מטרת הפיתוח המקצועי למורים היא להקנות הרגלים חדשים או לשנות הרגלים קיימים. על כן מי שחפץ בפיתוח מקצועי אפקטיבי, כזה המשנה הרגלי עבודה של מורים בכיתות לאורך זמן, צריך להתבונן אל מעבר לתכנים של הפיתוח המקצועי ולשיטות הלימוד - החשובים בפני עצמם - ולהקדיש תשומת לב רבה לנושא של שינוי ואימוץ הרגלים, משימה מורכבת וקשה מאוד בתנאים שבהם מורים עובדים.
קרן (TNTP (The New Teacher Project היא קרן אמריקנית שחקרה את חוסר היעילות של פיתוח מקצועי של מורים.
מערכת החינוך זקוקה להוראה טובה יותר בכיתות אך מתגמלת מורים להשתלם. הפתרון המתבקש הוא להתאים את התמריץ לצרכים: במקום לתמרץ מורים להשתלם יש לתמרץ אותם לבצע פדגוגיה טובה בכיתה.
למרות סכומי הכסף הגדולים המושקעים בפיתוח מקצועי של מורים, השפעתו על ההוראה בכיתה לאחר תקופת הפיתוח היא אפסית. עד היום הנחת המוצא הייתה שדי בהשתלמות ובתשלום גמולים כדי להניע מורים ליישם בכיתה את מה שלמדו בפיתוח המקצועי. הנחה זאת התבררה כשגויה, ומשמעות הדבר היא חוסר הלימה בין הצורך של מערכת החינוך בהוראה טובה יותר לבין אופן התמרוץ של המורים באמצעות גמולי השתלמות. כדי להתמודד עם הבעיה יש להכיר תחילה בכך שפרקטיקת הוראה היא הרגל, ולכן שינוי פרקטיקה קיימת או אימוץ חדשה הם שינוי הרגל קיים או אימוץ הרגל חדש, על כל הקושי, המורכבות ושיטות התמרוץ הנדרשות לשם כך. במאמר זה מוצג מודל המאפשר לתמרץ מורים לבצע פדגוגיה טובה בכיתה. המודל מורכב משלושה רכיבים: (א) כלים ליישום פדגוגיות טובות ולתמיכה בהן; (ב) כלים לניטור מהימן של ביצוע פדגוגיות טובות; (ג) תמרוץ המורים על פי ביצוע פדגוגיה טובה בכיתתם ותרומתם לביצוע פדגוגיה טובה בכיתות אחרות. כניסתן של טכנולוגיות חדשות לעולם החינוך מזמנת לראשונה אפשרות ליישם מודל זה בכיתה. המודל מודגם באמצעות כלי חדש להוראה עם מפות מושגים – כרטא.
הבעיה: פיתוח מקצועי של מורים אינו בא כמעט לידי ביטוי בכיתות
דוח של קרן TNTP מאוגוסט 2017, המקיף יותר מ-10,000 מורים ומאות מנהלים ואנשי חינוך העוסקים בפיתוח מקצועי של מורים בארצות הברית, העלה שפיתוח מקצועי של מורים כמעט שאינו משאיר חותם על המתרחש בכיתה לאחר סיומו (Jacob & McGovern, 2015). לו נערך סקר דומה בישראל קרוב לוודאי שהממצאים היו דומים. ייתכן שזאת הסיבה שביולי 2017 הקדישו אנשי מכון ברנקו וייס את הכנס השנתי שלהם באותה שנה, "דלתות נפתחות", לסוגיה קרובה.
כאשר יותר ממחצית תקציב החינוך מופנה לשכר מורים, ואחוז דו-סיפרתי משכר המורים משולם עבור פיתוח מקצועי (גמולים), מדובר במיליארדי שקלים בשנה שמתבזבזים לריק; סכום עצום, שבשימוש נכון יכול לשנות את מערכת החינוך בארץ מין הקצה אל הקצה.
