פיתוח מקצועי הוא גורם חשוב בכל מקצוע, וכך גם בתחום החינוך ומקצוע ההוראה. לפיתוח מקצועי מגוון הגדרות שונות שאינן תמיד חופפות זו את זו, אולם רוב הארגונים המקצועיים רואים בלמידה לאורך החיים ובפיתוח מקצועי כלי לפיתוח אישי המאפשר למקבלי השירות, במקרה זה לתלמידים, קבלת שירות מעודכן מנותני שירות מעודכנים. פיתוח מקצועי בהוראה כולל מגוון פעילויות להעמקת ידע התוכן בדיסציפלינה ולהעמקת הידע הפדגוגי והידע הטכנולוגי.
פיתוח מקצועי מתחיל עוד בשלב ההכשרה להוראה. זהו שלב שבו המורה העתידי עדיין לא פיתח הרגלים ושגרות, והוא פתוח יותר להטמעת חידושים. למידה מוצלחת של מורים והבאתם לרמה של "מורים מומחים" מצריכות רצף של מאמצים מתואמים החל מההכשרה הראשונית, דרך חונכות בתחילת הדרך כמורה עצמאי, ועד לניצול מתמיד של כל האפשרויות ללמוד ולהתפתח לאורך החיים המקצועיים.
פיתוח מקצועי הוא גורם חשוב בכל מקצוע, וכך גם בתחום החינוך ומקצוע ההוראה. לפיתוח מקצועי מגוון הגדרות שונות שאינן תמיד חופפות זו את זו, אולם רוב הארגונים המקצועיים רואים בלמידה לאורך החיים ובפיתוח מקצועי כלי לפיתוח אישי המאפשר למקבלי השירות, במקרה זה לתלמידים, קבלת שירות מעודכן מנותני שירות מעודכנים (Phillips & Friedman, 2004 אצל אבדור, 2015). הגדרה נוספת של פיתוח מקצועי היא כלל הפעילויות הפורמליות והבלתי פורמליות שנועדו לסייע למורים להתמקצע. פעילויות מעין אלה הן קורסים מקצועיים, הכשרה בבית הספר כמו גם חונכות, לימוד עצמי, מחקרי פעולה ועוד (Coldwell, 2017). פיתוח מקצועי בהוראה כולל מגוון פעילויות להעמקת ידע התוכן בדיסציפלינה ולהעמקת הידע הפדגוגי והידע הטכנולוגי (Ditmer, 2013). הוראה היא עיסוק אינטלקטואלי מורכב, ולכן מצריך תהליכים מוסדרים ואישיים של פיתוח מקצוע Musset, 2009) אצל אבידב-אונגר ואשרת-פינק, 2016). לפי משרד החינוך, מטרתו של הפיתוח המקצועי היא יצירת הוראה ולמידה איכותיות המשפרות את איכות הישגי הלומדים. הפיתוח המקצועי במקצוע ההוראה הוא הגורם המרכזי לשיפור ההוראה בכך שהמורה יישאר מעודכן בכל החידושים ויבחן את מחויבויותיו כאיש מקצוע לעצמו ולציבור תלמידיו (אבידב-אונגר ואשרת-פינק, 2016). המורה עצמו, ברצותו למלא את תפקידו כראוי, חייב לעסוק בעדכון וברענון של עולמו המקצועי בדרך של למידה מתמדת, אם עצמית ואם על ידי השתתפות בהשתלמויות (רוזן, 2007).
פיתוח מקצועי מתחיל עוד בשלב ההכשרה להוראה. זהו שלב שבו המורה העתידי עדיין לא פיתח הרגלים ושגרות, והוא פתוח יותר להטמעת חידושים. למידה מוצלחת של מורים והבאתם לרמה של "מורים מומחים" מצריכות רצף של מאמצים מתואמים החל מההכשרה הראשונית, דרך חונכות בתחילת הדרך כמורה עצמאי, ועד לניצול מתמיד של כל האפשרויות ללמוד ולהתפתח לאורך החיים המקצועיים.
