ביטאון מכון מופ"ת - פוסטים

תוצאות חיפוש

גיליון 66

אומת סטארט-אפ בסכנה: על אודות פערים דיגיטליים וטכנולוגיים במערכת החינוך בתקופת משבר הקורונה והתמודדות עימם

ד"ר שירה סופר-ויטל
משבר הקורונה העצים את הפערים הטכנולוגיים בין ילדי ישראל. בעוד שבימי שגרה ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר מגיעים פיזית לרכוש השכלתם ולהימצא בחברת קבוצת השווים, הרי כיום האפשרות לרכוש השכלה ולהיות בחברת בני גילם נחסמת בפניהם באופן מלא או חלקי. הפערים הטכנולוגיים יכולים להתבטא בהיעדר ציוד קצה הולם או בהיעדר תשתית אינטרנטית יציבה המאפשרת למידה מתוקשבת. לביצוע השלמת הפערים הלימודיים חשיבות רבה כבר בעת הנוכחית.
להמשך קריאה
גיליון 66

הצעה לתוכנית התערבות ייחודית להתמודדות עם האלימות במערכת החינוך הערבית: התמקדות בנקודות החוזק של כל תלמיד

ד"ר חביב נאסר
האלימות הגוברת נמצאת כיום בראש סדר העדיפויות של החברה הערבית. כדי לנסות להתמודד עם התופעה תוצע במאמר זה תוכנית התערבות ייחודית אשר תיגש לבעיה מכיוון אחר. במקום להתמודד עם האלימות ולנסות לשפר באופן ישיר את המיומנויות החברתיות ואת התנהגותם של ילדים ובני נוער זה כלפי זה, התוכנית תפנה את הזרקור לתלמיד עצמו. היא תפעל לבנייה של "העצמי הטוב", כלומר תסייע לכל תלמיד לזהות את החוזקות של עצמו ולפעול מתוכן.
להמשך קריאה
גיליון 66

מלכה האס – חלוצת החינוך באמצעות התנסות אמנותית

ד"ר מירי שטיינהרדט
* תוכני המאמר, לרבות החומרים החזותיים, נמסרו לפרסום בידי המחברת ובאחריותה הבלעדית. הכתיב במאמר הוא על דעת הכותבת.

ציורי ילדים השפיעו על אמנים בוגרים רבים בשל מקורם הלא-שכלי-רציונלי, בשל "לשונם" הלא-ורבאלית, ובעיקר משום שאין בהם משום השפעה חיצונית – לא של הסביבה, לא של המבוגרים, לא של לימוד כלשהו, אלא הם נובעים מתוך-תוכם בלבד.
להמשך קריאה
גיליון 66

מצב הרוח

ד"ר אסף שטיין
אירועי טבע אסוניים יכולים להיות מעין מקרה מבחן לחשיפת כוחות חברתיים השקופים לנו בשגרה. אסון זיהום חופי ישראל שהתרגש עלינו לאחרונה, נדמה כאילו הוא כר סימבולי פורה למיצוי השנה החולפת לצד איום הקורונה: סערת הסגרים, החששות האישיים והחברתיים, פעולת האזרחים הבודדים, ההרגשה שאין דאגה מספקת מצד הגורמים האמונים על ניהול המשבר בסדר גודל לאומי, ותחת זאת הפעולה ברמה המקומית, של רשויות, נציגויות הורים והתארגנויות בית-ספריות לאלתור פתרונות מהירים להצלה (בדומה לניקוי כתמי הזפת בידי המתנדבים). המאמרים בבימת הדיון הנוכחית עניינם סימון דרכים להתמודדות עם אי-שוויון בחינוך בימי קורונה ופוסט-קורונה ובכולם נוכח המתח בין פעולת היחיד לרמת המדיניות.
להמשך קריאה
גיליון 66

שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות

דליה דורנר
בג"ץ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, פ"ד נו(5) 834 (2002); בג"ץ 6973/03 מרציאנו נ' שר האוצר, פ"ד נח(2) 270 (2003)
בפרשת יתד פנו לבית המשפט הגבוה לצדק עמותת יתד – עמותה של הורים לילדי תסמונת דאון, וכן 54 הורים לילדי עם תסמונת דאון. הם טענו שלמרות החשיבות שבשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הכללי משרד החינוך אינו מממן את ההוצאות הכרוכות בכך, דוגמת הוצאות על סייעות, ונטל המימון נופל על כתפי ההורים. התוצאה היא שהורים שאין ביכולתם לשאת בהוצאות נאלצים להעביר את ילדיהם שנמצאו מתאימים לשילוב בחינוך הכללי למוסדות לחינוך מיוחד, ובכך נשללת מהם ההזדמנות להשתלב בחברה. דוגמה למצב עניינים זה הביאה אחת האימהות וסיפרה על בנה, שיכולת הלימודים שלו גבוהה אך אין לו כישורים חברתיים המאפשרים לו לממש אותה בחינוך הכללי ללא סיוע. אלא שהמדינה סירבה לממן את הסיוע והיא לא הייתה מסוגלת לשאת בעלותו, ולכן הוא שוכב מתחת לספסל בכיתה במשך כל שנת הלימודים ואינו לומד דבר.
להמשך קריאה
גיליון 66

"צדק, צדק תרדוף"

ד"ר ניצן כהן
שיבוצם של תלמידים למסגרות מבדלות של החינוך המיוחד מתבצע במשרד החינוך לפי אפיון חריגות. נשאלת השאלה אם החלוקה הזאת היא היעילה ביותר – כלומר מובילה את התלמידים להישגים הגבוהים ביותר (אקדמית, חברתית, רגשית, התנהגותית ופיזית) – או שמא יש אפשרות אחרת: שיוך התלמידים למוסד זה או אחר על פי יכולותיהם וצורכיהם (=רמת תפקוד).
להמשך קריאה
גיליון 66

החינוך הישראלי לאחר הקורונה: קווי מתאר

ד"ר אברהם פרנק
המגפה הפכה על החינוך את עולמו. מאמר זה מבקש לבחון היבטים שונים של המציאות שיצרה המגפה, ומתוכם לגזור את השינויים שנידרש לעשות אחרי שתסתלק. בעניין זה יש שני תרחישים כבדי משקל: או שהחינוך הישראלי יתקדם אל דמותו החדשה באופן מסודר, בעקבות דיונים מסודרים, או שיתקדם לשם באופן כאוטי בלתי מובנה. אין עוד אפשרות שהחינוך יחזור להיות מה שהיה.
להמשך קריאה
גיליון 66

ואף על פי כן, נוע ננוע – חתירה למצוינות בימי קורונה

יפעת מנשקו
כבר יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות. המודל שפותח בבית הספר מתבסס על פרקטיקות פדגוגיות וארגוניות מוכחות שנועדו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. הגישה החינוכית שפיתחנו בבית הספר מצליחה לתת מענה בהתמודדות עם פערים ואי-שוויון בחינוך גם בעת משבר שאנו חווים בימים אלו. ההתפשטות המהירה של מגיפת הקורונה הוסיפה משמעויות אחרות ללמידה, כגון הצורך בבניית חוסן בפני מצבי אי-ודאות שונים, בחירת סוגי הידע והמיומנויות שתלמידים זקוקים להם בימינו כדי לעמוד באתגרים הרבים ואופי ההוראה, התמיכה והטיפוח של תלמידים בתקופת משבר זו.
להמשך קריאה
גיליון 66

ריאיון עם כותבים על ספריהם - "מקרב ומרחיק: עיון בדמות המחנך המשמעותי בבית הספר הציבורי" מאת בועז צבר, "בתי ספר ייחודיים - האומץ להרהר ולערער על המובן מאליו" מאת גדי ביאליק

תום קורי, חבר צוות הוצאת הספרים של מכון מופ"ת
ריאיון עם כותבים בעקבות צאת ספריהם לאור בהוצאת מכון מופ"ת: ד"ר גדי ביאליק וד"ר בועז צבר
להמשך קריאה
גיליון 66

אי-שוויון חביב, מדוע אינך מרפה?

