ארכיון בימת דיון - ביטאון מכון מופ"ת

תוצאות חיפוש

גיליון 67

"לא יכולתי להבליג":
מפגש מורים מתחילים עם סוגיות אזרחיות-דמוקרטיות

פרופ' אורנה שץ אופנהיימר, ד"ר דליה עמנואל
המבנה החברתי בישראל מושתת על מגוון תרבותי מורכב המשתקף אף במערכת החינוכית. לעיתים המתחים החברתיים חודרים אל מערכת החינוך ונחשפים במצבים ובאירועים שיש בהם מתחים, תוקפנות ואף ביטויי גזענות. אל תוך ההקשר התפקודי הזה נכנסים מורים מתחילים בשנתם הראשונה והשנייה להוראה. מטרות המאמר לנתח את סיפורי המורים המתחילים המתארים מפגשי למידה טעונים, שמוצגות בהם תפיסות ערכיות-חברתיות הנוגעות לחינוך אזרחי-דמוקרטי בחברה הישראלית. יתוארו בו דרכי ההתמודדות שהמורים המתחילים נוקטים, החושפות את המורכבות ואת החשיבות של העיסוק בחינוך הערכי-האזרחי.
להמשך קריאה
גיליון 66

אומת סטארט-אפ בסכנה: על אודות פערים דיגיטליים וטכנולוגיים במערכת החינוך בתקופת משבר הקורונה והתמודדות עימם

ד"ר שירה סופר-ויטל
משבר הקורונה העצים את הפערים הטכנולוגיים בין ילדי ישראל. בעוד שבימי שגרה ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר מגיעים פיזית לרכוש השכלתם ולהימצא בחברת קבוצת השווים, הרי כיום האפשרות לרכוש השכלה ולהיות בחברת בני גילם נחסמת בפניהם באופן מלא או חלקי. הפערים הטכנולוגיים יכולים להתבטא בהיעדר ציוד קצה הולם או בהיעדר תשתית אינטרנטית יציבה המאפשרת למידה מתוקשבת. לביצוע השלמת הפערים הלימודיים חשיבות רבה כבר בעת הנוכחית.
להמשך קריאה
גיליון 66

ואף על פי כן, נוע ננוע – חתירה למצוינות בימי קורונה

יפעת מנשקו
כבר יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות. המודל שפותח בבית הספר מתבסס על פרקטיקות פדגוגיות וארגוניות מוכחות שנועדו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. הגישה החינוכית שפיתחנו בבית הספר מצליחה לתת מענה בהתמודדות עם פערים ואי-שוויון בחינוך גם בעת משבר שאנו חווים בימים אלו. ההתפשטות המהירה של מגיפת הקורונה הוסיפה משמעויות אחרות ללמידה, כגון הצורך בבניית חוסן בפני מצבי אי-ודאות שונים, בחירת סוגי הידע והמיומנויות שתלמידים זקוקים להם בימינו כדי לעמוד באתגרים הרבים ואופי ההוראה, התמיכה והטיפוח של תלמידים בתקופת משבר זו.
להמשך קריאה
גיליון 66

אי-שוויון חביב, מדוע אינך מרפה?

ד"ר אברהם פרנק
ישראל אינה זקוקה למצבי חירום כדי להוכיח לעולם מה גדול אי-השוויון החינוכי המתקיים בה זה שנים. מחקרים רבים נערכו בנושא האי-שוויון, והם מצביעים שוב ושוב על רמה גבוהה של אי-שוויון שאינה יורדת. ממצאי פיז"ה אף מצביעים על פערים שהם העמוקים ביותר בקרב מדינות ה-ECD. אלא שבימים כתיקונם, עד הקורונה, לא הייתה למידה מרחוק. רק כאשר נדרשה מערכת החינוך, בשל הקורונה, להפעיל למידה מרחוק, למידת זום בעיקרה, התברר עומק הפערים לאשורו. דוח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, גורס כי המשך הלמידה מרחוק יגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בהישגים במערכת החינוך.
להמשך קריאה
גיליון 66

הפער הדיגיטלי בתקופת משבר הקורונה והשפעותיו על החברה הערבית בישראל

ד"ר האמה אבו-קשק, ד"ר יונתן מנדלס
בעקבות מגפת הקורונה נסגרו בתי הספר והמוסדות להשכלה גבוהה והלמידה בהם עברה להתבצע מרחוק. צעד זה השפיע רבות על האופן שבו התנהלה מערכת החינוך על כל חלקיה מאז פרוץ המגפה וממדיו האמיתיים של השינוי עדיין אינם ברורים. בשלב זה ניכר עם זאת, כי השכבות המוחלשות בחברה נפגעו יותר מאלו המבוססות. מאמר זה סוקר את הקשיים שמשבר הקורונה והפער הדיגיטלי מציבים בפני מערכת החינוך בחברה הערבית, ובהשלכות פער זה על האזרחים הערבים, המשתייכים לאחת האוכלוסיות המוחלשות בישראל.
להמשך קריאה
גיליון 65

"מה קורא כאן"

ד"ר אסתי אדיבי-שושן
יחידת לימוד חדשה בספרות לתלמידי תיכון
במאמר זה אבקש להציע שינוי בתוכנית הלימודים בספרות לחטיבה העליונה, הכרוך בהמרת חטיבת לימוד אחת קיימת בחטיבה חדשה ואחרת. כותרתה של חטיבת לימוד מומלצת זו היא: "מה קורא כאן", ומהותה בהתבוננות במה שקורה/קורא בספרות ובתרבות הישראלית כאן ועכשיו. בהתאם לכך וגם כדי להעלות את יוקרת המקצוע אני מציעה להרחיב את שם המקצוע ל"ספרות ותרבות". שינוי זה ישקף את ההתבוננות הרחבה בשיעורי ספרות בכלל מופעיה של התרבות הישראלית, ולא רק בטקסט הקנוני הספרותי.
להמשך קריאה
גיליון 65

"ליד ביתי ראיתי משורר שמתקלף"

ד"ר מירי מילר, עידית פורת
התצלום כהזמנה לפרשנות ביקורתית של הטקסט הספרותי
בהזמנה לשיטוט עם מצלמה ביקשנו לעורר בקרב הסטודנטים את חדוות היצירה, וכן, בהחלט, לצאת משגרות נוקשות ומסורתיות של הוראת הספרות למרחבים חדשים שבהם לתצלום ולפעולת הצילום יש רלוונטיות רבה, בהיותו מדיום רב-עוצמה. הסטודנטים התבקשו להציג תצלום של מפגש ייחודי עבורם עם טקסט ספרותי, במרחב האישי או במרחב הציבורי, מתועד או מבוים. לשם כך, תהליכי ההוראה בקורס הִבנו דרכי חשיבה המבקשות לראות בתצלום מבע בין-טקסטואלי.
להמשך קריאה
גיליון 65

"באיזה צער אנחנו מחנכים":

ד"ר נעמי דה-מלאך
על הוראת הספרות ברומן "בשבח המלחמה" מאת עילי ראונר
הספרות יכולה ללמד אותנו הרבה על המקצוע שלנו: הוראת הספרות. גיבורת הרומן בשבח המלחמה מאת עילי ראונר היא המורה לספרות רונית ו', וקטעים רבים ברומן מתארים את יחסיה עם תלמידיה, את שיעורי הספרות ואת הווית בית הספר שהיא מלמדת בו. רונית מאמינה ביופייה של הספרות ובכוחה לחנך, ומנסה להישען עליה כדי להגיע באמצעותה אל תלמידיה. היא שואפת להדביק את תלמידיה באהבת הספרות, ולהעביר להם באמצעותה את השקפת עולמה ההומניסטית. היא שואלת את עצמה מהי הדרך הנכונה לגשת אל התלמידים בכוח השיר, ומנסה דרכים שונות כדי להגשים את שאיפותיה. אבל היא כושלת שוב ושוב, והכישלונות המפוארים הללו מתוארים בפירוט ברומן.
להמשך קריאה
גיליון 65

הוראת הספרות והוראת הכתיבה

איריס ארגמן
הספרות היא אוסף עצום של סיפורים. כולם אוהבים סיפורים אך לא כולם אוהבים לקרוא. במרבית המקרים, מבוגרים מקריאים לילדים סיפורים עד גיל 8-7, ואחר-כך הילד אמור להתמודד עם משימת הקריאה בעצמו. בשלב הזה הילדים אמורים לבסס את טעמם האישי בספרות אך לא תמיד הם נתקלים בספר אהוב שימשוך אותם לקריאה רציפה. תפקידו של המבוגר הוא להכיר להם את מגוון האפשרויות, לחשוף ולעודד אותם לקריאה, לעזור לילדים למצוא את הספר "הנכון" – ספר שייתן מענה לסקרנות הטבעית. והכי חשוב, להמשיך ולהקריא לילדים סיפורים, למרות שהם יכולים לקרוא בעצמם.
להמשך קריאה
גיליון 65

"שיעור (לא) חופשי!" מה לימדה אותנו הקורונה על הוראת ספרות מקוונת?

ד"ר יעל שגב
רשמים מיום העיון המקוון בחוג לספרות במכללה האקדמית אחוה
ההתפשטות העולמית של נגיף הקורונה, וההנחיות להוראה מקוונת בכל תחומי הלימוד האפשריים בהשכלה הגבוהה, הביאו את ההוראה המקוונת להתפתחות מואצת וליצירת מציאות חדשה, מורכבת ושונה גם בתחום הוראת הספרות. מציאות זו בוחנת בעין ביקורתית את תחום ההוראה כפי שהכרנו אותו עד היום, ומאתגרת מושגים שהיו עד כה אבסולוטיים – דוגמת פלטפורמות של זמן ומרחב משותפים כבסיס חיוני ללמידה.
להמשך קריאה
Load More
תפריט