספריות, וכוללות אימון וחניכה על מנת להיענות לצרכים המגוונים של מורים; (4) על מנת להשיג קיימות לטווח הארוך, תוכנית יעילה צריכה להעצים את היכולות ולהצמיח מומחיות בתוך בית הספר על מנת לאפשר את המשכיות התוכנית לאחר תקופת ההתערבות החיצונית; (5) על מנת לתמוך בהשפעת התוכנית לטווח הארוך, התוכנית צריכה לכלול תכנון לשינוי מערכתי המשלב גישה שיתופית ומעורבות ותמיכה של ההנהלה. התוכנית כוללת שימוש בשלוש "עדשות למידה" על מנת להבין ילדים. עדשות אלו כוללות נוירו-התפתחות, טמפרמנט ואקולוגיה, והמשתתפים מתוודעים לידע אל אודות ההתפתחות החברתית והרגשית הנורמטיבית של ילדים. התוכנית פועלת לפי ארבעה עקרונות המרכיבים את מסגרת ההתפתחות המקצועית של המורים והתמיכה עבור בתי ספר המשתתפים בתוכנית:
- חיפוש אחר "ניצוצות חבויים": כל ילד הוא יחיד ומיוחד, עם כישורים אישיים, חוזקות ואתגרים. התוכנית מאמינה בחשיבות של טיפוח "הניצוץ החבוי" בכל ילד וטיפוח הייחודיות שלו. שיתוף פעולה עם התלמידים בתהליך של גילוי סגנון הלמידה וההתנהגות שלהם ומתן מענה לצורכיהם הייחודיים מאפשרים תחושה של אופטימיות לגבי הלמידה והצמיחה העתידית.
- תמיכה בשימוש בתצפיות, תיאורים ורפלקציה: תהליך של תצפית, תיאור ורפלקציה מאפשר הבנה עמוקה יותר של דרכי הוראה שלנו ודרכי הלמידה של התלמידים מתוך שימוש בשפה תיאורית ומדייקת. המודעות של המורה והתלמיד לגבי סגנון הלמידה וההתנהגות הייחודי, תחומי החוזק והאתגרים, מאפשרת לבתי הספר ליצור פתרונות ולתת מענה לצרכים של תלמידים מגוונים.
- מחויבות לשיתוף פעולה: שיתוף פעולה מעצים את יכולתנו לעזור לתלמידים להצליח ומדגיש את החשיבות הקריטית של מעורבותו של כל מי שמכיר את הילד ויכול להשתתף בשיח על אודות הבנת הצרכים שלו ומתן מענה. התוכנית שואפת ליצור מחויבות לשיתוף פעולה בכל הרמות, החל משיתוף פעולה בין מורה לתלמיד ואמונה של מורים באחריותם לעזור לכל תלמיד להצליח. שיתוף הפעולה כולל עבודת צוות בין-מקצועית בתוך ובין בתי ספר.
- פיתוח מקצועי: "ניצוצות חבויים" מאמינה שכל אחד מסוגל להשתנות ולצמוח. דרך משמעותית לעזור לתלמידים לצמוח היא לפתח קהילות של לומדים. אנו מוצאים שתהליך רב-שלבי הוא המתווך הטוב ביותר לצמיחה המקצועית של מורים, במיוחד כשהתהליך מבוסס על פיתוח משאבים בתוך בית הספר.
הצלחות וחסמים
התוכנית "ניצוצות חבויים" פועלת בהצלחה בתשעה בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, בחמישה יישובים. מאז קיץ 2014 נערכו חמש השתלמויות קיץ מרוכזות שבהן השתתפו מעל מאה מורים. 67 מורים קיבלו הכשרה בקורס מאמנים פנימיים, ובמהלך השנים אימנו 268 מורים המלמדים קרוב ל-3000 תלמידים.
בשנת 2010 ביצעה אוניברסיטת קולומביה הערכה ומדידה של התוכנית בארצות הברית. הממצאים בעקבות שאלונים שהועברו למורים שהשתתפו בתוכנית הראו ש-92% מהמורים שינו את ההוראה שלהם על מנת להתייחס לתלמידים מתקשים, 95% מהמורים משתמשים בלמידה שיתופית במהלך השיעורים שלהם, 82% משתמשים בגוף הידע של "ניצוצות חבויים" על מנת להעריך את הדרישות הקוגניטיביות של שיעוריהם, ו-82% מהמורים משוחחים עם תלמידיהם בפחות שיפוטיות.