ד"ר אברהם פרנק
ישראל אינה זקוקה למצבי חירום כדי להוכיח לעולם מה גדול אי-השוויון החינוכי המתקיים בה זה שנים. מחקרים רבים נערכו בנושא האי-שוויון, והם מצביעים שוב ושוב על רמה גבוהה של אי-שוויון שאינה יורדת. ממצאי פיז"ה אף מצביעים על פערים שהם העמוקים ביותר בקרב מדינות ה-ECD. אלא שבימים כתיקונם, עד הקורונה, לא הייתה למידה מרחוק. רק כאשר נדרשה מערכת החינוך, בשל הקורונה, להפעיל למידה מרחוק, למידת זום בעיקרה, התברר עומק הפערים לאשורו. דוח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, גורס כי המשך הלמידה מרחוק יגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בהישגים במערכת החינוך.
להמשך קריאה
גיליון 66

הפער הדיגיטלי בתקופת משבר הקורונה והשפעותיו על החברה הערבית בישראל

ד"ר האמה אבו-קשק, ד"ר יונתן מנדלס
בעקבות מגפת הקורונה נסגרו בתי הספר והמוסדות להשכלה גבוהה והלמידה בהם עברה להתבצע מרחוק. צעד זה השפיע רבות על האופן שבו התנהלה מערכת החינוך על כל חלקיה מאז פרוץ המגפה וממדיו האמיתיים של השינוי עדיין אינם ברורים. בשלב זה ניכר עם זאת, כי השכבות המוחלשות בחברה נפגעו יותר מאלו המבוססות. מאמר זה סוקר את הקשיים שמשבר הקורונה והפער הדיגיטלי מציבים בפני מערכת החינוך בחברה הערבית, ובהשלכות פער זה על האזרחים הערבים, המשתייכים לאחת האוכלוסיות המוחלשות בישראל.
להמשך קריאה
גיליון 65

דבר ראש מכון מופ"ת

פרופ' חן שכטר
הוראת הספרות באקדמיה, במציאות מורכבת וטכנולוגית, היא אחת הסוגיות המעסיקות ביותר את מוסדות ההשכלה הגבוהה בכלל ומוסדות הכשרת המורים בפרט. המאמרים המגוונים בבימת דיון זו משקפים את הדילמות של הוראת הספרות בהשכלה הגבוהה, ובמיוחד את בחינת הקשר בין ספרות, אומנות, הוראה וצורכי הלומד.
להמשך קריאה
גיליון 65

דבר העורך

ד"ר דודו רוטמן
פורום הוראת הספרות שמובל במכון מופ״ת על ידי ד״ר לימור ראובך, מתמודד בשנתיים האחרונות עם השאלות ה״כבדות״ של הוראת הספרות בבתי הספר בישראל. מה עושים עם התועלתנות? כיצד מקנים את עונג הפרשנות של טקסטים ארוכים לדור שמתקשר ב-270 תווים (שחלקם הגדול מורכב מאימוג׳י - פרצופונים וסמלונים - ומהכפלת אותיות סופיות?); האם יש בכלל עוד ערך לאירוע המשונה הזה, שמפגיש מורה, תלמידים וספר, כמו אז בכיתה י 6 בבית הספר על שם ברנר. האם מפגש כזה אפשרי בכלל?
להמשך קריאה
גיליון 65

סקירת המאמרים

ד"ר לימור ראובך
מסיפור ל-story – הוראת הספרות בעידן הרשתות החברתיות
ספרות והוראת ספרות מתמודדות כיום עם אתגרים מורכבים. המורים ותוכנית הלימודים מתקשים לחבר את הספרות אל עולמם של התלמידים, אל ה-story שהם יוצרים מדי יום ביומו; החוגים לספרות במוסדות להשכלה גבוהה מידלדלים ונסגרים, ונראה כי מקומו של המקצוע הולך ומיטשטש. המאמרים בבימת הדיון שבגיליון זה עוסקים בסוגיות הקשורות במקצוע הוראת הספרות ומהוות חלק מהקונפליקטים המלווים אותו בשנים האחרונות.
להמשך קריאה
גיליון 65

"מה קורא כאן"

ד"ר אסתי אדיבי-שושן
יחידת לימוד חדשה בספרות לתלמידי תיכון
במאמר זה אבקש להציע שינוי בתוכנית הלימודים בספרות לחטיבה העליונה, הכרוך בהמרת חטיבת לימוד אחת קיימת בחטיבה חדשה ואחרת. כותרתה של חטיבת לימוד מומלצת זו היא: "מה קורא כאן", ומהותה בהתבוננות במה שקורה/קורא בספרות ובתרבות הישראלית כאן ועכשיו. בהתאם לכך וגם כדי להעלות את יוקרת המקצוע אני מציעה להרחיב את שם המקצוע ל"ספרות ותרבות". שינוי זה ישקף את ההתבוננות הרחבה בשיעורי ספרות בכלל מופעיה של התרבות הישראלית, ולא רק בטקסט הקנוני הספרותי.
להמשך קריאה
גיליון 65

