לפעמים חלומות מתגשמים: - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 63

לפעמים חלומות מתגשמים:

תוכנית הכשרת מורים של החוג למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בבית ספר עמיח"י קבוצת יבנה

הגר מסר

ד"ר רחלי גלאי

רכזת הוראת הנגינה, המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון

racheli.galay@gmail.com
בשנת 2014 נפתח חוג חדש למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בהובלת ראשת החוג ד"ר עדינה פורטוביץ'. תוכנית הלימודים של החוג מציבה במרכז את התפתחותם המקצועית של הסטודנטים כמוזיקאים המסוגלים לבצע מגוון סגנונות מוזיקליים וכמורים המוכשרים ללמד בכיתות מוזיקה כללית בקבוצות נגינה הומוגניות והטרוגניות וכן בתזמורת בית-ספרית, הרכבים ומקהלה.

בשנת 2014 נפתח חוג חדש למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בהובלת ראשת החוג ד"ר עדינה פורטוביץ'. החוג הוקם ביוזמת המפקחת הארצית למוזיקה במשרד החינוך דאז ד"ר יעל שי ז"ל, ובתמיכתו של מפמ"ר המוזיקה דהיום מר בצלאל קופרווסר. מאז שנות התשעים תחום הוראת הנגינה בקבוצות בבתי הספר בארץ נישא בעיקר בידיהם המסורות של מורים-מוזיקאים עולים ממדינות חבר העמים. עם הגיעם קרוב לגיל הפרישה גבר הצורך למלא את השורות, ולהדגיש במיוחד הוראת כלי נגינה תזמורתיים, שכן ללא הנגשתם יישארו עלומים לחלק ניכר מהאוכלוסייה (הפיקוח, 2018). לאחרונה הגדיר  ועדכן המפמ"ר למוזיקה בסיעור מוחות עם מוזיקאים-מחנכים ומכשירי מורים מכל הארץ את תפיסת דמות המורה למוזיקה במאה ה-21 (הפיקוח, 2017).

חזון החוג למוזיקה במכללת גבעת ושינגטון הוא להכשיר דור חדש של מורים למוזיקה ולהוראת הנגינה בפרט בראייה עדכנית ומתכללת. תוכנית הלימודים קושרת באופן אינהרנטי את תוכנית ההכשרה המעשית בשטח לקורסים האקדמיים, כיוון שכאשר מטרת הקצה ברורה וחיה לעין מן ההתחלה, הסטודנט מסוגל לכוון מאמציו באופן ממוקד יותר, והמוטיבציה נשמרת לאורך הלימודים.

חזון החוג למוזיקה במכללת גבעת ושינגטון הוא להכשיר דור חדש של מורים למוזיקה ולהוראת הנגינה בפרט בראייה עדכנית ומתכללת. תוכנית הלימודים קושרת באופן אינהרנטי את תוכנית ההכשרה המעשית בשטח לקורסים האקדמיים (Warren & Russell, 2012),  כיוון שכאשר מטרת הקצה ברורה וחיה לעין מן ההתחלה, הסטודנט מסוגל לכוון מאמציו באופן ממוקד יותר והמוטיבציה נשמרת לאורך הלימודים. כשהסטודנט מסיים את התואר B.Ed.Mus  ובידו תעודת הוראה ציפיותיו תואמות לשטח, הוא מרגיש שלמד את המקצוע מבפנים ומוכן לדרך עצמאית.

ייחודיות התוכנית להכשרת המורים למוזיקה

תוכנית הלימודים של החוג מציבה במרכז את התפתחותם המקצועית של הסטודנטים כמוזיקאים המסוגלים לבצע מגוון סגנונות מוזיקליים, וכמורים המוכשרים ללמד בכיתות מוזיקה כללית בקבוצות נגינה הומוגניות (היינו קבוצות כלי זהה - קבוצות צ'לו, לדוגמה), בקבוצות הטרוגניות (קבוצות כלים שונים בשלב לימוד התחלתי), וכן בתזמורת בית-ספרית, בהרכבים ובמקהלה. כל הסטודנטים לומדים הוראת מוזיקה כללית בכיתה, וכל סטודנט מתמקד גם בהתמחות על פי מסלול הלימוד שלו: מסלול כלי קשת, מסלול כלי נשיפה והקשה, ומסלול רב-כלי (פסנתר, גיטרה ושירה). הסטודנטים לומדים קורסים עדכניים ואף חדשניים בארץ, והכשרתם נעשית בראייה מעודכנת ומתכללת. העבודה המעשית בשטח כוללת צפיות והתנסויות בכיתות מוזיקה כללית, קבוצות כליות ומקהלה, מכיתות יסודי ועד תיכון.

