עבודת דעת אותנטית בקהילות מורים ובכיתות - ביטאון מכון מופ"ת
גיליון 63

עבודת דעת אותנטית בקהילות מורים ובכיתות

בימת דיון

שני צברי
קדיש נשים

שחר בן נתן

חבר בצוות מו"פ השקפה – מורים מובילים, מכון מופ"ת

Shaharbn@macam.ac.il
פיתוח מקצועי מיטבי לעובדי הוראה צריך שישיג שורה של יעדים חינוכיים וחברתיים שמערכת החינוך רואה לנגד עיניה. נרצה שפיתוח מקצועי של עובדי הוראה יתמוך בהעלאת ההישגים של התלמידים, ייתן מענה למגוון רחב של תלמידים ויעזור לצמצם את הפערים בחברה.

מידע נוסף על אודות AIW Institute ניתן למצוא באתר: http://aiwwisc.org/

פיתוח מקצועי מיטבי לעובדי הוראה צריך שישיג שורה של יעדים חינוכיים וחברתיים שמערכת החינוך רואה לנגד עיניה. בין היתר נרצה שפיתוח מקצועי של עובדי הוראה יתמוך בהעלאת ההישגים של התלמידים, ייתן מענה למגוון רחב של תלמידים ויעזור לצמצם את הפערים בחברה. מהלךהשקפה – מורים מובילים נועד לקדם פיתוח מקצועי אפקטיבי של מורים באמצעות מיסוד וטיפוח של קהילות למידה בית-ספריות. במסגרת החתירה של המהלך לשיפור הפיתוח המקצועי אנו עורכים בימים אלה פיילוט ליישום מסגרת פדגוגית של עבודת דעת אותנטית בקהילות המורים. המסגרת ואופן יישומה מבוססים על הניסיון של המכון AIW) Authentic Intellectual Work), מיסודה של המחלקה לחינוך באוניברסיטת ויסקונסין. מחקר משני העשורים האחרונים מעיד על כך שהוראה המכוונת לעבודת דעת אותנטית מביאה לשיפור ניכר בהישגי כלל התלמידים, ובצורה חדה יותר בקרב תלמידים לקויי למידה ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

בחלק הראשון של מאמר זה אציג בקצרה את מהלך השקפה – מורים מובילים. בחלקו השני אתאר את המסגרת הפדגוגית של AIW ואת האפשרויות שהיא מזמנת להתפתחות המקצועית של המורים ולשיפור ההוראה והלמידה. עוד אדון בקצרה במחקרים המבססים את היתרונות החינוכיים והחברתיים שיש בהוראה ובפיתוח מקצועי הנשענים על AIW. אסכם בהצגת ההתנסות המקומית עם AIW.

על מהלך השקפה – מורים מובילים

מהלך השקפה הוא מהלך ארצי מקיף לשיפור איכויות ההוראה והלמידה באמצעות שינוי בתרבות הפיתוח המקצועי של מורים, פרי שיתוף פעולה בין משרד החינוך וקרן יד הנדיב. המהלך מתמקד בפיתוח תרבות מקצועית חדשה המושתתת על קהילות מורים לומדות המונחות על ידי מורים מובילים.

מהלך השקפה הוא מהלך ארצי מקיף לשיפור איכויות ההוראה והלמידה באמצעות שינוי בתרבות הפיתוח המקצועי של מורים, פרי שיתוף פעולה בין משרד החינוך וקרן יד הנדיב. המהלך מתמקד בפיתוח תרבות מקצועית חדשה המושתתת על קהילות מורים לומדות המונחות על ידי מורים מובילים.

מגמת השיתופיות בידע, בניסיון, בתובנות ובמשאבים בחברה של היום, ואמצעי התקשורת המאפשרים אותה, מזמנים אפשרות יוצאת דופן ליצור קהילות מפרות סביב השיח הפדגוגי. קהילות אלו מחברות בין בני אדם ובין חוכמת התאוריה לבינת המעשה, ומאפשרות את טיפוחה של "חוכמת הוראה" משותפת למען שיפור איכותן של ההוראה והלמידה. קהילות המורים הלומדות פועלות בתוך בתי הספר, מתוך ההקשר הבית-ספרי, ומתלכדות סביב תחום דעת או סביב מוקד פדגוגי משותף. יחד, בהנחיית מורים-עמיתים מובילים, הן עוסקות בשיתוף בניסיון המקצועי, בחשיבה משותפת, בחקר ובפיתוח דרכי הוראה המחוברות למרחב הבית-ספרי והכיתתי.