בישראל, בשנת הלימודים תשע"ח בוצעה הערכה חיצונית על ידי מכון "צפנת". בהערכה נעשה שימוש בראיונות עם בעלי תפקיד בארבעה מבין תשעה בתי הספר המשתתפים בתוכנית (מנהלת, סגנית, מאמנת חיצונית, מאמנות פנימיות, מורות), שאלון סקר לכלל המורים המשתתפים בתוכנית. השאלון הועבר בסוף השנה (יוני) וכן נערכה תצפית בביקור של צוות התוכנית בשני בתי ספר.
אימוץ עדשות הלמידה של "ניצוצות חבויים" הוא אחד הביטויים הברורים של השפעת התוכנית על המורות. מורות רבות דיווחו על שימוש בעדשות הלמידה ועל התועלת הנובעת מכך – הדיוק, העומק והתפיסה המקיפה. השימוש בעדשות מאפשר למורות 'להשתחרר' מתוויות המושמות פעמים רבות על התלמיד (לדוגמה "תלמיד מתקשה", "תלמיד מפריע") ולנסות הסתכלות עם פוטנציאל מיטיב יותר.
אימוץ עדשות הלמידה של "ניצוצות חבויים" הוא אחד הביטויים הברורים של השפעת התוכנית על המורות. מורות רבות דיווחו על שימוש בעדשות הלמידה ועל התועלת הנובעת מכך – הדיוק, העומק והתפיסה המקיפה. השימוש בעדשות מאפשר למורות 'להשתחרר' מתוויות המושמות פעמים רבות על התלמיד (לדוגמה "תלמיד מתקשה", "תלמיד מפריע") ולנסות הסתכלות עם פוטנציאל מיטיב יותר:
"כשאנחנו מסתכלים על ילד, עוברים דרך העדשות. זה עומד מולנו ... אנחנו כן עושים ניתוח של שלוש העדשות. אחרת זה לא עובד."
"פה החידוש – זה מתייחס לראייה שלנו לתלמיד, משלוש העדשות. פעם כשהסתכלנו על 'אקולוגיה' חשבנו רק משפחה. היום אנחנו מבינים שגם הכיתה זה אקולוגיה, גם המורה, גם בית הספר ... והטמפרמנט זה החידוש הכי גדול. כי אף פעם לא תפסנו את זה כגורם משפיע על התפקוד שלו ושלנו [המורות]. זה דבר מולד שצריך להתמודד איתו, ולכוון. אי אפשר לשנות. אז צריכה לשנות את הטמפרמנט שלי, להתאים."
"התוכנית מלמדת את המורים להשתמש בשפה נכונה. בשפה מדייקת. כשאתה רוצה להבין אקולוגיה של כיתה, את הבעיות הנוירו-התפתחותיות למיניהן, אתה חייב לדבר בצורה מדויקת. זה ממקד אותך במה להסתכל ועוזר לך להגיד את זה נכון ... יש לנו המון ילדים עם קשיים, ורק באמצעות הסתכלות נכונה יכולים לפתור את הקשיים. זה היופי בתוכנית."
השילוב בין הסתכלות מורכבת באמצעות שלוש העדשות לבין הקשר האישי הממושך מחזק אצל המורות גישה הוליסטית כלפי התלמיד, המכירה בו כסובייקט בעל מכלול של צרכים, מגבלות ואפשרויות, ולא רק כאובייקט שצריך "להעביר לו חומר":
"התוכנית כן תרמה לי, זה ברור. להסתכל על ילד כמכלול, לא כאל יחידה שאני צריכה ללמד אותה. לראות את הרקעים הנוספים. פעם חשבתי שהכי חשוב כמורה זה להקנות את הידע. היום אני חושבת שהמורה רוצה לראות התקדמות של הילד. ידע זה חשוב, אבל לא הכל... כשאני רואה תלמיד אני מקטלגת אותו – מה הבעיה, ואיך אפשר לעזור. השנה, בעזרת [שם המאמנת], גיליתי שאני צריכה לפתוח ערוצי חשיבה שונים ולא להתקבע. לדוגמה, היה תלמיד שהייתי בטוח שהבעיה היא ויסות חושי או לקות למידה. והסתבר שיש בעיות בתחום האקולוגיה. צריך להסתכל על כל מכלול העדשות, ולא להינעל על תחום אחד."
"חוץ מזה, אתה עוסק בהישגים, להעביר חומר, לרצות מנהל ומפקחת. אתה שוכח את התלמיד לפעמים. לדעתי זה [התוכנית] מתנה. אם כל המורים ייחשפו ויחשבו ככה – זה יהיה הישג."