חשיבות הפיתוח המקצועי בשלב ההכשרה להוראת המדעים והמתמטיקה
בחברה המודרנית, תחומי המדעים והמתמטיקה הם תשתית לכל התפתחות תעשייתית, טכנולוגית, רפואית, חקלאית ותקשורתית. הם מהווים בסיס לצמיחה כלכלית ולעוצמה מדינית (Darling-Hammond, Hammerness, Grossman, Rust, & Shulman, 2005). בגלל חשיבות תחומי המדעים והמתמטיקה לחברה המודרנית, המורים למדעים ולמתמטיקה חייבים להיות בעלי ידע נרחב ועמוק בתחום שהם מלמדים (Burden & Hall, 2005;White, Fox, Isenberg, & Mason, 2011).
שתי גישות מרכזיות רואות חשיבות בלימודי מדעים והמתמטיקה בבתי הספר. הגישה האחת מתמקדת בצורכי הפרט ורואה בחינוך המדעי מתמטי אמצעי להקניית ידע וכלים הכרחיים להכנת אזרחי העתיד למאה ה-21 (גולדשמידט, 2010; פורטס, מועלם ונחום, 2009). סיכוייהם של אזרחי העתיד להצטיין במקצועות אלה תלויים בין היתר בחשיפתם למקצועות בתיכון. אם התלמידים לא נחשפים למקצועות אלה ברמה גבוהה, נפגעים סיכוייהם להצטיין במקצועות ולהשתלב בתעשיות עתירות הידע, הנתפסות כפוריות, יצירתיות ואף מתגמלות יותר בהשוואה לרמות השכר המקובלות במשק (רימון ורומנוב, 2012).
הגישה השנייה מתמקדת בצורכי החברה והמדינה ורואה בחינוך המדעי מתמטי בבתי הספר תרומה לעתיד התלמיד בצבא, באקדמיה ובתעשייה (גולדשמידט, 2010; רימון ורומנוב, 2012). בהקשר האקדמי תלמידי המדעים והמתמטיקה שימשיכו את לימודיהם לאחר התיכון יידרשו לידע מדעי מתמטי שיהווה בסיס ללימודיהם, ואף ישפיע לחיוב על מצוינותם האקדמית (גולדשמידט, 2010). כמו כן, אם לא ייחשפו התלמידים לתכנים מדעיים מתמטיים הדבר עלול להגביל את תחום עניינם ולצמצם את מספר הלומדים במקצועות אלה המהווים את בסיס הידע של המחקר בתחומי המדעים המדויקים בארץ.
בהקשר התעשייתי אמר שוואב ש"הדמוקרטיה התעשייתית עשתה את המדע ליסוד העוצמה והייצור הלאומיים" (בתוך בלום, 1976, עמ' 3). המדע והטכנולוגיה יכולים להיות משאב מרכזי למדינת ישראל, במיוחד לנוכח העובדה שלמדינת ישראל אין משאבי טבע רבים (איזנברג, 2008).