המורים המובילים הם מורים נבחרים, בעלי איכויות הנהגה, התלהבות ותשוקה להוביל תהליכים מתמשכים של שיח פדגוגי, שיתוף ושיפור. עם קהילותיהם יחד המורים המובילים תורמים לטיוב השיח הפדגוגי, לשיפור ההוראה והלמידה בכיתות ולשיתוף ציבור המורים בתובנות ובתוצרים פדגוגיים. בשנת הלימודים תשע"ט פועלות ברחבי הארץ כ-1500 קהילות השקפה, בהשתתפות של קרוב ל-10,000 מורים. מחקר הערכה של הרשות הארצית למדידה והערכה שבוצע בשנת הלימודים תשע"ז מלמד כי כ-90% מהמורים הלומדים בקהילות מרוצים מהשתתפותם, וכי פעילות הקהילות מעודדת תרבות של למידה ושיתוף בקרב כלל המורים בבית הספר.

קהילות השקפה עושות שימוש בתפיסות ובכלים מגוונים לקידום פעילותן, ובהם כלים לבניית קהילה, לטיפוח שיח פדגוגי ולחקר הפרקטיקה. המסגרת הפדגוגית של AIW תואמת היטב את התרבות השיתופית והחקרנית של קהילות השקפה, ועשויה לתרום למיקוד ולהעמקת השיח בקהילות.

המסגרת הפדגוגית של עבודת דעת אותנטית (AIW)

AIW היא מסגרת פדגוגית לשיפור ההוראה. המסגרת בנויה מאמות מידה המשקפות את האתגרים האינטלקטואליים הצפויים לתלמידים בחייהם הבוגרים כאנשי מקצוע, כאזרחים וכפרטים. באמצעות המסגרת צוותי מורים מתבוננים בייצוגי הוראה – משימות מורים, עבודות תלמידים והוראה – כדי לשפר את ההוראה ולאפשר לתלמידים למידה משמעותית ואותנטית. המסגרת המושגית פותחה במחלקת החינוך של אוניברסיטת ויסקונסין בשנות התשעים, ותוקפה במחקרים אחדים שזיהו והמשיגו את אמות המידה (Newmann, Secada, & Wehlage, 1995, 1996, 1998), וכן  את האפקטיביות של הוראה המשקפת אותן בהעלאת הישגי תלמידים ובצמצום פערים (כפי שיוצג בהמשך).

שלוש אמות המידה בבסיס ה-AIW הן הבניית ידע, חקר דיסציפלינרי מעמיק וערך מעבר לבית הספר: הבניית ידע היא היכולת של תלמידים לארגן מידע קיים, לפרשו ולהעריכו ובהתאם לכך להציע תובנה חדשה או פתרון לבעיה קיימת; חקר דיסציפלינרי מתבטא בציפייה מתלמידים לבסס ולהעמיק את ההבנה שלהם באמצעות בסיס ידע, מושגים, תמות ומיומנויות דיסציפלינריים, העמקה שתאפשר להם להביע רעיונות מורכבים; וערך מעבר לבית הספר מושג כאשר ההוראה מכוונת לעולם "האמיתי" ומציעה ערך מעשי, חברתי, אישי או אסתטי החורג מגבולות ההקשר הבית-ספרי. שלוש אמות המידה כרוכות זו בזו ובאמצעותן ניתן להציג את המטרה של AIW: הבניית ידע תוך שימוש בחקר דיסציפלינרי מעמיק כדי לפתור בעיה שיש לה ערך ממשי בעולם.

