המיומנויות והכישורים הנדרשים ל"מורה" במציאות העכשווית של עולם משתנה

מורים אשר נכנסו לכיתה לפני ארבעים שנה פגשו תלמידים שאולי נראים דומים חיצונית לתלמידי ההווה (יש שיתווכחו אף על כך), אך למעשה שונים במספר רב של היבטים. השינוי בתלמידים ובסביבתם משליך מהותית על תפקידו של המורה ועל הדרך שבה עליו לבצעו. על מנת להבין כיצד להתאים את הכשרת המורים החדשים בהווה ראוי לבחון מה השתנה אצל התלמידים ובסביבתם:

1. שעות הפנאי שלאחר בית הספר – שעות רבות או מעטות יוחדו לשלוש פעילויות עיקריות: צפייה בטלוויזיה, מפגש פנים מול פנים עם חברים ומפגשי קבוצות בחוגים, תנועות נוער או ספורט. מאפיין מרכזי – פעילות פיזית ואינטראקציה בין-אישית.
2. שעות הפנאי בתחומי בית הספר – זמנים אילו יוחדו אצל רוב הילדים ליציאה מחלל הכיתה לשם משחקי חברה וספורט ואף לניהול שיחות חולין. מאפיין מרכזי – פעילות פיזית מחוץ לחלל הכיתה.
3. מקורות ואמצעים לחשיפה למידע – מורים ותלמידים נחשפו למידע על אודות העבר, ההווה והעתיד באמצעות מספר מקורות מוגבל – ספרי לימוד ועיון (בתצורה קשיחה), ספריות למיניהן, מספר קטן של ערוצי רדיו, טלוויזיה בעלת ערוץ בודד ומכרים בסביבתם. זאת ועוד, נגישותם וגיוונם של מקורות אילו גם היו מוגבלים אף הם. מאפיין מרכזי – חשיפה מוגבלת למידע.
4. חשיפה לעולם – יכולת התקשורת, ההכרה והבנת העולם, בדגש על זמן אמת, הייתה מוגבלת ביותר לאור מוגבלות הטכנולוגיה באותה עת, לצד יוקר השימוש באמצעי תקשורת ותחבורה בין מדינתיים. מאפיין מרכזי – לוקאליות.
5. מעורבות הורית – ההורים נתנו אמון רב במערכת החינוך ונמנעו מלבקר אותה באופן פומבי. מסיבות מגוונות, מעורבותם של הורים בתוכני הלימוד ובמתרחש בין כותלי בית הספר הייתה נמוכה עד בלתי מורגשת לטוב ולרע. זאת ועוד, היעדר אמצעי תקשורת חברתיים הגביל את יכולתם של ההורים להתעדכן ולעדכן לגבי המתרחש בבית הספר. מאפיין מרכזי – מעורבות הורית נמוכה בכל הנוגע לבית הספר.
6. חשיפה לטכנולוגיה ולחדשנות – שיא הטכנולוגיה שאליה נחשפו התלמידים סביבם הייתה הטלוויזיה בצבעים או טלפון לחצנים. כך גם בבית, רוב ההורים עסקו במקצועות שירות או בעבודה פיזית. שיא הטכנולוגיה בבית הספר היה מכונת סטנסיל – מכשיר ידני לשכפול דפי עבודה, בעוד הכיתה הייתה מתחם סטרילי מטכנולוגיה. מאפיין מרכזי – חשיפה נמוכה לטכנולוגיה.  
7. מעמד המורה – החינוך בבית היה לכיבוד המורה שנחשב בעל הדעה ובעל הידע. מאפיין מרכזי – אין ערעור על מעמדו ועל רמת הידע של המורה.
8. שוק העבודה שאליו יועדו – התלמידים אשר סיימו בית ספר התגייסו לשירות צבאי שכלל מיומנויות פיזיות בעיקרן, ולאחר מכן יועדו למקצועות בשוק המקומי אשר ברובם לא כללו שימוש נרחב בטכנולוגיה. מאפיין מרכזי – מיעוט משרות טכנולוגיות באזרחות.
9. אג'נדות לימודיות – בית הספר והכיתה עסקו באותם מקצועות ונושאים שבהם הם עסקו במשך שנים ללא שינוי או אתגר שהציבו להם משרד החינוך, החברה, ההורים או התלמידים. מאפיין מרכזי – קיבעון בנושאי הלמידה.
10. תקשורת בין-אישית – על אף קיומו של מכשיר הטלפון הקווי, בבית הספר היה בדרך כלל טלפון קווי יחיד. כך התבססה התקשורת בין תלמיד לתלמיד, בין בית הספר לתלמיד ובין ההורים לתלמיד על שיחות פנים מול פנים או לחלופין על מכתבים כתובים. מאפיין מרכזי – אי יכולת קיום רצף תקשורתי במהלך היממה.
11. מיקום הלימוד – למידה יכלה להתרחש אך ורק בכיתה הייעודית בתוך מתחם בית הספר, חדשנות נחשבה למידה מחוץ לכותלי הכיתה בספרייה ולעיתים נדירות בחצר. מאפיין מרכזי – חשיבה על תהליך הלמידה וההוראה בצורה תבניתית.
12. חברה אידיאליסטית וצנועה – הערך המרכזי בחברה ובסביבה היה האידאליזם. הילדים חונכו לעצמאות, להסתפקות במועט ולנוכח המצב הכלכלי – לדחיית סיפוקים. מאפיין מרכזי – הסתפקות במועט וצייתנות גבוהה יחסית.  
13. שפה – אתגר השפה היה נמוך וההתייחסות הייתה רק לשפה הנהוגה. הילדים דיברו עברית בלבד ונדרשו ללמוד שפה שנייה רק בכיתות מתקדמות יחסית. לימוד שפה היה נחשב העשרה ולא נדרש כחלק מהותי ומקצועי בשוק העבודה. חשיפה לשפה אחרת הייתה בעיקרה רק בבתים שבהם ההורים או הסבים היו עולים חדשים. מאפיין מרכזי – שפה אחת נותנת מענה לכל תחומי החיים.
14. התאמה אישית – מספר הילדים בכיתה היה נמוך יחסית עם זאת נעדרה המודעות החברתית והפדגוגית לצרכים שונים של תלמידים ולחינוך מיוחד. מאפיין מרכזי – אי הכרה בצורך בחינוך מיוחד.