שורש הבעיה: תת-התייחסות לפיתוח מקצועי כתהליך אימוץ או שינוי הרגלים
פיתוח מקצועי שואף, בבסיסו, לשנות פרקטיקות פדגוגיות שמתבצעות על בסיס קבוע. כלומר מטרת הפיתוח המקצועי היא להקנות הרגלים חדשים, או לשנות הרגלים קיימים. על כן מי שחפץ בפיתוח מקצועי אפקטיבי, כזה המשנה הרגלי עבודה של מורים בכיתות לאורך זמן, צריך להסתכל אל מעבר לתכנים של הפיתוח המקצועי ולשיטות הלימוד, שהם חשובים מאוד בפני עצמם, ולהקדיש תשומת לב רבה לנושא של שינוי ואימוץ הרגלים, משימה מורכבת וקשה מאוד בתנאים שבהם מורים עובדים.
כדי להעמיד דברים בפרופורציה הנכונה נסתכל על אתגר דומה של שינוי ואימוץ הרגלים. על פי בית הספר לרפואה ציבורית של הרווארד, העלות הגלובלית של המחלה היקרה בעולם, סוכרת, עמדה בשנת 2015 על 1,310 מיליארד דולרים (Bommer, 2017). הדבר המדהים בסכום הבלתי נתפס הזה הוא שניתן לחסוך את רובו באמצעות אורח חיים בריא, המשלב הרגלים של תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה. קופות חולים וחברות ביטוח בכל העולם משקיעות סכומי עתק בניסיון לשנות הרגלים קיימים ולאמץ חדשים המפחיתים את התחלואה בסוכרת ומשפרים את מצב החולים. אך למרות המאמצים הכבירים הן נוחלות הצלחה מועטה בלבד. הקושי לנטר ולמשב ברציפות חולי סוכרת על אורח חייהם בביתם, בדומה להיעדר ניטור ומישוב של הפדגוגיה של המורה בכיתה, הופך את שני האתגרים לדומים. זהו היקפו של האתגר שאנו מתמודדים איתו בבואנו ליצור פיתוח מקצועי אפקטיבי.
המצב הנוכחי דורש כי אנשי מקצוע בתחום אימוץ ושינוי הרגלים יבדקו לעומק את סוגיית הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה. אין מטרת מאמר זה לדון בכל היבטיו של הנושא, אלא להתייחס בעיקר לכשל מרכזי אחד, ולהציע מודל המנסה לתקנו.
אי הלימה בין צורכי מערכת החינוך לאופן התמרוץ של המורים
ההתייחסות החסרה לכך שמדובר בתהליך מורכב של אימוץ ושינוי הרגלים מתבטאת בהנחה השגויה שלאחר ההשתלמות, ולצורך הדיון נניח שמדובר בהשתלמות מעולה, די לתמרץ את המורה שהשתלם בגמולים כדי שמורה יישם בכיתה את הכישורים והידע שרכש בהשתלמות. הנחה זאת אינה עומדת במבחן המציאות, ולכן נוצר מצב של חוסר הלימה בין הצורך לתמריץ.
מיפוי מושגים הוא כלי אפקטיבי להקניה ולתרגול של כישורי חשיבה מגוונים במגוון תחומי ידע ובטווח גילים רחב; למרות הערך הרב שהוא מקנה לתלמידים, מורים מעטים בלבד במערכת החינוך הישראלית משתמשים בו להוראה.
זווית נוספת להתבוננות על טכנולוגיה בחינוך
"מרגע שמורה סגר את הדלת, זה הוא והתלמידים". התפיסה הרווחת הזאת, שכורכת איתה חוסר יכולת לנטר את הפדגוגיה בכיתה, גרמה לכך שעד לאחרונה המחשבה על תמרוץ מורים על ביצוע פדגוגיה טובה בכיתה הייתה בגדר חלום רחוק. אבל התפתחויות טכנולוגיות עדכניות מזמינות מחשבה מחודשת על מודלים שיאפשרו לעשות זאת.
המודל המוצע מבוסס על שלושה רכיבים (איור 1):
- כלים ליישום פדגוגיות טובות ולתמיכה בהן.
- כלים לניטור מהימן של ביצוע פדגוגיות טובות.
- תגמול מורה על פי ביצוע פדגוגיה טובה בכיתה ותרומתו לביצוע פדגוגיה טובה בכיתות אחרות.
איור 1. מודל לתמרוץ מורים על פי ביצוע פדגוגיה טובה בכיתה
בהמשך המאמר יודגם יישום של המודל המוצע באמצעות כלי תוכנה, כחול-לבן, הנקרא כרטא, ואחר כך ייסקרו יתרונותיו.
