ארכיון מן ההכשרה ומן השדה - ביטאון מכון מופ"ת

תוצאות חיפוש

גיליון 66

הצעה לתוכנית התערבות ייחודית להתמודדות עם האלימות במערכת החינוך הערבית: התמקדות בנקודות החוזק של כל תלמיד

ד"ר חביב נאסר
האלימות הגוברת נמצאת כיום בראש סדר העדיפויות של החברה הערבית. כדי לנסות להתמודד עם התופעה תוצע במאמר זה תוכנית התערבות ייחודית אשר תיגש לבעיה מכיוון אחר. במקום להתמודד עם האלימות ולנסות לשפר באופן ישיר את המיומנויות החברתיות ואת התנהגותם של ילדים ובני נוער זה כלפי זה, התוכנית תפנה את הזרקור לתלמיד עצמו. היא תפעל לבנייה של "העצמי הטוב", כלומר תסייע לכל תלמיד לזהות את החוזקות של עצמו ולפעול מתוכן.
להמשך קריאה
גיליון 66

מלכה האס – חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנותית

ד"ר מירי שטיינהרדט
* תוכני המאמר, לרבות החומרים החזותיים, נמסרו לפרסום בידי המחברת ובאחריותה הבלעדית. הכתיב במאמר הוא על דעת הכותבת.

ציורי ילדים השפיעו על אמנים בוגרים רבים בשל מקורם הלא-שכלי-רציונלי, בשל "לשונם" הלא-ורבאלית, ובעיקר משום שאין בהם משום השפעה חיצונית – לא של הסביבה, לא של המבוגרים, לא של לימוד כלשהו, אלא הם נובעים מתוך-תוכם בלבד.
להמשך קריאה
גיליון 66

שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות

דליה דורנר
בג"ץ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, פ"ד נו(5) 834 (2002); בג"ץ 6973/03 מרציאנו נ' שר האוצר, פ"ד נח(2) 270 (2003)
בפרשת יתד פנו לבית המשפט הגבוה לצדק עמותת יתד – עמותה של הורים לילדי תסמונת דאון, וכן 54 הורים לילדי עם תסמונת דאון. הם טענו שלמרות החשיבות שבשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הכללי משרד החינוך אינו מממן את ההוצאות הכרוכות בכך, דוגמת הוצאות על סייעות, ונטל המימון נופל על כתפי ההורים. התוצאה היא שהורים שאין ביכולתם לשאת בהוצאות נאלצים להעביר את ילדיהם שנמצאו מתאימים לשילוב בחינוך הכללי למוסדות לחינוך מיוחד, ובכך נשללת מהם ההזדמנות להשתלב בחברה. דוגמה למצב עניינים זה הביאה אחת האימהות וסיפרה על בנה, שיכולת הלימודים שלו גבוהה אך אין לו כישורים חברתיים המאפשרים לו לממש אותה בחינוך הכללי ללא סיוע. אלא שהמדינה סירבה לממן את הסיוע והיא לא הייתה מסוגלת לשאת בעלותו, ולכן הוא שוכב מתחת לספסל בכיתה במשך כל שנת הלימודים ואינו לומד דבר.
להמשך קריאה
גיליון 66

"צדק, צדק תרדוף"

ד"ר ניצן כהן
שיבוצם של תלמידים למסגרות מבדלות של החינוך המיוחד מתבצע במשרד החינוך לפי אפיון חריגות. נשאלת השאלה אם החלוקה הזאת היא היעילה ביותר – כלומר מובילה את התלמידים להישגים הגבוהים ביותר (אקדמית, חברתית, רגשית, התנהגותית ופיזית) – או שמא יש אפשרות אחרת: שיוך התלמידים למוסד זה או אחר על פי יכולותיהם וצורכיהם (=רמת תפקוד).
להמשך קריאה
גיליון 66