אנשי התעשייה משוועים למהנדסים, למפתחים ולמדענים, ואחד מאתגרי מערכת החינוך הוא לכוון את בוגריה למקצועות אלה. לאחרונה יצא משרד החינוך במסמך "התוכנית הלאומית למדעים" (2017) שבו המורים נקראים לקשר את התלמידים עם עולם האקדמיה והתעשייה. לכן יש חשיבות כבר בשלב של ההכשרה להוראה לחשיפת הסטודנטים לעולם האקדמיה והתעשייה – לעולם העבודה. הם יחוו את העולם הזה ויוכלו לראות למשל איך עובד המדען והמהנדס – זאת כדי שיוכלו לחבר את תלמידיהם בבתי הספר לעולם הזה. כלומר, הם יחזקו את ההעדפות ואת העמדות של תלמידים לנושאים מדעיים, מתמטיים טכנולוגיים, הנדסיים, יקדמו את הדימוי העצמי שלהם כמסוגלים ללמוד מדעים ומתמטיקה ברמה גבוהה, יעוררו את הסקרנות שלהם למקצוע ובכך יגדילו את מספר התלמידים והתלמידות שיבחרו במקצועות אלה ברמה של חמש יחידות לימוד בעתיד. תחומי התעשייה משוועים למהנדסים, למפתחים ולמדענים, ואחד מאתגרי מערכת החינוך הוא לכוון את בוגריה למקצועות אלה. לכן יש חשיבות כבר בשלב של ההכשרה להוראה לחשיפת הסטודנטים לעולם האקדמיה והתעשייה – לעולם העבודה. הם יחוו את העולם הזה בעצמם ויחזקו את ההעדפות ואת העמדות של תלמידיהם לנושאים מדעיים, מתמטיים טכנולוגיים, הנדסיים, יקדמו את הדימוי העצמי שלהם כמסוגלים ללמוד מדעים ומתמטיקה ברמה גבוהה, יעוררו את הסקרנות שלהם למקצוע ובכך יגדילו את מספר התלמידים והתלמידות שיבחרו במקצועות אלה ברמה של חמש יחידות לימוד בעתיד.
לתוכניות החדשניות המתקיימות במכללה האקדמית בית ברל (תואר שני משולב תעודת הוראה בהוראת המדעים ובהוראת המתמטיקה) מגיעים אקדמאים בעיקר בעלי תואר ראשון בדיסציפלינה. הם לא נחשפו במהלך התואר הראשון לעבודת מחקר או לעבודת המהנדס, ולא התנסו במחקר ובפיתוח. לכן חשוב לקרבם לעבודת מחקר ופיתוח ולהכרת מקומות עבודה רלוונטיים כדי שבהיכנסם להוראה יכירו מקרוב את עבודת המדען והמהנדס. רצוי לעשות זאת כבר בשלב ההכשרה להוראה, השלב שבו הם פתוחים לרעיונות ועדיין אינם שבויים בשגרה.
לתוכניות החדשניות המתקיימות במכללה האקדמית בית ברל (תואר שני משולב תעודת הוראה M.Teach. – Master of Teaching בהוראת המדעים ובהוראת המתמטיקה) מגיעים אקדמאים בעיקר בעלי תואר ראשון בדיסציפלינה. הם לא נחשפו במהלך התואר הראשון לעבודת מחקר או לעבודת המהנדס, ולא התנסו במחקר ובפיתוח. לכן חשוב לקרבם לעבודת מחקר ופיתוח ולהכרת מקומות עבודה רלוונטיים כדי שבהיכנסם להוראה יכירו מקרוב את עבודת המדען והמהנדס. רצוי לעשות זאת כבר בשלב ההכשרה להוראה, השלב שבו הם פתוחים לרעיונות ועדיין אינם שבויים בשגרה. תוכניות אלה משלבות כוחות עם שדה המחקר כדי לעודד את הסטודנטים להוראה אותנטית של חקר כמו מדען או מהנדס על ידי תכנון והפעלה של תחקירנות מדעית, מתמטית, טכנולוגית, תעשייתית: כל סטודנט יהיה שותף כמה ימים למחקר ולפיתוח של מדענים ומהנדסים באתרים, המדגישים את התעשייה כמקצוע עתידי ורלוונטי לתלמידים. סטודנטים שלומדים נושאים מדעיים דרך התנסות בחקר, יכולים לשתף אחר כך בדרך דומה את תלמידיהם בביצוע חקר ולעזור להם להבין את "טבע המדע" ואת המהות של חקירה מדעית. כל זאת תוך כדי חשיפת הסטודנטים להיבטים שונים של תהליכי מחקר ופיתוח וליצירת זיקה הדוקה בין הלימוד הבית-ספרי לעולם המחקר והעבודה. הכשרה מסוג זה עשויה להכשירם להיות מורים מהדור החדש והעדכני, כאלה שהשפעתם הצפויה על תלמידיהם תעלה את המוטיבציה שלהם לבחור בלימודי מדע בבית הספר ובהמשך גם במוסדות להשכלה גבוהה.