הסטודנטים מתקנים את יציבת התלמידים ואת אחיזתם בכלי הנגינה

קורסים חדשניים בהכשרת מורים למוזיקה במאה ה-21

תוכנית הלימודים כוללת קורסים בחטיבות הביצוע, הפדגוגיה, ומדעי המוזיקה ומיומנויותיה - נוסף לתוכנית ההכשרה המעשית. עוד כן קיימים קורסים כלליים בחינוך במכללה: פסיכולוגיה התפתחותית של הילד והמתבגר, אוריינות מחקר, אסטרטגיות הוראה בכיתה, לשון עברית ואנגלית ועוד. נוסף על המיומנויות ה"קלאסיות" של פיתוח שמיעה, תאוריה של המוזיקה והרמוניה, מיומנויות הסטודנט למוזיקה כוללות עיבוד להרכב ולתזמורת נוער בראייה פדגוגית, קורס בסאונד והתמצאות בנושאי הגברה, וקורס כתיבת תווים בתוכנה מקצועית. הסטודנטים לומדים את תולדות המוזיקה המערבית - מימי הביניים ועד מוזיקה מודרנית, יהודית וישראלית, וכן קורסים במוזיקת עולם ובזמר עברי. לרוב הקורסים העיוניים יש קורסים ביצועיים מקבילים, לדוגמה:  הרכב לדינו, הרכבי מוזיקת עולם, הרכב מוזיקה יהודית, וכמובן - תזמורת המכללה. בקורסים יש התייחסות לשימוש בטכנולוגיה בכיתה, ונושא זה מיושם בהכשרה המעשית.

קורס חדשני בארץ שקיים בחוג למוזיקה הוא כיתת הנגינה ההטרוגנית (Hamann &  Gillespie, 2013). הקורס קיים במסלול כלי הקשת בהדרכתי, ובהקבלה במסלול כלי הנשיפה וההקשה בהדרכת מר ג'ף הווארד. השיעור מדמה בניית תזמורת הטרוגנית מתחילה. כיתת הנגינה ההטרוגנית היא קונספט נפוץ ומיושם בארצות הברית, ולפיו המורה מלמד באותה כיתה את כלי הקשת (כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס) או את כלי הנשיפה (חליל, קלרינט, חצוצרה, קרן, טובה וכלי הקשה). בחוג למוזיקה קורס זה נמשך ארבעה סמסטרים, ובו הסטודנטים מנגנים בכל סמסטר בכלי ממשפחת הכלים שלהם. הקורס מאפשר לחוות את הדומה והשונה בין הכלים, את טכניקות הנגינה בהם  ואת הוראתם - ולדון בכך. בקורס נבנים טרמינולוגיה אחידה ושלבי לימוד אחידים בהוראת משפחת הכלים, ובכך נוצר בסיס לנגינה בתזמורת בכיתה האקדמית, ומועבר לבניית התזמורת בבית הספר. לאורך הדרך הסטודנטים מודעים לכך שרמת ההתקדמות שלהם, מוזיקאים בוגרים, היא מהירה בהרבה מזו של התלמידים בקבוצות בבית הספר, וכי עליהם להתאים את ציפיותיהם. הקורס מקנה לסטודנטים לא רק התמצאות בכלים ממשפחת הכלים שייתקלו בהם בשטח, אלא גם ניסיון בהוראת כלים בו זמנית, בניצוח ובכתיבת עיבודים דידקטיים להרכב הכיתה ההטרוגנית.

ניגוני עמיח"י: תוכנית הנגינה בבית ספר עמיח"י, קבוצת יבנה

לקראת שנת תשע"ו נוצר החיבור עם בית הספר היסודי האזורי עמיח"י קבוצת יבנה, הממוקם במרחק הליכה מהמכללה. ההנהלה, צוות המחנכים והמורה למוזיקה של בית הספר פתחו שעריהם להקמת תוכנית נגינה צומחת בשיתוף פעולה עם החוג למוזיקה של מכללת גבעת ושינגטון, כשהחזון הוא הקמת תזמורת בית-ספרית, הרכבים ומקהלה.