אחד היתרונות העיקריים של עבודת דעת אותנטית הוא היכולת לעשות בה שימוש ביחס למגוון שיטות הוראה. כיוון ש-AIW אינה שיטת הוראה אלא מסגרת להתבוננות בהוראה ובהזדמנויות שהיא מייצרת עבור התלמידים, היא יכולה לשמש לבחינה ולשיפור של שיטות הוראה ופדגוגיות שונות: הוראה פרונטלית, עבודה בקבוצות, למידה מבוססת פרויקטים ועוד.

אחד היתרונות העיקריים של עבודת דעת אותנטית הוא היכולת לעשות בה שימוש ביחס למגוון שיטות הוראה. כיוון ש-AIW אינה שיטת הוראה אלא מסגרת להתבוננות בהוראה ובהזדמנויות שהיא מייצרת עבור התלמידים היא יכולה לשמש לבחינה ולשיפור של שיטות הוראה ופדגוגיות שונות: הוראה פרונטלית, עבודה בקבוצות, למידה מבוססת פרויקטים ועוד. ה-AIW מאפשרת למורות להתבונן על ההוראה שלהן בפועל, דרך שלל ייצוגים, ולוודא כי הן מקדמות את התלמידים אל עבר למידה משמעותית ואותנטית, בעלת ערך להם – הן כלומדים הן בעתיד, כחברים בקהילה האזרחית, ללא קשר לשיטת ההוראה הספציפית שהן עושות בה שימוש.

נוסף על המסגרת המושגית, מסגרת ה-AIW כוללת גם מתווה שיח לקהילות מורים, התומך בחקירה משותפת של ההוראה מתוך התבססות על ייצוגי הוראה אותנטיים. למעשה, השימוש במסגרת הפדגוגית של AIW הוא פשוט וזמין לכל קהילת מורים. הנה דוגמה:

אחת המורות בקהילה מביאה לדיון בקהילה ייצוג הוראה – משימה שניתנה לתלמידים, עבודות תלמידים או צילום וידאו של שיעור. כל חברה בקהילה מנתחת את הייצוג בהתאם לשלוש אמות המידה שבבסיס המסגרת, וקובעת דירוג מספרי בסולם בן 3 או 4 רמות (תלוי באמת המידה). לאחר הדירוג האישי חברות הקהילה משתפות בדירוגים שלהן ומתחיל דיון על אודות הייצוג, הדירוגים ואמות המידה. הדיון מקדם הבנה והעמקה של אמות המידה, התפתחות של שפה מקצועית משותפת ומחויבות לשיפור מקצועי בקרב חברות הקהילה. חלקו האחרון של הדיון מוקדש להעלאת הצעות לשיפור הייצוג שעמד במרכזו.

יתרון נוסף של פיתוח מקצועי המבוסס על המסגרת הפדגוגית של AIW הוא התרומה שלו להשגת מטרות חינוכיות וחברתיות. מחקרים רבים מצאו שהוראה שמבוססת על אמות המידה של AIW ומדגישה אותן מביאה להישגים טובים יותר בבחינות סטנדרטיות לכל שכבות הגיל (מגן ועד י"ב) ובמגוון מקצועות לימוד, בדגש על מתמטיקה (חשבון), מקצועות השפה ומדעים (לפירוט של מחקרים שונים ראו Newmann et al., 2016, פרק 5). יותר מכך, מחקר שנערך בקרב תלמידי תיכון מצא שתלמידים עם לקויות למידה שקיבלו הוראה המבוססת על AIW הגיעו להישגים גבוהים יותר מתלמידים ללא לקויות למידה שנכחו בכיתות שבהן לא יושמה הוראה כזאת (King, Schroeder, & Chawszczewski, 2006). מחקרים נוספים מצאו שהוראה המכוונת לאמות המידה של AIW מונעת את הגדלת הפער הלימודי בין תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה לתלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, שלא כמו בהוראה שאינה מבוססת AIW (    AIW (Lee et al., 1995, 1997). מחקרים אלה מדגימים את המחויבות של הוראה מבוססת AIW למתן חינוך איכותי ומשמעותי לכלל התלמידים, ומעניקים לה משמעויות החורגות מהמפגש הבית-ספרי ויוצאות מהכיתה אל העולם שמחוצה לה.