מהלך הפיתוח המקצועי בתחום התחקירנות
במהלך לימודיהם הסטודנטים מתלווים למהנדס או למדען, צופים בעבודתו, משתתפים במידת האפשר במיני ניסוי או פרויקט, מתעדים את עבודתו ומראיינים אותו.
לתחקירנות במו"פ יש כמה מטרות:
- להמחיש יישומם של העקרונות המדעיים-מתמטיים
- להמחיש את הרלוונטיות של המדע והמתמטיקה לחיי היום-יום
- לחשוף את ההיבטים החברתיים והסביבתיים של המו"פ
- להקנות ידע על התעשייה ועל המחקר בארץ
- לפתח סקרנות וחקרנות
- לפתח חשיבה ביקורתית
- לפתח את היכולת לאתר בעיות ולהציע פתרונות חלופיים.
ישנם שלבים אחדים בפיתוח המקצועי בתחום התחקירנות:
- שלב ההכנה – הסבר לסטודנטים על מטרות, חשיבות, קריאת מאמרים מדעיים בנושא, התאמת החוקרים והתעשיינים לסטודנטים, חיפוש מידע על המפעלים ועל מוסדות המחקר הרלוונטיים, הרצאות הרחבה והעמקה של אנשי התעשייה ומדענים שבהן יוצגו פרויקטים ומחקרים עדכניים בתחומים שונים וכן חלוקת מטלות למפגשים במו"פ. הסטודנטים להוראת מתמטיקה והתלוו לחוקרים ולמפתחים בשתי חברות, חברת קראטוס וחברת בנטל תעשיות מקבוצת גבע סול הנדסה. האחת מפתחת ומייצרת מערכות תקשורת מורכבות לתעשייה הצבאית והאזרחית ואילו השנייה מפתחת ומייצרת מנועים, אלטרנטורים ומערכות הינע חשמליות חדשניות למגוון רב של שימושים צבאיים. הסטודנטים להוראת ביולוגיה וכימיה התוודעו לתעשייות כמו חברת אדמה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק חומרים להגנת הצומח כמו גם כימיקלים לתעשיות שונות. במו"פ אזורי המשולש התוודעו הסטודנטים למחקרים בתחום ננומולקולות והפקת שמן מצמחי מרפא, ובמכון הוולקני נחשפו למחקר בתחום אלרגיה לבוטנים.
- שלב הביצוע – התלוות לחוקר או למהנדס. ביצוע תצפיות, קיום ראיונות, תיעוד עבודת החוקר או המהנדס, מעקב אחרי התפתחות המחקר, הניסוי או המוצר.
- סיכום ורפלקציה – כתיבת רפלקציה, קיום יום עיון שבו הסטודנטים מציגים כרזות המתעדות את הרקע התאורטי של המחקר, התהליך של מחקר או פיתוח המוצר והצעות ליישום עם תלמידים.
- קישור בין התאוריה לפרקטיקה (יישום בבית ספר עם תלמידים בשלב ההתנסות המעשית, בגישת למידה מבוססת פרויקטים).
תרומת התחקירנות לפיתוח המקצועי של פרחי הוראה כמורים לעתיד
לאחר שהכירו את העשייה בתעשייה ובמחקר אמרו הסטודנטים באופן חד-משמעי ש"היכרות זו חייבת להיות בשלב ההכשרה. אם זה לא ייעשה בשלב הכשרה, אז זה לא יקרה בכלל". הם התייחסו לפוטנציאל החינוכי לאומי של התחקירנות: "חשוב לחבר את התלמידים למה שנעשה בארץ. כמדינה מפותחת עם המון זוכי פרס נובל אך טבעי שנחשוף ונגרה את התלמידים לכמה שיותר מידע על מדע ונפתח גאווה בנושא", והן לחשיבותה כמעודדת תלמידים לעסוק במחקר ובפיתוח בעתיד: "זאת הזדמנות לתלמידים להכיר מקומות עבודה שלא מוכרים להם מהבית ולהכליל אותם כאפשרות עתידית עבורם".