"ליד ביתי ראיתי משורר שמתקלף"

ד"ר מירי מילר, עידית פורת
התצלום כהזמנה לפרשנות ביקורתית של הטקסט הספרותי
בהזמנה לשיטוט עם מצלמה ביקשנו לעורר בקרב הסטודנטים את חדוות היצירה, וכן, בהחלט, לצאת משגרות נוקשות ומסורתיות של הוראת הספרות למרחבים חדשים שבהם לתצלום ולפעולת הצילום יש רלוונטיות רבה, בהיותו מדיום רב-עוצמה. הסטודנטים התבקשו להציג תצלום של מפגש ייחודי עבורם עם טקסט ספרותי, במרחב האישי או במרחב הציבורי, מתועד או מבוים. לשם כך, תהליכי ההוראה בקורס הִבנו דרכי חשיבה המבקשות לראות בתצלום מבע בין-טקסטואלי.
להמשך קריאה
גיליון 65

"באיזה צער אנחנו מחנכים":

ד"ר נעמי דה-מלאך
על הוראת הספרות ברומן "בשבח המלחמה" מאת עילי ראונר
הספרות יכולה ללמד אותנו הרבה על המקצוע שלנו: הוראת הספרות. גיבורת הרומן בשבח המלחמה מאת עילי ראונר היא המורה לספרות רונית ו', וקטעים רבים ברומן מתארים את יחסיה עם תלמידיה, את שיעורי הספרות ואת הווית בית הספר שהיא מלמדת בו. רונית מאמינה ביופייה של הספרות ובכוחה לחנך, ומנסה להישען עליה כדי להגיע באמצעותה אל תלמידיה. היא שואפת להדביק את תלמידיה באהבת הספרות, ולהעביר להם באמצעותה את השקפת עולמה ההומניסטית. היא שואלת את עצמה מהי הדרך הנכונה לגשת אל התלמידים בכוח השיר, ומנסה דרכים שונות כדי להגשים את שאיפותיה. אבל היא כושלת שוב ושוב, והכישלונות המפוארים הללו מתוארים בפירוט ברומן.
להמשך קריאה
גיליון 65

הוראת הספרות והוראת הכתיבה

איריס ארגמן
הספרות היא אוסף עצום של סיפורים. כולם אוהבים סיפורים אך לא כולם אוהבים לקרוא. במרבית המקרים, מבוגרים מקריאים לילדים סיפורים עד גיל 8-7, ואחר-כך הילד אמור להתמודד עם משימת הקריאה בעצמו. בשלב הזה הילדים אמורים לבסס את טעמם האישי בספרות אך לא תמיד הם נתקלים בספר אהוב שימשוך אותם לקריאה רציפה. תפקידו של המבוגר הוא להכיר להם את מגוון האפשרויות, לחשוף ולעודד אותם לקריאה, לעזור לילדים למצוא את הספר "הנכון" – ספר שייתן מענה לסקרנות הטבעית. והכי חשוב, להמשיך ולהקריא לילדים סיפורים, למרות שהם יכולים לקרוא בעצמם.
להמשך קריאה
גיליון 65

"שיעור (לא) חופשי!" מה לימדה אותנו הקורונה על הוראת ספרות מקוונת?

ד"ר יעל שגב
רשמים מיום העיון המקוון בחוג לספרות במכללה האקדמית אחוה
ההתפשטות העולמית של נגיף הקורונה, וההנחיות להוראה מקוונת בכל תחומי הלימוד האפשריים בהשכלה הגבוהה, הביאו את ההוראה המקוונת להתפתחות מואצת וליצירת מציאות חדשה, מורכבת ושונה גם בתחום הוראת הספרות. מציאות זו בוחנת בעין ביקורתית את תחום ההוראה כפי שהכרנו אותו עד היום, ומאתגרת מושגים שהיו עד כה אבסולוטיים – דוגמת פלטפורמות של זמן ומרחב משותפים כבסיס חיוני ללמידה.
להמשך קריאה
גיליון 65