בהסתכלות לאחור ניתן להבחין בשני דברים עיקריים: הראשון, מערכת החינוך ועובדיה ביצעו את עבודתם באופן משביע רצון ולראיה השגשוג העולמי ובתוכו במקום מכובד גם שגשוגו של המשק הישראלי. השני, ואולי המהותי יותר, התלמידים ברובם וסביבתם לא אתגרו את המורה הן בהיבט פדגוגי והן בהיבטים מקצועיים. מבט קצר על כל אחד מ-14 הסעיפים שפורטו לעיל מבהיר לכל בר דעת  כי מורה הנכנס לכיתה היום חווה מציאות שונה ומאתגרת. אין בכוונתי לבחון ולבקר את מערכת הכשרת המורים כיום ביחס לתכנים שנלמדו לפני כארבעים שנה. עם זאת, אל מול אותם 14 סעיפים וביחס לימינו אלה, נכון בראייתי לשלב את התכנים, הדרכים והשיטות הבאות בהכשרת מורים עדכנית:

מנטורינג (חונכות) – סדנאות הכשרה לתפקיד מנטור לתלמיד – בעולם שבו הלומדים מוקפים באין ספור מקורות מידע תפקידו של המורה משתנה והוא הופך למלווה ולמדריך אשר "צועד/רץ" לצידו של הלומד ומדריך אותו תוך כדי ניסיון למצוא את הדרך האישית המתאימה לו להגשמת ייעודו.