על אף יתרונותיה, יש להצביע על שתי מגבלות או אתגרים הכרוכים ביישום המסגרת הפדגוגית: ראשית, המסגרת הפדגוגית של AIW מתמקדת בתכנון, בדיון, בניתוח ובשיפור פרקטיקות הוראה בהקשרן העיוני-אינטלקטואלי בלבד. היא אינה נותנת מענה להיבטים אחרים של ההוראה – נניח, התמודדות עם בעיות משמעת או הכלה רגשית של התלמידים – וגם לא להיבטים נוספים של עבודת המורה: עבודת צוות, ניהול זמן, יחסים עם הורים ועוד.

שנית, יישום מוצלח של AIW  צפוי להיות מאתגר לצוותי המורים. לדוגמה, הדירוג המספרי: במבט ראשון נדמה שדירוג עלול לפגום ביכולת של הקהילה לקיים שיח משמעותי ואפקטיבי, בעיקר כיוון שנדמה שמספרים מדברים בעד עצמם. הגם שכך, ההפך הוא הנכון. הדירוג המספרי מחייב כל חברת קהילה לנמק בפני עצמה – ולאחר מכן בפני שאר חברותיה – את הסיבות לדירוג כזה ולא אחר. ההמשגה הנדרשת – במקרה זה מספרית – מחייבת נדבך נוסף של רפלקציה על הייצוג הנתון. יותר מכך, כיוון שכל הדירוגים גלויים בפני כל חברות הקהילה, הפערים בדירוגים מסייעים למקד את הדיון בנקודות פוריות ומהווים קרש קפיצה לדיון המוביל להעמקת ההבנה של אמות המידה ולפיתוח היכולת לכוון את ההוראה להשגתן. דירוג אף עלול לאיים על תחושת האמון והפתיחות בקהילה ולהיתפס כשיפוטי או ביקורתי. אך גם כאן, הדירוג הוא לגופו של ייצוג ומטרתו להתניע דיון, לא לסכם אותו. יתר על כן, בשיח בגישת AIW נעשה מאמץ להשיג הסכמה או לפחות לצמצם את הפערים בין דירוגים שונים, בכך שמעודדים את המשתתפים לעדכן את הדירוג שלהם בהתאם להבנה המתפתחת בדיון.

שימוש אפקטיבי ב-AIW מחייב ללמוד את הפרקטיקה היטב ולתרגל אותה. כיוון שכך, AIW Institute לא זו בלבד שמציע הכשרה ממוקדת לצוותי הוראה המעוניינים לקדם הוראה מבוססת AIW בקהילותיהם, אלא מעניק להם ליווי ותמיכה לאורך התהליך. ככל שמדובר בקבוצות רבות יותר ובתפוצה רבה יותר, המלווים הפדגוגיים של הקהילות הם מורים מקצועיים שהתנסו בהובלת קהילות למידה מבוססות AIW בעצמם. כך, ככל שההטמעה של AIW מתרחבת, היא מזמנת גם אפיקים של התפתחות מקצועית למורים אל עבר תפקידי הכשרה וליווי של מורים אחרים.

יישום של הפרקטיקה מחייב קהילת מורות המחויבות זו לזו, בעלות זמן ומשאבים, ללמוד יחדיו, וכמובן, מקיימות ביניהן שיח פורה וביקורתי אך לא שיפוטי. לפיכך אנו סבורים שקהילות המורים במהלך השקפה מזמנות אפשרות להתנסות בשימוש במסגרת הפדגוגית של AIW, ולבחון את האפשרויות, ההזדמנויות וההתאמות הנדרשות למערכת החינוך המקומית.

AIW בישראל

באוקטובר האחרון הוזמנו ד"ר ברוס קינג וד"ר לאורה לאנג מה-AIW Institute ואוניברסיטת ויסקונסין לפגוש מורים מובילים, מנחי מורים ושותפים למהלך השקפה מהמחוזות וממשרד החינוך. בזמן שהותם התאפשר לקבוצה נרחבת של שותפי מהלך להעמיק ברציונל שמאחורי AIW, להתנסות בפרקטיקה המתלווה אליה ולהבין את היתרונות הגלומים בה. במסגרת הביקור התקיימה גם הכשרת מנחי AIW, שמתעתדים להוביל פיילוט של שימוש במסגרת בקהילות מורים מובילים. הפיילוט בתשע"ט כולל כעשרים קהילות מורים שיתנסו בחקר פרקטיקה מבוסס AIW.