על כוחה של היצירה הספרותית כמרחב מברר זהות

ד"ר נעמה רשף
תפיסה הומניסטית של חינוך מכירה בחשיבות טיפוחו של התלמיד כאינדיבידואל חברתי ומוסרי הממצה את יכולותיו ומעצב את זהותו הייחודית, ומציבה לצד המטרות המסורתיות של חינוך - דוגמת הקניית ידע ושכלול מיומנויות למידה - מטרות הנוגעות לבירור ולגיבוש זהותו של התלמיד.
להמשך קריאה
גיליון 65

דיוקנה של מורה לספרות

ד"ר לימור ראובך
המקרה של לאה גולדברג
בשנת 1953 החלה לאה גולדברג ללמד ספרות כללית במסגרת לימודי היסוד. מאוחר יותר, בשנת 1960, הקימה יחד עם מרצים נוספים את החוג לספרות כללית והשוואתית ועמדה בראשו. לשיעורים שהעבירה הגיעו המוני צעירים, והאולמות היו מלאים. אף על פי שהקדישה שעות רבות להכנת השיעורים, הרגישה לא ראויה, לא מקצועית ולא משכילה מספיק. במידה שקיבלה מחמאות על הרצאותיה, הצליחה להשתחרר מעט מתחושות חוסר הביטחון שלה; ייתכן שחוסר הביטחון של לאה גולדברג באיכות ההוראה שלה היה נעוץ בעמדות האליטיסטיות שאחזה בהן על הספרות ועל הוראתה בשילוב עם ביקורת עצמית חריפה.
להמשך קריאה
גיליון 65

"אין לי ולא יהיה לי מה לעשות עם המידע שאני לומדת בספרות"

ד"ר שירה סופר-ויטל
יישום גישת ההכרה החמה בהוראת הספרות ככלי לקידום למידה משמעותית, רלוונטית ומעצימה לתלמידים
במאמר זה אציע את אחת הגישות המובילות בתחום המחקר החינוכי והפסיכולוגי – גישת ההכרה החמה (hot cognition) כגישה אפשרית ליישום בהוראת הספרות בבית הספר במסגרת יחידת הוראה. על-פי גישה זו תהליך למידה אמור לכלול לא רק התייחסות להיבטים הקוגניטיביים של הלומד, כי אם גם להיבטים החברתיים, האישיותיים, הרגשיים והמוטיבציוניים בתהליך הלמידה וליחסי הגומלין ביניהם.
להמשך קריאה
גיליון 65

קבוצת הסיפור שלך: ללמוד ספרות יחד

ד"ר לילך ניישטט-בורנשטיין
במקום שבו הספרות אינה אלא סיפור, מצטמצם המרחק שבין קריאה לבין כתיבה ודיבור, בין הספרות לבין החיים. מדוע אנשים נקשרים לסיפורים? מה הם מוצאים בהם? מדוע הם מספרים סיפורים? משמעותן של יצירות הספרות נגזרת תמיד מן הסיפור האישי. ההתקשרות לסיפור היא דרך החוויה האישית המשתקפת בו או דרך הצורך האישי שהוא מספק. לפעמים ההתקשרות אינה נעשית מתוך תכניו או איכותו, אלא מתוקף נסיבות ההתוודעות אליו. כותבת המאמר הקימה את "קבוצת הסיפור שלך" במטרה לקרב בין סיפורי חיים ליצירות מופת, לקדם את חוויית הקריאה ואת השימוש במילים כאמצעי להבנה ופעולה בעולם.
להמשך קריאה
גיליון 65

"אוֹצָרוֹת אֵין-סוֹפִיִים הָיוּ לָהּ בַּדִּמְיוֹן"1

פרופ' יעל פויס, פרופ' אילנה אלקד-להמן
מתחים בלתי פתורים בהוראה ולמידה של ספרות
הספרות היא עולם האוצרות האין-סופיים שבדמיון – אך מה אנו עושים עימה? בדברים שיובאו כאן ברצוננו להרחיב את המבט אל אוצרות הוראת הספרות אל מול אי-הנחת הפושה בקרב תלמידים ומורים לספרות בכיתות רבות. נציג מתחים שעלו בסדרת מחקרים שערכנו על הוראת ספרות בישראל.
להמשך קריאה
גיליון 65

"טוהר הבחינות"

ד"ר אברהם פרנק
מעבר תמוה אל ממלכת המוסר
המושג "טוהר הבחינות" גורר עימו קשיים וכשלים. אולם הוא גורר עוד דבר, עקרוני מאוד: עיוות מושגי. השאלה מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת בחינות הבגרות, וכיצד יש להתנהג, היא שאלה מִשמעתית מובהקת. במילים "שמירה על כללים תקינים של היבחנות" אנחנו אכן עדים לבלבול המושגי הצפוי בין שתי קטגוריות שונות. בהצגתה כ"טוהר" העבירו אותה, ברור למדי לאיזה צורך, לממלכת המוסר והערכים.
להמשך קריאה
גיליון 65

המודל הרב-ממדי לתכנון בהוראת החינוך הגופני

זהר לרר
לעומת המורים המנוסים, המתחילים בהעלאת רעיונות כלליים כחלק מקדים לתכנון הפעילות הכיתתית, מתכשרים להוראה ומורים חדשים פונים מייד לפירוט פעולות ההוראה ולשיבוצן על רצף הזמן ללא תכנון מקדים. על כן מורים רבים, בעיקר בתהליך הכשרתם ובתחילת דרכם, נדרשים לסגל לעצמם הרגלי עבודה דידקטיים סדורים.
להמשך קריאה
גיליון 65

למה לי קוריקולום בכלל?

פרופ' לינור הדר
על הוראת תכנון לימודים במסגרת ההכשרה להוראה
למערכת היחסים של המורים עם תוכנית הלימודים יש תפקיד מרכזי בפיתוח הידע המקצועי שלהם. תוכנית הלימודים על כל היבטיה מאפשרת למורים להבין את שיקולי הדעת התוכניים והפדגוגיים שהנחו את קובעי המדיניות. היא מתקשרת למורים את השיקולים שעומדים בבסיס ההחלטה לשלב רעיונות, תכנים או משימות. בכך תוכנית הלימודים יכולה לקדם אוטונומיה של מורים ואף לעזור להם לקבל החלטות בדבר אימוץ היבטים כאלה או אחרים להוראה שלהם.
להמשך קריאה
גיליון 65

תוכניות לימודים לגן הילדים בישראל המתייחסות לאומנויות

ד"ר יעל ניאגו
חוקרים מדגישים את ההבדלים בין התפיסות החינוכיות המעצבות את התכנון החינוכי. אלה מתבטאים בהיבטים דוגמת תהליך מול תוצר; סוג האינטראקציה בין מרכז לפריפריה, והמתח בין התאוריה למעשה. המכנה המשותף הרחב ביותר של הגישות לתכנון הוא הגדרת הקשר בין תאוריה למעשה. ניתן לקשור היבטים אלה לתכנון הלימודים באומנויות בגן.
להמשך קריאה
גיליון 65

מה הסיפור (ה-story) שלך?

ד"ר ניצה קרן
על הוראת הספרות בעידן הרשתות החברתיות
"הולדתו של הקורא דורשת את מותו של המחבר", הצהיר רולאן בארת. הצהרה זו יש בה כדי לבשר על עידן חדש בהוראת הספרות: לא עוד צרכן סביל המשנן טקסטים פרשניים של בני סמכא וחוזר עליהם ללא כל בקרה, אלא קורא יוצר שהטקסט שהוא קורא משמש לו נקודת מוצא לקריאה פרשנית משלו.
להמשך קריאה
גיליון 65

פיתוח מחקרי ספרותי-ביבליותרפי של שני כלים

ד"ר דינה כהן-אור
כלי לניתוח ספרותי של תמורה חיובית בגיבור/ת רומן חניכה וכלי לכתיבה יצירתית ביבליותרפית של סיפור בונה חוסן
כלי 'מנועי הסיפור' הוא פרי של תהליך מחקר ופיתוח בין-תחומי בין הספרות המשווה לבין הביבליותרפיה. מטרת המחקר המתואר במאמר זה, הייתה לגבש כלי ביבליותרפי מבני להנחיית מטופל ליצירה של סיפור שיעורר בו 'תמורה חיובית' בונה 'חוסן'. ייחודו של הכלי הוא התבססותו על מבנה ספרותי דינמי, ובכך שמבנה זה פותח בחקר ספרותי השוואתי שנבע מהצורך הביבליותרפי. תוצרי המחקר הם שני כלים, ספרותי וביבליותרפי, המתאימים לשמש בהתאמה לניתוח ספרותי ולכתיבה ספרותית בזיקה לערכים ולחוסן.
להמשך קריאה
גיליון 65

ללמד ספרות בעברית לעולים חדשים?!