לקראת שנת תשע"ו נוצר החיבור עם בית הספר היסודי האזורי עמיח"י קבוצת יבנה, הממוקם במרחק הליכה מהמכללה. ההנהלה, צוות המחנכים והמורה למוזיקה של בית הספר פתחו שעריהם להקמת תוכנית נגינה צומחת בשיתוף פעולה עם החוג למוזיקה של מכללת גבעת ושינגטון, והחזון הוא הקמת תזמורת בית-ספרית, הרכבים ומקהלה. התוכנית מושתתת על יחסי גומלין בין קהילת בית הספר לבין תוכנית הכשרת המורים למוזיקה. הקהילה נהנית מהוראת נגינה מקצועית (ללא תשלום מצד בית הספר) על ידי מרצים מומחים, ולתוכנית הכשרת המורים למוזיקה נשכרת מהאפשרות של הדגמת משנת ההוראה בשטח על ידי המרצים, וכן מההעברה ההדרגתית של שרביט ההוראה לסטודנטים בתהליך הכולל התנסות רציפה ומשוב מיידי (בוזו-שוורץ והרפז, 2013).

סרטון על תוכנית ההכשרה:

השותפים לתוכנית ניגוני עמיח"י

השותפים לבניית תוכנית הנגינה בבית הספר עמיח"י קבוצת יבנה הם בית הספר, החוג למוזיקה של המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון והמועצה האזורית חבל יבנה.

בית הספר האזורי עמיח"י קבוצת יבנה הוא של החמ"ד, תחת המועצה האזורית חבל יבנה. הוא מונה כ-550 ילדים מכיתות א' ועד ו', אשר מגיעים מיישובי חבל יבנה: קבוצת יבנה, ניר גלים, בני-דרום, בית גמליאל, בן-זכאי, גבעת ושינגטון וכרם יבנה. בתוכנית הנגינה משתתפים כמאתיים תלמידים, והיא מוצעת לילדי כיתות ג' עד ו'. מנהלת בית הספר היא גב' רחל שיפרון, שהודתה בריאיון: "נגינה הייתה חלום תמיד של נאוה [גב' נאוה סעדה, סגנית המנהלת דאז] ושלי ושל המורים, לראות איך מחברים ביחד, ו... לפעמים חלומות מתגשמים" (מוגלינר, 2016). את נושא הנגינה בבית הספר מרכזת המורה למוזיקה גב' תמר שמר, שאחראית לניהול שוטף של התוכנית, לשיבוצי שיעורי הנגינה במערכת ולתקשורת עם המדריכים הפדגוגיים, ההורים וצוות בית הספר. כמו כן, הסטודנטים זוכים לצפות ולהתנסות בשיעורי המוזיקה שמעבירה תמר שמר לתלמידי כיתות א' ו-ב', שבהן היא מורה מאמנת.

המועצה האזורית חבל יבנה ומחלקת החינוך בניהולה של ד"ר רבקה טאוב מכירות בתרומה האדירה של לימודי נגינה להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הילדים (Hallam, 2010). אילולא תוכנית ייחודית זו רוב הילדים לא היו נחשפים לכלים התזמורתיים המוצעים. בשאיפה שילדים רבים ככל האפשר ילמדו נגינה מספקת המועצה גב פיננסי לכל הקשור בתפעול התוכנית, ברכישת הכלים ובתחזוקתם.

המועצה האזורית חבל יבנה ומחלקת החינוך בניהולה של ד"ר רבקה טאוב מכירות בתרומה האדירה של לימודי נגינה להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הילדים (Hallam, 2010). אילולא תוכנית ייחודית זו, רוב הילדים לא היו נחשפים לכלים התזמורתיים המוצעים. בשאיפה שכמה שיותר ילדים ילמדו נגינה מספקת המועצה גב פיננסי לכל הקשור בתפעול התוכנית, ברכישת הכלים ובתחזוקתם. רבקה טאוב: "אנו רואים במוזיקה ערך, ואנחנו רואים בה, מעבר ליופי של המוזיקה, [פתח] לתרבות, לקלאסיקות, אנחנו רואים בה מנוף לקידום מיומנויות" (מוגלינר, 2016).