דוגמה למימוש המודל באמצעות כרטא
מיפוי מושגים הוא כלי אפקטיבי להקניה ולתרגול של כישורי חשיבה מגוונים, במגוון תחומי ידע ובטווח גילים רחב (Novak & Gowin, 1984). מיפוי מושגים מעודד קריאת טקסט לעומק, העמקת ההבנה של הטקסט באמצעות ראיית הקשרים בין פרטי מידע רבים וקריאה ביקורתית של טקסט. כמו כן, מיפוי מושגים מעניק יתרון לסיכום למידה יעיל, להצפנה, לזיכרון ולשליפה, מעודד יצירתיות ועצמאות בהתמודדות עם טקסטים ומושגים, יכול לשמש כלי להערכה עצמית וחיצונית, מפתח מודעות מטה-קוגניטיבית לתהליך הלמידה ועוד (יחיאלי, בפרסום).
למרות הערך הרב שמיפוי מושגים מקנה לתלמידים, מורים מעטים בלבד במערכת החינוך הישראלית משתמשים במיפוי מושגים להוראה. כרטא היא כלי תוכנה שפותח במימון המדען הראשי במסגרת ישראל דיגיטלית. כרטא מאפשרת למורה לתת משוב אישי על מפות מושגים פתוחות (כל תלמיד בונה את מפת המושגים המייצגת את ההבנה שלו) תוך חיסכון ניכר בזמן.[1] בימים אלו כרטא מתחילה בשני פיילוטים עם מט"ח. בשורות שלהלן אראה שכרטא מתאימה למודל התמרוץ החדש, על שלושת סעיפיו:
- יישום קל ותמיכה בפדגוגיה טובה: (א) הממשק הייחודי של כרטא, מאפשר למורה לתת משוב אישי לכל תלמיד בכיתה על מפת המושגים הייחודית שלו תוך חיסכון ניכר בזמן, לרוב תוך 2-5 דקות לכיתה שלמה. הזמן הזה הולך ופוחת עם השימוש עד לאוטומציה מלאה של המערכת בזכות כלי לימוד מכונה (machine learning) המוטמעים בה. יכולת זו הודגמה בהצלחה בעשרות מקרים; (ב) שאלה בכרטא נתמכת בעמוד שאלה הכולל הנחיה פדגוגית ממוקדת בנושא השאלה, לרבות הצעות כיצד להפוך את הוראת הנושא למעניינת ורלוונטית לתלמידים, תפיסות שגויות וקשיים נפוצים בהוראת הנושא ודרכים להתמודד איתם, קישור לסילבוס, הצעות לרצף הוראה וכלי לחיפוש שאלות נוספות באותו נושא. נוסף לאלה, לכל שאלה יש צ'ט ייעודי המשמש לשיח פדגוגי בין מורים סביב אותה שאלה/נושא לימוד, ומאפשר למורה מחבר השאלה לתמוך במורים אחרים המלמדים איתה וגם ללמוד מהם בד בבד. בדרך זאת העמוד משמש נקודת מפגש שבה כולם יכולים לתרום ולהיתרם.
- ניטור מהימן של ביצוע פדגוגיה טובה: כרטא מציגה עבור כל שאלה את האימפקט הפדגוגי שלה – את מספר המורים שלימדו עם השאלה ואת מספר התלמידים שבנו מפת מושגים לכל שאלה. כמו כן, כרטא סוכמת את המספרים האלו עבור כל השאלות שכל מורה כתב. אפשר לחשוב על דרכי ניטור נוספות של האימפקט הפדגוגי ולהוסיף למערכת מדדים לקביעת איכותן של מפות המושגים[2] (Grundspenkis, 2009).
- רכיב בשכר המורים על פי מידת התרומה שלהם לביצוע פדגוגיה טובה בכיתות שלהם ובכיתות של אחרים (בשאיפה בעתיד): ניטור האימפקט הפדגוגי של כל מורה מאפשר למשרד החינוך לתגמל מורים על ביצוע פדגוגיה טובה בכיתה שלהם, וגם על סמך האימפקט הפדגוגי שלהם על קהילת המורים והתלמידים.
[1] להרחבה ראו בר, 2018, וכן באתר הבית כרטא הב.
[2] מתוכנן לשלב הפיתוח הבא.