המפגש בין מסגרת פדגוגית שפותחה בתרבות אחרת ובהקשר של מערכת חינוך שונה היה מעניין ומורכב. מושגים דוגמת "למידה משמעותית", "אותנטיות", העמקה" ו"כישורי המאה ה-21", שנאמרו בהקשר של AIW, שגורים בקרב אנשי חינוך ומוסכמים על רבים מהם, למרות חוסר הבהירות המושגית המלווה אותם לעיתים קרובות. אך לצד זאת הועלו שתי סוגיות הקשורות בהתאמת המסגרת הפדגוגית למרחב המקומי:

הסוגיה הראשונה קשורה בתהליך הדירוג, ובהקשר שלה הועלו שני חששות שונים: החשש ששימוש בדירוגים עלול לפגוע בתחושת האמון והביטחון בקרב חברי הקהילה ולהנכיח ממד של שיפוטיות שתפגע בכנות ובפתיחות. הועלה גם חשש הפוך, כי יכולה להיווצר הפרזה בדירוג מתוך חשש שהוא ישמש לא רק ללמידה מקצועית אלא גם להערכת מורים.

הסוגיה השנייה עוסקת בקשר בין אמות המידה של עבודת דעת אותנטית לבין מבחנים סטנדרטיים. הועלה החשש שמא הבחינות הסטנדרטיות המקומיות אינן תומכות בלמידה מבוססת AIW, ולפיכך התמקדות באמות המידה של AIW לא תשיג שיפור בהישגי התלמידים. התנסות מעשית קצרה המחישה למשתתפים את התרומה הפוטנציאלית של הבהירות המושגית, התהליך המובנה וכיוון ההשתפרות המובנים במסגרת למיקוד ולהעמקת השיח בקהילות המורים, ולהידוק הקשר בין שיח זה לבין פרקטיקות ההוראה בכתה.

כיוון שהיתרונות הפוטנציאליים הגלומים בשימוש במסגרת רבים, הן למורים הן לתלמידים, ומתוך מודעות לתהיות אלו, אנו יוצאים לשנת התנסות מסקרנת, מתוך  רצון רב למצוא את הדרך הטובה ביותר ליישם עבודת דעת אותנטית בקהילות מורים ובכיתות.

מקורות

אתר השקפה – מורים מובילים: http://hashkafa.macam.ac.il/

King, M. B., Schroeder, J. L., & Chawszczewski, D. (2006). Authentic assessment and student performance in inclusive secondary schools.  In F. W. Parkay, E. J. Anctil, & G. J. Hass (Eds.), Curriculum planning: A contemporary approach (pp. 197-207). Boston, MA: Allyn & Bacon.

Lee, V. E., & Smith J. B. (1995). Effect of high school restructuring and size on early gains in achievement and engagement. Sociology of Education, 68, 241-270.

Lee, V. E., Smith, J., & Croninger, R. (1997). How high school organization influences the equitable distribution of learning in mathematics and science. Sociology of Education, 70, 128-150

Newmann, F. M., Carmichael D. N., & King, M. B. (2016). Authentic intellectual work: Improving teaching for rigorous learning. Madison WI: Corwin.

Newmann, F. M., Lopez, G., & Bryk, A. S. (1998). The quality of intellectual work in Chicago schools: A baseline report. Chicago, IL: Consortium on Chicago School Reasearch.

Newmann F. M., Secada, W. G., & Wehlage, G. G. (1995). A guide to authentic instruction and assessment: Vision, standards and scoring. Madison: Univrsity of Wisconsin, Wisconsin Center for Education Research.

Newmann, F. M. & Associates (1996). Authentic achievement: Restructuring schools for intellectual quality. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

אהבת את המאמר? שתף עם החברים שלך!

קרא גם: