גיליון 6827 פבר בשעה 10:03חינוך מיני בעידן המדיה הפרועהד"ר אברהם פרנקיחסו של המין האנושי אל העירום הוא מורכב ובעייתי זה אלפי שנים, ומופעיו היו שונים בקרב התרבויות והדתות השונות. איברי המין חורגים מכל שאר איברי הגוף, ואין מדובר רק ב"הבנה" של טוב ורע – כלומר, בראיית העירום – אלא גם במגוון האינטראקציות המתקיימות בין איברי המין של שני המינים, זכרים ונקבות.להמשך קריאה
גיליון 6725 אוק 2021חשיבותו של המורה כמנהיג בעת משבר והתנהלותו בקבוצת הוואטסאפ עם תלמידיואורית בן דורמאמר זה ינסה להאיר את הקשר בין סגנון המנהיגות של המורה לבין אופן התנהלותו מול תלמידיו בקבוצת הוואטסאפ (WhatsApp) המשותפת להם, ואת חשיבותו של המורה כמנהיג − בעיקר בעת משבר. להמשך קריאה
גיליון 679 ספט 2021השימוש בסימולציות בחינוך: שאלות מפתח, אתגרים ויתרונותד"ר עמליה רן, פרופ' בנג'מין דודג'רפודקאסט זה עוסק בשימוש בסימולציה בחינוך ובתרומת הכלי הסימולטיבי להכשרת מורים ואנשי חינוך על כל הרצף המקצועי, בגישור על הפער הקיים בין התאוריה לפרקטיקה, בעקרונות המנחים את השימוש בכלי זה, היתרונות והאפקטיביות של הכלי.להמשך קריאה
גיליון 679 ספט 2021מבנה הדעת ככלי לתכנון ולהערכה של מהלך הוראה דיאלוגיצמרת הראל כנות, ד"ר גיל גרטלמהלך הוראה ולמידה דיאלוגי (פתוח) הוא מהלך שנקבעת לו מסגרת מושגית כללית, אולם נתיביו מתפתחים מתוך המפגש והדיאלוג בין שלושת "השותפים": התוכן או התופעה הנלמדים, התלמידים, והמורה. במקרים כאלה עולה השאלה כיצד מתכננים הוראה בלי לחסום את מה שעשוי להתפתח במהלכה, וכיצד מעריכים למידה בלי להתעלם ממה שאכן התפתח. להמשך קריאה
גיליון 671 ספט 2021קווים לדמותו של בית הספר האידיאלי, 2026ד"ר אברהם פרנקבית הספר האידיאלי ייהנה מאקלים חינוכי מיטבי בזכות מגוון רחב של מאפיינים: צורתו, שבאסתטיקה שלה הושקעה תשומת לב רבה; סגנון הניהול, המכוון למידה רבה מאוד של חופש עשייה לכולם; רמת אמון גבוהה בין הרבדים השונים של אוכלוסייתו; איכותם הגבוהה של החונכים-מורים; תחושה חזקה של שייכות ומעורבות בקרב התלמידים; ורצון של כולם ללמוד ולהתפתח.להמשך קריאה
גיליון 6614 מרץ 2021הצעה לתוכנית התערבות ייחודית להתמודדות עם האלימות במערכת החינוך הערבית: התמקדות בנקודות החוזק של כל תלמידד"ר חביב נאסרהאלימות הגוברת נמצאת כיום בראש סדר העדיפויות של החברה הערבית. כדי לנסות להתמודד עם התופעה תוצע במאמר זה תוכנית התערבות ייחודית אשר תיגש לבעיה מכיוון אחר. במקום להתמודד עם האלימות ולנסות לשפר באופן ישיר את המיומנויות החברתיות ואת התנהגותם של ילדים ובני נוער זה כלפי זה, התוכנית תפנה את הזרקור לתלמיד עצמו. היא תפעל לבנייה של "העצמי הטוב", כלומר תסייע לכל תלמיד לזהות את החוזקות של עצמו ולפעול מתוכן.להמשך קריאה
גיליון 665 מרץ 2021מלכה האס – חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנותיתד"ר מירי שטיינהרדט* תוכני המאמר, לרבות החומרים החזותיים, נמסרו לפרסום בידי המחברת ובאחריותה הבלעדית. הכתיב במאמר הוא על דעת הכותבת.ציורי ילדים השפיעו על אמנים בוגרים רבים בשל מקורם הלא-שכלי-רציונלי, בשל "לשונם" הלא-ורבאלית, ובעיקר משום שאין בהם משום השפעה חיצונית – לא של הסביבה, לא של המבוגרים, לא של לימוד כלשהו, אלא הם נובעים מתוך-תוכם בלבד.להמשך קריאה
גיליון 6624 פבר 2021שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילותדליה דורנרבג"ץ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, פ"ד נו(5) 834 (2002); בג"ץ 6973/03 מרציאנו נ' שר האוצר, פ"ד נח(2) 270 (2003)בפרשת יתד פנו לבית המשפט הגבוה לצדק עמותת יתד – עמותה של הורים לילדי תסמונת דאון, וכן 54 הורים לילדי עם תסמונת דאון. הם טענו שלמרות החשיבות שבשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הכללי משרד החינוך אינו מממן את ההוצאות הכרוכות בכך, דוגמת הוצאות על סייעות, ונטל המימון נופל על כתפי ההורים. התוצאה היא שהורים שאין ביכולתם לשאת בהוצאות נאלצים להעביר את ילדיהם שנמצאו מתאימים לשילוב בחינוך הכללי למוסדות לחינוך מיוחד, ובכך נשללת מהם ההזדמנות להשתלב בחברה. דוגמה למצב עניינים זה הביאה אחת האימהות וסיפרה על בנה, שיכולת הלימודים שלו גבוהה אך אין לו כישורים חברתיים המאפשרים לו לממש אותה בחינוך הכללי ללא סיוע. אלא שהמדינה סירבה לממן את הסיוע והיא לא הייתה מסוגלת לשאת בעלותו, ולכן הוא שוכב מתחת לספסל בכיתה במשך כל שנת הלימודים ואינו לומד דבר. להמשך קריאה
גיליון 6623 פבר 2021"צדק, צדק תרדוף"ד"ר ניצן כהןשיבוצם של תלמידים למסגרות מבדלות של החינוך המיוחד מתבצע במשרד החינוך לפי אפיון חריגות. נשאלת השאלה אם החלוקה הזאת היא היעילה ביותר – כלומר מובילה את התלמידים להישגים הגבוהים ביותר (אקדמית, חברתית, רגשית, התנהגותית ופיזית) – או שמא יש אפשרות אחרת: שיוך התלמידים למוסד זה או אחר על פי יכולותיהם וצורכיהם (=רמת תפקוד). להמשך קריאה
גיליון 6621 פבר 2021החינוך הישראלי לאחר הקורונה: קווי מתארד"ר אברהם פרנקהמגפה הפכה על החינוך את עולמו. מאמר זה מבקש לבחון היבטים שונים של המציאות שיצרה המגפה, ומתוכם לגזור את השינויים שנידרש לעשות אחרי שתסתלק. בעניין זה יש שני תרחישים כבדי משקל: או שהחינוך הישראלי יתקדם אל דמותו החדשה באופן מסודר, בעקבות דיונים מסודרים, או שיתקדם לשם באופן כאוטי בלתי מובנה. אין עוד אפשרות שהחינוך יחזור להיות מה שהיה.להמשך קריאה