יתרונות המודל
כדי להבליט כמה מיתרונותיו של המודל החדש תוצג להלן השוואה בינו לבין מודל הגמולים הנוכחי:
|
מודל הגמולים הנוכחי |
מודל התמרוץ החדש |
| מתגמל מורים בכסף בלבד. לא מנצל את הרצון להשפיע ולזכות בהכרה. | פותח בפני מורים את האפשרות להשפיע על מורים ותלמידים רבים ליישם פדגוגיה טובה בכיתה ולזכות בהכרה על כך, הן במישור הציבורי הן במישור הכלכלי. |
| אין למורה תמריץ להתמיד לאורך זמן ליישם את שלמד, ולא נבנים הרגלי למידה טובים אצל התלמידים. | למורה יש תמריץ מתמשך להשתמש בפדגוגיה טובה בכיתה, ככל שנדרש כדי ליצור הרגלי למידה טובים אצל התלמידים. |
| אין התייחסות לשוני ברמת הקושי בשלבים השונים באימוצה של שיטת הוראה חדשה, ולכן הוא גם לא מנוצל לטובת שיפור התהליך של אימוץ פדגוגיה טובה בכיתה. | אפשר לממש מודל תגמול מדורג, גבוה בתחילת השימוש בפדגוגיה טובה ויורד עם התבססות השימוש בה. מנגנון כזה יסיע למורים להתמודד עם הקשיים הכרוכים באימוץ שיטת הוראה חדשה, וימנע בזבוז משאבים כאשר הפרקטיקה הפדגוגית הטובה כבר התבססה (איור 2). |
| שימוש במשאבים חברתיים | |
|
|
| לא תורם לפתרון של תגמול מורים מצטיינים, ולכן גם לא מושך כוח אדם איכותי למערכת ולא מסייע לשמור אותו. | הכרה באימפקט הפדגוגי מאפשרת למשרד החינוך לתגמל מורים טובים ומצטיינים באופן אישי, כמותי ומדויק, לפי מדדים מקצועיים מהימנים, ללא תלות בגורמי ביניים (מנהלים) וללא התנגדויות של מורים אחרים, שכן קהילת המורים היא שקובעת מי הוא מורה טוב באמצעות השימוש בתוצרים שלו. תגמול דיפרנציאלי של מורים ימשוך מועמדים טובים יותר ללימודי הוראה על חשבון פחות טובים, ישמר מורים מצטיינים וירחיק מהמערכת מורים לא טובים. ייתכן שניתן להרחיב את המודל גם לבתי ספר מצטיינים, בעלויות/רשויות מצטיינות וכו'. |
| אין מנגנון המאפשר לכל המערכת להתמקד בשיפור הפדגוגיה בכיתה. | ניטור האימפקט הפדגוגי יכול להתבצע בחיתוכים שונים. לדוגמה, רכזת מקצוע יכולה לראות את האימפקט של המורים שלה בנפרד וביחד, בפרקי זמן שונים. כך גם רכז שכבה, מנהלת בית ספר, מדריכה מחוזית, מפקחת וכן הלאה יכולים לראות את האימפקט של הכפיפים שלהם. היכולת הזאת מאפשרת לרתום ולמקד את כל הדרג הניהולי במערכת החינוך באמצעות אותו מנגנון, לקידום פדגוגיה טובה בכיתות. |
למנגנון המוצע יש פוטנציאל לייצר תוספת חוץ-תקציבית להכנסה של אלפי המורים המצטיינים שיצרו את המשאבים הלימודיים האלו, ולבתי הספר שלהם, בסדר גודל חסר תקדים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים בשנה למורה/בית ספר.
איור 2: מודל תגמול על פי אימפקט פדגוגי
בשלב הראשון, כאשר המורה מתאמץ לרכוש הרגל חדש של פדגוגיה טובה, ומשפיע לטובה רק על מעט תלמידים, התגמול הוא בעיקרו כספי. עם ביסוס ההרגל והגידול בהשפעה של המורה על קהל מתרחב של מורים ותלמידים התגמול המתווסף הוא בעיקרו חברתי-רגשי. הכרה באימפקט הפדגוגי מאפשרת למשרד החינוך לתגמל מורים טובים ומצטיינים באופן אישי, כמותי ומדויק, לפי מדדים מקצועיים מהימנים, ללא תלות בגורמי ביניים (מנהלים) וללא התנגדויות של מורים אחרים, שכן קהילת המורים היא שקובעת מי הוא מורה טוב באמצעות השימוש בתוצרים שלו.