שיטות למידה – חשיפה, התמחות בלימוד ופיתוח – חשיפה למגוון רחב של שיטות למידה הקיימות והמפותחות כיום בארץ ובעולם והתאמתן לקבוצות תלמידים וליחידים. בשלב מתקדם, התמקדות והתמקצעות בשיטת לימוד ספציפית או לחלופין פיתוח שיטת לימוד חדשנית וייחודית. בתחום זה חשובה הדוגמה האישית שפרחי ההוראה מקבלים בהכשרתם, ולכן יש לעשות שימוש רב ככל הניתן בשיטות לימוד חדשניות לאורך כל שנות הלימוד לתעודת הוראה.

תכנון – תכנון, יישום ותחקור – תכנון למימוש מיטבי של שנת הלימודים לצד תכנון מסלולים אישיים עבור התלמידים. תחום נוסף הוא תכנון הזמן – תפקידו של המורה הוא עמוס ורב-ממדים, יש להכשיר את המורים בשיטות לתכנון ולייעול זמנם.

טכנולוגיה

1. אוריינות ברשת – פיתוח מומחיות אצל המורה בניווט ובמציאת חומרים ומסייעים נוספים עבורו ועבור תלמידיו ברשת האינטרנט.
2. חשיפה ליכולות בתעשיית ה-EDTECH – חשיפה לקיים ולצפוי תוך התנסות ביכולות, ביתרונות ובחסרונות בפיתוחים הקיימים כיום בתעשיית הEDTECH- העולמית ואף בפיתוחים ובהשפעות עתידיות על עולם החינוך.

ניהול משאבים – איתור ומיצוי משאבים – אימוץ גישת למידה מניסיון האחר תוך שימוש בכלים חדשניים לרקימת קשרים מקצועיים ושיתופי פעולה. הבנה כי בעולם ההוראה נכון הוא שמורה "יעתיק" וישכפל רעיונות טובים הפועלים בבתי ספר. זאת ועוד, התמודדות עם קשיי היום יום לאור מחסור תמידי במשאבי זמן ותקציב מחייבת איחוד כוחות החוצה את גבולות בית הספר וחשיבה מחוץ לקופסה בנוגע לדרכים יצירתיות, חדשות ומשתנות לגיוס משאבים.

שפה – המחשב – מבנה ותכנות בסיסי באנגלית – בעולם גלובלי המחובר ברשת אינסופית ישנה חשיבות עליונה בהקניית השפות המחברות בינינו – לאור זאת יש מקום בהקניית ידע בסיסי בעקרונות מבנה המחשב ותפקודו, למידת שפת תכנות בסיסית. לצד זאת יש לעודד לימוד שפות דיבור אנושי נוספות, בדגש על הטמעת השפה הגלובלית הרלוונטית כיום – האנגלית. כדוגמה לכך ניתן ללמוד את כלל הנושאים הטכנולוגיים בשפה האנגלית.

מוטיבציה – מחקרים על מוטיבציה ודרכים להגבירה  – בעולם שבו הגירויים העומדים בפני הלומדים הם רבים ומתוך הבנה כי קיים שוני בין לומד ללומד ביכולותיהם ובתחומי העניין שלהם, יש מקום להקניית הבנה ויכולת הסתכלות מעמיקה למורה על תלמידיו לשם הכרתם ופיתוחם לאור נטיותיהם והסקרנות הטבעית הטבועה בהם.

צוות – ניהול ועבודה בצוות – לצד החשיבות בראיית היחיד ופיתוחו חשיבות עליונה טמונה בהכשרתם של הילדים לעבודה בצוות. עולם העבודה כיום רואה ביכולת להשתלבות ולעבודה בצוות יתרון משמעותי. זאת ועוד צוותים רבים הנבנים כיום בשוק העבודה מאופיינים בריבוי יכולות, מקצועות ודעות על מנת לפתח חשיבה מחוץ לקופסה ויצירתיות. בעניין זה ראוי ונכון להבחין בין קבוצה (מונח שגור בידי מורים) – גוף הכולל כמה פרטים, לצוות – קבוצת אנשים שעובדים ביחד ומבצעים משימה משותפת. נכון יותר יהיה ללמד הן את המורים והן את התלמידים דרכים להקמת צוות ולניהולו.