החוג למוזיקה מספק כוח הוראה בדמות המדריכים הפדגוגיים וסטודנטים מתקדמים, וכן מתווה את ההיבטים המקצועיים הקשורים לבנייה של התוכנית: הגדרת הצרכים לנגינה בכלים השונים, גודל הקבוצות, הכנת חומרים מוזיקליים, תכנון הקונצרטים לקהילת בית הספר, וכן הזמנת ילדי עמיח"י לפעילויות מוזיקליות המתקיימות במסגרת אירועים במכללה.

 התפתחות תוכנית ניגוני עמיח"י לאורך ארבע שנים

בשנת תשע"ו יצאה התוכנית לדרך עם הוראת קבוצות חלילית וקבוצות כלי קשת לכיתות ג': כינור, צ'לו וקונטרבס. כלי הקשת קיימים בגדלים המותאמים לילדים הצעירים. בשנת תשע"ז התקיימו קבוצות מתחילים וממשיכים בכלי הקשת והחלילית. נוספו הכלים גיטרה, חליל צד וכלי הקשה בכיתות ד' עד ו'. בשנת תשע"ח צורפו לתוכנית קבוצות סקסופון וקלרינט לכיתות ה'-ו', ובשנת תשע"ט נוספה מקהלה בית-ספרית. שכבות הגיל שבהן מוצעים הכלים השונים הן קבוצות הגיל שעליהן ממליצים המדריכים הפדגוגיים להתחלת הנגינה בכלים. התוכנית מציעה קבוצות נגינה מתחילות, ובשנה השנייה לנגינה - קבוצות ממשיכים וגם נגינה בתזמורת או בהרכב בית-ספרי. לילדי השנה השלישית מוצע לנגן בתזמורת בית-ספרית, בתנאי שכבר יש להם כלי נגינה משלהם והם משתתפים בשיעורים פרטניים מחוץ לתוכנית. שעות הוראת הקבוצות מתקיימות בזמן הלימודים ולא אחרי הלימודים, עובדה שמקלה לוגיסטית על המשפחות ומאפשרת לכל ילד ללמוד נגינה. לתזמורת ולמקהלה נשארים הילדים שעה נוספת פעם בשבוע לאחר הלימודים.

היתרונות והאתגרים בהפעלת תוכנית רבת-שותפים

תוכנית הנגינה צמחה מדי שנה והעשירה את קהילת בית הספר בעשייה מוזיקלית-חברתית ייחודית ומשמעותית. הילדים נחשפו לכלי נגינה ולעולמות מוזיקליים שלא הכירו קודם, והתמלאו בתחושת סיפוק וגאווה לאחר תהליך ארוך של עבודה והשקעה. ההוראה של מגוון הכלים והרמות (מתחילים וממשיכים), ההטרוגניות האנושית וההרכבים המוזיקליים שקמו אפשרו לסטודנטים במסלולי הנגינה השונים לעבור חוויית הכשרה מעשית רלוונטית ורבת-פנים. אי לכך, כדי להגיע למצב של יחסי גומלין הדדיים מאוזנים בין הצרכים המשתנים, הציפיות והיכולות של הגורמים המעורבים – המכללה, בית הספר והמועצה האזורית – עוברת התוכנית מדי שנה גלגולים, שיפורים וגם רגעי קושי.

מטרת החוג למוזיקה במכללה היא ההכשרה המיטבית של הסטודנטים בדיסציפלינות הנמנות מכיתות יסודי ועד לתיכון. לפיכך ההכשרה שלהם כוללת צפיות והתנסויות לא רק בבית הספר היסודי עמיח"י, אלא גם במקומות אחרים. כמו כן, אין שנתון סטודנטים אחד זהה למשנהו במספר הסטודנטים הבשלים להיות עצמאיים יותר בהוראה, ולכן אין הבטחה משנה לשנה שיהא די כוח הוראה לפתיחת כל הקבוצות.