החוקרים פתחו בפני הסטודנטים צוהר אל השיקולים המערכתיים בבחירת נושא למחקר ולפיתוח. מבט חדש זה אפשר לסטודנטים "לנפץ" את הדימוי הקודם שהיה להם על מפעל תעשייתי ויצר עבורם תמונה עדכנית ומציאותית, כפי שסיכמה אחת הסטודנטיות: "המפגשים הפוריים והמעניינים בחברה יצרו אצלי תמונה יותר ברורה של מאפייני חברה תעשייתית, וכעת אני מרגישה שיש לי ידע אף יותר נרחב בנושא."
הבנת הרלוונטיות של המקצועות המדעיים והמתמטיקה
הסטודנטים שלא הכירו את הנעשה בתעשייה ובמרכזי מחקר ופיתוח, נחשפו לכך שנושאים רבים הנלמדים במסגרת המדעים והמתמטיקה בתיכון הם בסיס ידע לתהליכי המחקר והפיתוח הנעשים במרכזי התעשייה ובמוסדות מחקר. הסטודנטים נדהמו לראות עד כמה מקצועות המתמטיקה והמדעים הנלמדים בבתי הספר שימושיים במרכזים אלו כפי שעולה מדבריהם: "חשוב שנושאי המחקר יהיו קשורים לנושאים הנלמדים בכיתה, להדגמת הרלוונטיות והחשיבות של הנושא הנלמד לתלמידים", "למדתי שחשוב לתת לתלמידים ראייה לטווח רחב, שיבינו אילו אפשרויות עתידיות פתוחות בפניהם בעקבות בחירה במקצוע מדעי", "יש הרבה שימוש בסטטיסטיקה לצורך הורדת עלויות, סביבת הפיתוח עושה הרבה שימוש בגיאומטריה כדי לבנות את המכונה הפיזית", "החיבור בין התאוריה והפרקטיקה הוא מוחשי מאוד, למהנדסים בחברה נדרשת הבנה גבוהה בנושא… מקור הידע הראשוני בנושאים נעוץ בתורת החשבון הדיפרנציאלי שחלקו נלמדו בבית הספר", "היינו שמחים להביא את תלמידי 5 יח"ל כדי שייראו בעצמם את השימושיות במתמטיקה, זה דבר מדהים לראות ספרי מתמטיקה פתוחים ובשימושם אצל מהנדסים" …
הבנת תפקידם בחשיפת התלמידים לעולם התעשייה והמחקר
מתוך החוויה הלימודית שעברו הסטודנטים להוראה, הם ראו את החשיבות של הפגשת תלמידים עם מקומות העבודה העתידיים: "חשוב כדי לעורר את מודעותינו כסטודנטים לצורך, וכדי שנחווה בעצמנו את עולם המחקר והתעשייה. כך נוכל לחשוף את תלמידינו העתידיים אל עולם זה ולעורר בהם עניין כלפיו", "יש הרבה ערך בביקור כזה לצורך הדגמת הקשר בין הלימודים התאורטיים בתיכון (כבסיס ללימודי המשך באקדמיה) לבין הצורך ביישום הידע במציאות", "חשוב במיוחד לחט"ע כדי להיטיב לבחור את מסלול הלימודים, לפתח יחס חיובי וסקרנות למקצוע", "חיבור של התלמידים לתעשייה, ההבנה שהתעשייה הכימית המודרנית היא ברמת תעשיית ה'היי-טק' ויש דרישה מתמדת לחדשנות וחשיבה מ'חוץ לקופסה' ולא רק מה שלומדים בכיתה מתוך הספר באופן תאורטי", "חשוב להפגיש תלמידים עם מפעלי תעשייה או מרכזי מו"פ לפחות פעם אחת. זאת על מנת שהתלמידים יחוו ולו דוגמה קטנה מהדרך בה נערך מחקר בפועל, ומהדרך בה המחקר מיושם, ולא יסתפקו בתאוריה בלבד", "למדתי ששילוב תלמידי בית הספר במחקרים ומעבדות מו"פ עשוי ליצור חוויה חשובה ומהנה לתלמידים. למדתי שלחוויה האישית עדיפות על הסבר תאורטי", פגישה כזאת יכולה מאוד לתרום לתלמידים להזדהות עם דמויות מקצועיות שונות ולעורר מוטיבציה, סקרנות ועניין ללמוד מקצוע המדעים", "לדעתי חשוב לחשוף תלמידים למחקרים ולמעבדות כיוון שזה מעורר לאהבת המדעים ומפתח אצלם סקרנות".