ענף יצוא חדש: פדגוגיה טובה
ליישום הגישה החדשה בהיקף נרחב יש פוטנציאל להשלכות מרחיקות לכת על מערכת החינוך. בעזרת שיטות הערכת ממוחשבות של מפות מושגים (לסקירת השיטות ראו Grundspenkis, 2009), בשילוב עם משובי המורים הנצברים במערכת בהיקפים גדולים, ניתן יהיה להעריך את הבנת התלמידים במהימנות גבוהה. מכיוון שאפשר לשייך את מפות המושגים וההערכות שלהן למשאבים הלימודיים שאיתם התלמידים למדו כשייצרו אותן, אפשר לזהות את המשאבים הלימודיים הטובים ביותר על בסיס נתונים. משאבים לימודיים אלו לצד האפשרות להקנות ולתרגל באמצעותם כישורי חשיבה גבוהים תוך חיסכון ניכר בזמן העבודה של המורים, הם יקרי ערך, וניתן יהיה לייצא אותם למערכות חינוך זרות. לנוכח גודלו של שוק החינוך הבין-לאומי (HolonIQ, 2017), למנגנון המוצע יש פוטנציאל לייצר תוספת חוץ-תקציבית להכנסה של אלפי המורים המצטיינים שיצרו את המשאבים הלימודיים האלו, ולבתי הספר שלהם, בסדר גודל חסר תקדים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים בשנה למורה/בית ספר. מהלך כזה, אם וכאשר יקרה, ישנה את מעמד המורה בישראל מן הקצה אל הקצה, ימשוך אל הסמינרים למורים את הטובים שבמועמדים, ויוביל את מערכת החינוך למקום הראוי לה בחברה הישראלית.
סיכום
פיתוח מקצועי של מורים עוסק באימוץ ובשינוי הרגלים, אך עד היום כמעט ולא טופל בכלים המתאימים לכך, דבר שכפי הנראה גרם למעבר מועט בלבד של פדגוגיה טובה מהפיתוח המקצועי אל השטח, והקשה על שיפור ההוראה בפועל. במאמר זה הוצג מודל מבוסס טכנולוגיה, המאפשר יישום עקרונות לאימוץ ושינוי הרגלים בפיתוח מקצועי של מורים, ולכן נושא בשורה לגבי שיפור ההוראה המתבצעת בכיתות.
המודל המוצע אומנם הודגם עם מוצר אחד, אך כשם שיש שיטות לימוד טובות בנוסף למיפוי מושגים, כך גם המודל המוצע ישים לכלי לימוד נוספים. על ידי אימוץ המודל, משרד החינוך, ארגוני המורים ומומחים באימוץ ושינוי הרגלים יכולים להתוות את הדרך עבור תעשיית הטכנולוגיה החינוכית שתפתח כלים נוספים באותו מודל, וביחד יובילו את השינוי הנדרש במערכת החינוך, ואולי לא רק בארץ.
מקורות
בר, צ' (2018). איך מוציאים פיל מתוך כיתה? הגיע זמן חינוך.
יחיאלי, ת' (בפרסום). "מפת מושגים" ככלי ללמידה משמעותית ולהוראה משמעותי. בתוך הנ"ל, למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים. תל-אביב: מכון מופ"ת.
Bommer, C., Heesemann, E., Sagalova, V., Manne-Goehler, J., Atun, R., Bärnighausen, T., & Vollmer, S. (2017). The global economic burden of diabetes in adults aged 20-79 years: A cost-of-illness study. The Lancet Deabetes & Endocrinology, 5(6), 423-430.
Grundspenkis, A. A. (2009). Scoring concept maps: An overview. International Conference on Computer Systems and Technologies – CompSysTech’09.
HolonIQ. (2017). Global Education Market to reach $10 Trillion by 2030.
Jacob, A., & McGovern, K. (2015). The mirage: Confronting the hard truth about our quest for teacher development. Institute for Education Sciences.
Novak, J. D., & Gowin, D. B. (1984). Learning how to learn. Cambridge: Cambridge University Press.
