גיליון 6725 אוק 2021על התערוכה "מבטים צולבים": צילום מחאות והפגנות בישראל מאז שנות השבעים ועד היום - הצילומים המלווים את בימת הדיוןחן שפיראבגיליון זה שזורים תצלומים מתוך התערוכה "מבטים צולבים" אשר הוצגה בגלריה של הפקולטה לחינוך בסמינר הקיבוצים בשנת הלימודים תשפ"א ומוצגת בשנה זו במכללת סמינר הקיבוצים. התערוכה חיברה תצלומים של עשרה צלמים ישראלים העוסקים במחאות בעשורים האחרונים בישראל, ויצרה פנורמה של מבטים מצטלבים המציגה מבט מרובד של מופעי התנגדות ומחאה בדמוקרטיה הישראלית מהפגנות הפנתרים השחורים ב-1971 ועד למחאות עכשוויות כהפגנות בלפור והדגלים השחורים.להמשך קריאה
גיליון 674 אוק 2021שיחה עם פרופ' יולי תמיר שרת החינוך לשעברפרופ' יולי תמיר פנינו אל פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, כדי שתחווה את דעתה בסוגיות הנוגעות לפני החינוך הדמוקרטי כיום. להמשך קריאה
גיליון 6729 ספט 2021חוק חינוך ממלכתידה יורה ודה פקטוד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, עו"ד עודד רוןתיקון לחוק חינוך ממלכתי שהתקבל בכנסת בפברואר 2000 כלל לראשונה התייחסות לציבור הערבי בישראל. זאת במסגרת סעיף הקובע כי אחת ממטרות החינוך הממלכתי היא "להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל". במאמר זה נבקש לטעון כי מערכת החינוך לא קיימה את משאלתו של המחוקק הן באשר לתלמידים יהודים הן באשר לתלמידים ערבים, מה שהוביל לעוינות ולניכור בין יהודים וערבים והערים קשיים על שילוב החברה הערבית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. כעת ייתכן שהתהוותה שעת כושר לשינוי פני הדברים, בין היתר בזכות זהותה של שרת החינוך הנוכחית.להמשך קריאה
גיליון 6719 אוג 2021דַּבֵּר עברית وتكلم عربي (דַּבֵּר ערבית):הנכחת רב-לשוניות והבניית זהות חברתית מעצימה במרחב האקדמי הרב-תרבותי כגשר לפדגוגיה שוויונית, דמוקרטיה, שוויון וסובלנותד"ר שירה סופר-ויטלבמאמר זה אדון באפשרויות המשמעותיות הגלומות במרחב האקדמי כמקום מפגש בין-תרבותי. אפשרויות אלה נובעות מהגיוון ומהעושר התרבותי, הלשוני והזהותי של הסטודנטים. אטען כי מימושן של אפשרויות אלה עשוי לקדם ערכים חשובים של דמוקרטיה, שוויון וסובלנות באקדמיה, ומכאן – גם במרחב הציבורי. להמשך קריאה
גיליון 6718 אוג 2021להטוטנות ומיקוח – התמודדות מורים ערבים בישראל עם דרישות סותרותד"ר רקפת רון ארליך, ד"ר שחר גינדיהממשק בין חינוך לבין פוליטיקה בישראל מורכב ומאתגר. לאורך השנים משרד החינוך מושפע מהרוחות הפוליטיות ומשרי החינוך השונים, על אף שהוא מייצר בעקביות עמדה עמומה ולכאורה דורש מהמורים ניטרליות. מצבם של מורים ערבים בישראל בהקשר זה בעייתי עוד יותר, שכן הם מתמודדים עם ציפיות סותרות מהממסד הדורש נאמנות מצד אחד, ומהקהילה הדורשת מהם סולידריות מצד שני. במחקר הנוכחי אנו מבקשים לבחון נושא זה דרך התמודדותם של המורים הערבים עם דיונים כיתתיים בנושאים השנויים במחלוקת ביחסי יהודים-ערבים בישראל. להמשך קריאה
גיליון 6717 אוג 2021הכשרת מורים לחינוך דמוקרטי-הומניסטי ברוח יאנוש קורצ'אקציפי מרחייםהכשרת המורים המסורתית מתבססת על יסודות תאורטיים ועל התנסות שיסודה הוא מבנה שיטתי ורציונלי. אולם, המאה ה-21 מאופיינת בשינויים כלל עולמיים דמוגרפיים, חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים, המעוררים את הצורך בעיצוב תהליך חדש של הכשרה והתנסות בהוראה. יאנוש קורצ'אק הציג רעיונות רבים הזרועים בכתביו ובסיפוריו, שיכולים לסייע לגיבוש זהות אישית וזהות חינוכית מקצועית ברוחו. בבסיס תפיסתו החינוכית רעיונות הומניסטיים דמוקרטיים, כגון הכרה בילד כאדם בעל זכויות וחובות, הקשבה לקולו ויצירת אורח חיים דמוקרטי המאפשר את שיתוף הילדים תוך הקפדה על צדק והגינות.להמשך קריאה
גיליון 6714 אוג 2021שיחה עם הרב שי פירון שר החינוך לשעברהרב שי פירון פנינו לרב שי פירון, לשעבר שר החינוך, וביקשנו את נקודת מבטו על השאלה המוצג בכותרת בימת הדיון: חינוך לדמוקרטיה – לאן הולכים מכאן? להמשך קריאה
גיליון 6714 אוג 2021חינוך לדמוקרטיה ולערכים בראי הדורותארז נבון"אבי, יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות, היה בראש ובראשונה מורה, איש חינוך, שייחס חשיבות עליונה להנחלת ידע וכללי התנהגות המעצבים את אופיו של אדם". ארז נבון, בעזרת כתבי אביו, מציג את החשיבות של החינוך לדמוקרטיה ולדו-קיום לחברה הישראלית בהתמודדותה עם מגוון אתגריה.להמשך קריאה
גיליון 6712 אוג 2021להיות דמוקרט זה הרבה יותר מאשר ידע באזרחות: על תובנות השכל, שרירי הנפש ודפוסי ההתנהגות המכוננים את האישיות הדמוקרטיתפרופ' נמרוד אלוניאיני עומד בפיתוי ופותח באמירה בוטה ולא מנומסת משהו: "אמרתי לכם". אני קורא את המסמך המקיף של מועצת האיחוד האירופי (Competences for Democratic Culture, 2016) בדבר הצורך בשינוי התפיסה מחינוך לאזרחות דמוקרטית לחינוך לתרבות דמוקרטית, וחושב על כך שבספריי "להיות אדם" (1998) ו"חינוך טוב" (2013) עמדתי על חשיבות המעבר מהתמקדות באזרחות דמוקרטית אל התמקדות בבניית תרבות דמוקרטית וטיפוח חינוכי של בוגרים בעלי אישיות דמוקרטית. להמשך קריאה
גיליון 6712 אוג 2021תחנות במנהרת הזמן: מיומנויות הבוגר הרצוי של מערכת החינוך 2030ד"ר מירית שרוןמאמר זה מתבונן בד בבד לפנים ולאחורכדי לעמוד על המשגתו של החינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך בישראל ב-25 השנים האחרונות. באופן ספציפי יתמקד המאמר בהמשגת המיומנויות של דמות הבוגר הרצוי, בייחוד לנוכח השינויים התכופים המתחוללים במאה זו בתחומים רבים, ולנוכח המשברים הבריאותיים והחברתיים שהעסיקו אותנו בשנה האחרונה. להמשך קריאה