מטרת החוג למוזיקה במכללה היא ההכשרה המיטבית של הסטודנטים בדיסציפלינות הנמנות מכיתות יסודי ועד לתיכון. לפיכך ההכשרה שלהם כוללת צפיות והתנסויות לא רק בבית הספר היסודי עמיח"י, אלא גם במקומות אחרים. כמו כן, אין שנתון סטודנטים אחד זהה למשנהו במספר הסטודנטים הבשלים להיות עצמאיים יותר בהוראה, ולכן אין הבטחה משנה לשנה שיהא די כוח הוראה לכל הקבוצות. כינור וגיטרה הם כלים שהדרישה להם גבוהה, לדוגמה. הדרישה הגבוהה לכינור אינה עולה בקנה אחד עם מספר הסטודנטים שיכולים ללמד את הכלי. לראיה, בשנת תשע"ו היו שלושה סטודנטים בוגרים לכינור, ובשנה הבאה קבוצת סטודנטים זו סיימה את מכסת שעות ההכשרה, ובשנתון שלאחריו מספר הסטודנטים הבוגרים לא ענה על הדרישה ללימוד כינור.

חזון בית הספר הוא לתת מענה לכל ילד הרוצה לנגן בכלי. קיום שיעורי הנגינה בזמן הלימודים נעשה בתיאום עם המורים ועם המערכת, ובאישור ההורים. אומנם עובדה זו מנגישה את הנגינה לילדים, אך היא כוללת בחובה את מחויבותם להשלמת החומר  הנלמד בכיתה, מחויבות משמעותית במיוחד בכיתות ד'-ו'. קושי זה מהווה לעיתים פרשת דרכים, ולכן נדרש להסביר לילדים, להורים וגם למורים את הערך האדיר הטמון בנגינה להתפתחות הילד. הילדים מתחייבים לפתח אחריות ולהשלים חומרים שנלמדו בכיתה, והמורה כותב את עיקרי הנושא הנלמד בכיתה ואת שיעורי הבית על הלוח.

הדרכת ההורים בנושא התמיכה והצרכים של הילד המנגן היא חלק בלתי נפרד מהתוכנית, ומהווה נדבך חשוב בהצלחתה. זהו גם היבט שהמדריכים הפדגוגיים חושפים בפני הסטודנטים. התקשורת עם ההורים בנושאים דוגמת תחזוקת כלי הנגינה, אימון בבית, רצינות, התנהגות וקשיים שונים מתנהלת בצמתים שונים ובדרכים שונות: אסיפת הורים, טופסי מידע להורים, קונצרטים שהם גם הזדמנות להדריך את ההורים, ומענה אישי לאורך השנה.

במועצה האזורית הפך בית הספר עמיח"י קבוצת יבנה לשם דבר, והוא מושך אליו תלמידים. עם זאת, הנטל הכלכלי והניסיון להקל אותו הוא מובן. לאור מספר הילדים המנגנים הגדל ומספר כלי הנגינה הנדרשים נוצר צורך ברכישות ובתגבור כוח ההוראה. קושי חיובי זה הדגיש את מחויבותה של המועצה להמשך קיום התוכנית, והוחלט להשקיע בהמשך רכישת כלי הנגינה הנדרשים. אי לכך הוכנס רכיב של גביית תשלום חודשי מינימלי מההורים – דמי רצינות. כמו כן, המועצה בשיתוף ועד ההורים החליטו להקצות את שעות קרן קרב למימון כוח ההוראה הנוסף לשיעורי הנגינה הנדרשים לתוכנית. חלק מן המורים שקרן קרב מממנת הם סטודנטים מהחוג למוזיקה, בעלי תואר או בשנתם האחרונה ללימודים. הם מכירים מבפנים את התוכנית בעמיח"י ,ועברו בהצלחה את מסלול ההכשרה המקצועית בהוראת הנגינה.

ייחודיותה של הכשרת המורים למוזיקה בתוכנית ניגוני עמיח"י

הייחודיות של תוכנית זו היא שהמרצים הפדגוגיים הם אומנים מבצעים, המלמדים במכללה כמורים לכלי, כמורים מאמנים וכמדריכים פדגוגיים בשטח (Pellegrino, 2014). הסטודנטים למוזיקה יוצאים אפוא נשכרים מהצפייה במרצים שלהם מיישמים בשטח את הנדון בשיעורי הפדגוגיה. כך נוצר קשר של קוהרנטיות ורלוונטיות בין האקדמיה לשדה למן שיעור הפדגוגיה הראשון. תהליך ההוראה הוא מודע, ומאפשר מקום לדיון במקרים ספציפיים שנראו בשדה.