מדידה והערכה – כלים וטכנולוגיות תומכות – כלי מהותי בהכוונת הלמידה ובניהולה של כיתה בידי מורה הוא היכולת למדידה ולהערכה. תחום זה הוא מהותי והכרחי לעולם העבודה כיום, שם מושגים כדוגמת החזר השקעה, או הערכת ביצוע הכרחיים להצלחה. אל מול הרתיעה הרבה של מורים מתחום זה יש למצוא דרכי למידה וטכנולוגיה תומכת אשר תאפשר ותקל את מימוש המדידה והערכה עבור המורה. גם בתחום זה חשובה הדוגמה האישית הנספגת אצל פרח ההוראה ואחר כך אצל התלמיד בעקבות השימוש במדדי הערכה בליווי והכוונת ההוראה בהכשרת המורה.

בראייתי, התכנים המוצעים כאן צריכים להיות מלווים ומוגשים לסטודנטים להוראה במתכונת זהה למתכונת שבה נרצה שבה ישתמשו בהוראתם את תלמידיהם העתידיים. מתוך כך בהכשרת המורה תתבצע למידה בשיטות למידה חדשניות ומגוונות, ייעשה שימוש בטכנולוגיות תומכות למידה חדשניות ואף ניסיוניות, לימוד בשפה האנגלית ולימוד במגוון סביבות למידה בקבוצות וביחידים.

לצד זאת יש לשלב סדנאות ייעודיות שבהן נרצה להטמיע ולעודד בקרב המורים העתידיים ערכים, כישורים וגישות כדוגמת האומץ לטעות ועל בסיס הטעות לצמוח ולהתקדם, יזמות, הקשבה ולימוד מהלומד, לימוד עצמי, יצירתיות, התחדשות, גמישות, הבנה כי אין תשובה אחת נכונה והתמודדות עם עבודה בסביבה של אי ודאות וכן יצירת שיתופי פעולה. נקודה מהותית בעניין זה היא הדוגמה האישית שישמשו המרצים עבור פרחי ההוראה.

המורה כיום אמור להיות מי שיודע להוביל את תלמידו מהמקום שבו הוא נמצא אל המקום שהוא אינו מכיר. ההשתנות וההתחדשות התמידית מחייבות כי מורה ימשיך ויקבל תמיכה והדרכה פדגוגית בתוך בית הספר וימשיך ללמוד ולהשתכלל בעיקר בשיטות לימוד ובטכנולוגיה תומכת אל מול אתגרי המציאות המשתנה. כמו כן בראייתי, יש מקום לבחון מעבר וקידום של מורים בין תפקידים ובין מוסדות חינוך כדי לעודד יוזמות וצמיחה ובכך לסייע בנדידת מידע וביצירת שיתופי פעולה במערכת החינוך כולה

המורה כיום אמור להיות מי שיודע להוביל את תלמידו מהמקום שבו הוא נמצא אל המקום שהוא אינו מכיר. ההשתנות וההתחדשות התמידית מחייבות כי מורה ימשיך ויקבל תמיכה והדרכה פדגוגית בתוך בית הספר וימשיך ללמוד ולהשתכלל בעיקר בשיטות לימוד ובטכנולוגיה תומכת אל מול אתגרי המציאות המשתנה. כמו כן בראייתי, יש מקום לבחון מעבר וקידום של מורים בין תפקידים ובין מוסדות חינוך כדי לעודד יוזמות וצמיחה ובכך לסייע בנדידת מידע וביצירת שיתופי פעולה במערכת החינוך כולה. זאת ועוד, אין ספק כי גישות חדשות ותוכני למידה חדשניים יובילו לצורך בשינויים נוספים בהכשרת המורים כדוגמת: ביטול הלמידה במקצבי זמן קבועים, ביטול מבחנים, מתן בחירה חופשית. לצד הטיפול בתכנים ובגישות יש לראות כי למערכת החינוך מצטרפים המתאימים ולסייע בידם במהלך ההכשרה למצוא ולממש את עצמם תחומי החינוך.