על מנת לאפשר השפעה מקיפה יותר ובת-קיימא, התוכנית שואפת להטמיע את תפיסתה בבית הספר באופן מערכתי. זאת באמצעות עבודה עם מעגלים גדלים והולכים של מורות בבית הספר, הכשרה וליווי של מלוות מקצועיות פנימיות (שהן חלק בלתי-נפרד מסגל המורות), וקיום השתלמויות כלל בית-ספריות. בתי הספר הוותיקים בתוכנית הטמיעו את פעולתה במובן התפעולי, והצטמצם מספר החריקות הנוגעות להפעלת התוכנית ולהתאמתה למערכת השעות. גיוס המנהלת והמחויבות השוטפת שלה לתוכנית היו תנאי קריטי להשפעה מערכתית. שני החסמים העיקריים העומדים בפנינו בהפצת התוכנית בקרב בתי ספר רבים יותר הם חסם העלות הגבוהה של התוכנית וחסם ההשקעה הבית-ספרית.
עלות ההשתתפות בתוכנית עבור כל בית ספר היא גבוהה. התוכנית מציעה שני מודלים. המודל המלא כולל ליווי צמוד של מאמנת חיצונית, מומחית בתחום, המגיעה לבית הספר פעם בשבוע ליום שלם של תצפיות, שיחות עם מורים וליווי של המאמנות הפנימיות בתוך בית הספר. בשל העלות הגבוהה של תוכנית זו פותחה "תוכנית מאמנים פנימיים" בעלות נמוכה יותר, הכוללת השתתפות בשני קורסים, העסקת מאמן מומחה המגיע לבית הספר פעמיים בחודש ומלווה את צוות המאמנים הפנימיים וההנהלה.
החסם השני, השקעה בית-ספרית, מרתיע גם מנהלים שהצליחו למצוא תקציב עבור התוכנית. "ניצוצות חבויים" דורשת התגייסות של כל המערכת על מנת לאפשר הצלחה. מערכת השעות חייבת להיבנות מתוך התחשבות בשעות התצפית והמפגשים החודשיים, ויש להקדיש שעות הוראה (פרטניות או שהייה) עבור התצפיות והשיחות של המאמנים הפנימיים עם המורים המתאמנים. מנהלים המתלבטים לגבי הצטרפות לתוכנית מציינים כחסם את עודף הפרויקטים והפעילויות שיש בבתי ספר. במהלך שנות ההשתתפות בתוכנית עולים קשיים בעקבות דרישות המערכת להתארגנות בית-ספרית מיוחדת (מבחני מיצ"ב למשל), שמקשה על המאמנים הפנימיים להקדיש את הזמן הנדרש. עם זאת, מנהלים שמחליטים להצטרף לתוכנית במלוא הכוחות והרצינות זוכים בפיתוח מקצועי איכותי ובצוות מורים המוביל תפיסה חדשה של הוראה בבית הספר.
סיכום
"ניצוצות חבויים" נבנתה מתוך תפיסה שיש להשקיע מחשבה ועשייה בבניית תרבות בית-ספרית בשיתוף מורים ומנהלים. התוכנית מופעלת בבית ספר טיפוסי למשך חמש שנים, כך היא מאפשרת תהליך ושינוי אמיתי בתרבות הבית-ספרית. תהליך הלמידה של המורים - אלו המשמשים כמאמנים פנימיים, וכן המורים המקבלים אימון - מבוסס על תצפית ועל רפלקציה על הנעשה בכיתה. מורים המשתתפים בתוכנית מעידים על שינוי באופן שבו הם מבינים את התלמידים בכיתה שלהם, באופן שבו הם מלמדים בה ועל שיפור בשיתוף פעולה בין אנשי הצוות בבית הספר. מורים רוכשים ידע חדש באמצעים מגוונים ומיישמים את הידע בעזרת המאמן המלווה אותם. החסמים העיקריים העומדים בפני התוכנית הם עומס התוכניות והמחויבויות של בתי הספר, וכן העלות של התוכנית.
מקורות
Borko, H., Jacobs, J., & Koellner, K. (2010). Contemporary approaches to teacher professional development. International Encyclopedia of Education, 7, 548-566.
Koellner, K., & Jacobs, J. (2015). Distinguishing models of professional development: The case of an adaptive model's impact on teachers' knowledge, instruction, and student achievement. Journal of Teacher Education, 66, 51-67
NJCLD - National Joint Committee on Learning Disabilities (1999). Professional development for teachers. Learning Disabilities Quarterly, 23, 2-6
Stein, M. K., Schwan Smith, M., & Silver, E. A. (1999). The development of professional developers: Learning to assist teachers in new settings in new ways. Harvard Educational Review, 69, 237-269
Xu, J. (2003). Promoting school-centered professional development through teaching portfolios. Journal of Teacher Education, 54, 347-361