תהליך העברת השרביט לסטודנטים מפוקח ומגובה בהנחיית מדריכים. קבוצות ווטסאפ של המדריך הפדגוגי והסטודנטים מאפשרות לחדד מטרות ואסטרטגיות ולענות של שאלות. המדריך מתווה את הדרך באופן שמשאיר מקום ליצירתיות של הסטודנטים מצד אחד, ובראיית-על המתאמת בין קצבי ההתקדמות של קבוצות הכלי השונות מצד אחר. קבוצת הסטודנטים שותפה לתכנון-העל של תוכנית הלימוד ושל חטיבות ההוראה, וכן לכתיבת עיבודים מוזיקליים מתאימים. משוב עמיתים ומשוב מהמדריך הם חלק חשוב ומקדם מאוד בתהליך, ונעשה לאחר כל יום בהכשרה המעשית. זאת ועוד, נושאים טכניים בתפעול תוכנית נגינה מקבלים משנה תוקף כשהם נלמדים בשדה כחלק מההכשרה המעשית: אחסון הכלים ותחזוקתם, תיקונים קלים והשאלת כלים.

סיכום

בפרויקט שתואר נוצר מצב של win-win, אך ככל שהתוכנית התרחבה נוצרו גם בעיות. אי לכך בחשיבה יצירתית, כשכל המעורבים רוצים בהצלחת התוכנית, נוצרו גם פתרונות מתאימים. קהילת בית הספר עמיח"י קבוצת יבנה התעשרה בעולם מוזיקלי חווייתי רב-גילי, והחוג למוזיקה העצים את תוכנית הכשרת הסטודנטים. הצגת כלי הנגינה לילדים, תהליך בחירת הכלי, אבחון ההתאמה ילד-כלי, קביעת הגודל המתאים לילדי כלי הקשת – ככל שהסטודנט מעורב יותר בתהליך למן הרגע הראשון והקסום של חשיפת הילדים לכלי, דרך כיוון כלי התזמורת, הוראה, ניצוח, כתיבת חומרים, תכנון מערכי שיעור והופעה עם הילדים, כך החוויה היא מוחשית יותר, וההכשרה הופכת לתהליך שמעצב את המורה באופן מעמיק. תהליך זה לא יסולא בפז ומכין את הסטודנטים להוראה בשטח באופן מיטבי. הסטודנטים מקבלים הצעות עבודה עוד טרם סיימו את לימודי התואר, והם זוכים למשובים מעולים מהמעסיקים ומהילדים שהם מלמדים (גלאי, 2018).

מקורות

בוזו־שוורץ, מ' והרפז, י' (2013). משוב שוטף מקדם למידה טובה. הד החינוך, פ"ז(4),  115­-112.

גלאי, ר' (2018). ריאיון טלפוני עם דוד טטרו ועם נהורה קקון.

הפיקוח על החינוך המוזיקלי (2017-2016). נספח: תפישת הפיקוח על החינוך המוזיקלי: דמות המורה. תל אביב: מכון מופ"ת.

הפיקוח על החינוך המוזיקלי (2019-2018). קול קורא במוזיקה - "מודל מוזיקלי יישובי" לשנה"ל תשע"ט. המזכירות הפדגוגית. נדלה בתאריך 31.10.2018 http://edu.gov.il/mazhap/pedagogical-secretariat/budget/Pages/music1.aspx

מוגלינר, מ' (2016). ריאיון עם רבקה טאוב ועם רחל שפרון.

Hallam, S. (2010). The power of music: Its impact on the intellectual, social and personal development of children and young people. International Journal of Music Education, 28(3), 269-289.

Hamann, D., & Gillespie, R. (2013). Strategies for teaching strings: Building a successful string and orchestra program, 3rd Ed. Oxford University Press.

Haston, W., & Russell, J. (2012). Turning into teachers: Influences of authentic context learning experiences on occupational identity development of preservice music teachers. Journal of Research in Music Education, 59(4), 369-392.

Pellegrino, K. (2014). Examining the intersections of music making and teaching for four string teachers. Journal of Research in Music Education62(2), 128-147.

תפריט