החינוך הישראלי לאחר הקורונה: קווי מתאר

ד"ר אברהם פרנק
המגפה הפכה על החינוך את עולמו. מאמר זה מבקש לבחון היבטים שונים של המציאות שיצרה המגפה, ומתוכם לגזור את השינויים שנידרש לעשות אחרי שתסתלק. בעניין זה יש שני תרחישים כבדי משקל: או שהחינוך הישראלי יתקדם אל דמותו החדשה באופן מסודר, בעקבות דיונים מסודרים, או שיתקדם לשם באופן כאוטי בלתי מובנה. אין עוד אפשרות שהחינוך יחזור להיות מה שהיה.
להמשך קריאה
גיליון 65

"טוהר הבחינות"

ד"ר אברהם פרנק
מעבר תמוה אל ממלכת המוסר
המושג "טוהר הבחינות" גורר עימו קשיים וכשלים. אולם הוא גורר עוד דבר, עקרוני מאוד: עיוות מושגי. השאלה מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת בחינות הבגרות, וכיצד יש להתנהג, היא שאלה מִשמעתית מובהקת. במילים "שמירה על כללים תקינים של היבחנות" אנחנו אכן עדים לבלבול המושגי הצפוי בין שתי קטגוריות שונות. בהצגתה כ"טוהר" העבירו אותה, ברור למדי לאיזה צורך, לממלכת המוסר והערכים.
להמשך קריאה
גיליון 65

המודל הרב-ממדי לתכנון בהוראת החינוך הגופני

זהר לרר
לעומת המורים המנוסים, המתחילים בהעלאת רעיונות כלליים כחלק מקדים לתכנון הפעילות הכיתתית, מתכשרים להוראה ומורים חדשים פונים מייד לפירוט פעולות ההוראה ולשיבוצן על רצף הזמן ללא תכנון מקדים. על כן מורים רבים, בעיקר בתהליך הכשרתם ובתחילת דרכם, נדרשים לסגל לעצמם הרגלי עבודה דידקטיים סדורים.
להמשך קריאה
גיליון 65

למה לי קוריקולום בכלל?

פרופ' לינור הדר
על הוראת תכנון לימודים במסגרת ההכשרה להוראה
למערכת היחסים של המורים עם תוכנית הלימודים יש תפקיד מרכזי בפיתוח הידע המקצועי שלהם. תוכנית הלימודים על כל היבטיה מאפשרת למורים להבין את שיקולי הדעת התוכניים והפדגוגיים שהנחו את קובעי המדיניות. היא מתקשרת למורים את השיקולים שעומדים בבסיס ההחלטה לשלב רעיונות, תכנים או משימות. בכך תוכנית הלימודים יכולה לקדם אוטונומיה של מורים ואף לעזור להם לקבל החלטות בדבר אימוץ היבטים כאלה או אחרים להוראה שלהם.
להמשך קריאה
גיליון 65

תוכניות לימודים לגן הילדים בישראל המתייחסות לאומנויות

ד"ר יעל ניאגו
חוקרים מדגישים את ההבדלים בין התפיסות החינוכיות המעצבות את התכנון החינוכי. אלה מתבטאים בהיבטים דוגמת תהליך מול תוצר; סוג האינטראקציה בין מרכז לפריפריה, והמתח בין התאוריה למעשה. המכנה המשותף הרחב ביותר של הגישות לתכנון הוא הגדרת הקשר בין תאוריה למעשה. ניתן לקשור היבטים אלה לתכנון הלימודים באומנויות בגן.
להמשך קריאה
גיליון 63

לפעמים חלומות מתגשמים:

ד"ר רחלי גלאי
תוכנית הכשרת מורים של החוג למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בבית ספר עמיח"י קבוצת יבנה
בשנת 2014 נפתח חוג חדש למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בהובלת ראשת החוג ד"ר עדינה פורטוביץ'. תוכנית הלימודים של החוג מציבה במרכז את התפתחותם המקצועית של הסטודנטים כמוזיקאים המסוגלים לבצע מגוון סגנונות מוזיקליים וכמורים המוכשרים ללמד בכיתות מוזיקה כללית בקבוצות נגינה הומוגניות והטרוגניות וכן בתזמורת בית-ספרית, הרכבים ומקהלה.
להמשך קריאה
תפריט