פתרון בעיות, למידה מבוססת פרויקטים ועבודת חקר
הסטודנטים רכשו במהלך התחקירנות ידע בתחום הדיסציפלינה: "התהליך חשוב לצורך העשרת הידע של המורים" "התהליך תרם לי להרחבת אופקי לגבי העולם המעשי שאליו אכוון את תלמידי בעתיד". עוד רכשו הסטודנטים ידע בתחום פתרון בעיות, תהליכי חקר ופיתוח פרויקטים. הסטודנטים התייחסו גם לתובנות שלהם לגבי דרכי ההוראה. לטענתם החשיפה לבעיות שבהן נתקלים מהנדסים עשויה לשמש מודל להוראת חקר. הם הציעו להשתמש בחלק מהבעיות הללו כבסיס לפעילות של למידה מבוססת פרויקטים או למידה מבוססת פתרון בעיות. כך ציינו כמה סטודנטים: "כדאי לעשות פרויקט מחקרי לבעיות החישוב בהם נתקל המהנדס", "התהליך חשף בפני אפשרויות של שילוב חקר הנובע משדה המחקר והתעשייה האמיתיים, בתהליך הלמידה. הבנתי שניתן לחקור נושאים פשוטים אפילו בחטיבת ביניים", "היכרות עם העולם הטכנולוגי והתעשייתי, ועם דרכי העבודה בתעשייה ובמחקר, יחד עם הבנת צורכי החוקר במעבדה, תאפשר לי לחשוף את עולם המחקר והפיתוח לתלמידים", "חשוב שתלמידים ייחשפו לרציונל הגלום במחקר הספציפי והדרך בה החוקר חותר אל מטרתו במחקר". אחרים כתבו כי בעתיד יפגישו תלמידים שלהם עם המהנדסים והחוקרים שיציגו בפניהם בעיה אקטואלית, והתלמידים ילוו את תהליך המחקר והפיתוח עד לפתרון. לדברי הסטודנטים "כך התלמידים יוכלו ליהנות לא רק מפתרון הבעיה המתמטית אלא מהבנת הצורך וההקשר שלה".
שלב היישום
כסיכום תהליך התחקירנות התקיים יום עיון יחד בשיתוף החוקרים והמהנדסים שהשתתפו בתהליך. ביום העיון הציגו הסטודנטים כרזות שתיעדו את הרקע התאורטי של המחקר שליוו, את תהליך המחקר או פיתוח המוצר והצעות ליישום עם תלמידים. להלן כמה דוגמאות:
לסיכום, יש חשיבות לפיתוח מקצועי כבר משלב ההכשרה להוראה. במאמר זה הצגנו דוגמה לפיתוח מקצועי של פרחי הוראה בתחום המדעים והמתמטיקה. שילוב ההכשרה עם חוקרים ומהנדסים במפעלי תעשייה ובמוסדות מחקר פתח לפני הסטודנטים עולם חדש שבו רכשו ידע, התוודעו לחשיבות ולרלוונטיות של תחומי ההוראה והלימוד, קיבלו רעיונות כיצד לעורר את סקרנות תלמידיהם והכירו את עבודת המדען והמהנדס ואת עבודת החקר והפיתוח. כל אלה יסייעו בידי הסטודנטים להיכנס מוכנים יותר להוראה.
פרחי ההוראה ציינו שההיכרות עם מהנדסים ועם חוקרים בתעשייה ובמו"פ, שבעצמם למדו מדעים ומתמטיקה ברמה מוגברת בתיכון, יצרה אצלם תחושה של קרבה. תחושה זו עשויה לקדם שיתופי פעולה דומים גם בעתיד, כשיהיו מורים, ולאפשר למידה משותפת של המורים לעתיד עם תלמידיהם לצד החוקרים והמהנדסים. למידה זו תהווה תשתית להמשך הפיתוח המקצועי של פרחי ההוראה גם כמורים בפועל.
פרויקט התחקירנות פותח צוהר ליצירת קהילה המאחדת מדענים, מורים למדעים ולמתמטיקה ותלמידים הבוחרים ללמוד תחומים אלה ברמה מוגברת. הוא עשוי להוות מרכז ולב לקידום תהליכי הוראה-למידה אשר ילוו את התעשייה והמחקר.
מקורות
אבדור, ש' (2015). השתלמות מורים היא רק תחילתה של דרך: ההקשר האישי וההקשר המערכתי בפיתוח מקצועי של מורים. דפים, 59, 264-231.
אבידב-אונגר, א' ואשרת-פינק, י' (2016). ממעוף הציפור – סיפורי התפתחות מקצועית של מורים. רעננה: מכון מופ"ת.
איזנברג, א' (2008). החינוך הטכנולוגי בישראל – מסמך עמדה. עיונים בחינוך, בחברה בטכנולוגיה ובמדע, 6, 10-7. תל אביב: אורט.
בלום, א' (1976). שילוב מקצועות בהוראת המדעים – למה וכיצד?. הלכה ומעשה בתכנון לימודים, 1, 70-58. מדינת ישראל, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים.
גולדשמידט, ר' (2010). החינוך למדעים ולטכנולוגיה. מדינת ישראל, הכנסת, מרכז המחקר והמידע.
משרד החינוך (2017). התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה http://edu.gov.il/sites/special/5/Pages/Goals.aspx
משרד החינוך (2017) . אוחזר מ http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PituachMiktzoie/odot/
פורטס, ד', מועלם, ר' ונחום, ת' (2009). מחר 98. אוחזר מתוך: www.hakoledblog.org/דיוויד-פורטס-רוני-מועלם-תמי-לוי-נחום-מ/הספרייה/
רוזן, ש' (2007). העדפותיהם של מורים בבתי ספר יסודיים בבחירת השתלמות מקצועית, על פי שלבים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. הוצג בכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים: "הכשרת מורים על פרשת דרכים". התקציר אוחזר מאתר מכון מופ"ת: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1561
רימון ע', ורומנוב, ד' (2012). דורכים על יהלומים: פוטנציאל המצוינות הלא ממומש של ישראל. מדינת ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אוחזר מתוך:
Burden, J., & Hall, A. (2005). Biology in the twenty first century: A new curriculum for school science. Journal of Biological Education, 40, 6-10.
Coldwell, M. (2017). Exploring the influence of professional development on teacher careers: A path model approach. Teaching and Teacher Education, 61, 189-198. DOI: 2016.10.015
Darling-Hammond, L., Hammerness, K., Grossman, P., Rust, F., & Shulman, L. (2005). The design of teacher education programs. In L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.), Preparing teachers for a changing world: What teachers should learn and be able to do (pp. 390-441). San Francisco: Jossey-Bass.
Ditmer, N. E. (2013). President’s pitch: professional development opportunities. Music Educators Journal, Vol.99(4), 5
White, C. S., Fox, R. K., Isenberg, J. P., & Mason, G. (2011). Investigating teachers' professional learning in an advanced Master's degree programme, European Journal of Teacher Education, 34(4), 387-405.