פרופ' אילנה אלקד-להמן, לילי נייסען-דורפסמן
הוראת עברית לעולים נחקרה לא מעט, אך הוראת ספרות לתלמידים עולים כמעט ולא נחקרה. לפיכך ביקשנו לעמוד על הוראת הספרות לתלמידים עולים בבית הספר התיכון. לשם כך, ערכנו מחקר איכותני, פנומנולוגי-נרטיבי, שמטרותיו היו להכיר את חוויית המורה המלמד ספרות לתלמידים עולים בבית ספר תיכון.
להמשך קריאה
גיליון 65

מודל האוריינות התהליכית כבסיס לתוכנית לימודים לעידוד קריאה

ד"ר אורנה לוין, ד"ר לאה ברץ
בעקבות מיפוי הקשיים המתגלים בשלב הלמידה ובמעבר להוראה, אנו מציעות במאמר הנוכחי מודל לאוריינות תהליכית המהווה בסיס לתוכנית לימודים המתמודדת עם הקשיים. המודל המוצע מהווה בסיס לתוכנית לימודים בתחום הקניית הרגלי קריאה של ז'אנר הרומן ועקרונותיו בני יישום מיידי בהוראת הספרות בבתי הספר.
להמשך קריאה
גיליון 65

תגובת הקורא בבית הספר היסודי: רשמים מתוך מחקר פעולה

יעל סנדרוסי
רוזנבלט, חוקרת ספרות ומחלוצות תאוריית תגובת הקורא, הבחינה בין קריאה שמטרתה קוגניטיבית – הפקת מידע, לבין קריאה אסתטית – שמטרתה הנאה. בקריאה אסתטית נוצר בין הקורא לבין הטקסט מפגש שהוא מעבר לגבולות השפה, מפגש המעורר רגשות, מחשבות, תחושות וציפיות. מפגש שהוא בלשונה של רוזנבלט ״התרחשות״ – תגובה אותנטית שאינה יכולה להיות צפויה מראש. שני סוגי הקריאה הללו שונים מאוד זה מזה, והוראת ספרות, לדבריה, אמורה לשלב בין השניים.
להמשך קריאה
גיליון 65

הוראת ספרות - בין חינוך להוראה ובין אתיקה לאסתטיקה

ד"ר שלמה הרציג, הגר אור
בהשתלמות מקוונת למורי בתי הספר העל-יסודיים שקיימנו השנה (תש"ף) בפסג"ה רחובות, הקדשנו את חלקה הראשון ללמידת עמיתים. המורות הציגו יישום בפועל, בהוראה בכיתה, של העקרונות הדידקטיים והדיסציפלינריים שלובנו במהלך ההשתלמות. אחת המורות המתנדבות בחרה להציג בפני הקבוצה את הפעילות החינוכית שהיא ביצעה עם תלמידיה בחטיבת הביניים. נקודת המוצא הקונצפטואלית והפדגוגית של המורה הייתה תחושתם של תלמידיה, כך היא סיפרה, ש'הספרות' כפי שהיא מיוצגת בשיעורי הספרות בבית הספר העל-יסודי מנותקת מעולמם הרגשי והערכי ולכן אינה רלוונטית עבורם.
להמשך קריאה
גיליון 65

"זה לבגרות?"

רחל היימן
לימודי ספרות בחטיבה העליונה נתפסים אצל רבים מהתלמידים, ההורים ואף קובעי מדיניות כסרח עודף לעולם שאבד עליו הכלח, כאילוץ מטריד בדרך לתעודת בגרות מלאה. ואף על פי כן, הספרות היא עדיין חלק ממקצועות הליבה. האם היא רק עלה תאנה המסתיר את ערוותו של "עם הספר"?
להמשך קריאה
גיליון 64

למידה חברתית-רגשית

חנה שדמי
תפיסה ופרקטיקה בעבודת השירות הפסיכולוגי ייעוצי
למידה רגשית-חברתית היא בראש וראשונה תפיסה הרואה את האדם כשלם בעל גוף, נפש, מחשבה, רגש וחיים חברתיים, תפיסה הרואה את המערכת כסביבה מגדלת מעצימה, תפיסה הרואה בהוראה, בלמידה, בתוכנית הלימודים, בכיתה כקבוצה חברתית, ובקשר בין בית הספר למשפחה מרחבים לפיתוח ולקידום רווחה נפשית של כל הפועלים בה.
להמשך קריאה
גיליון 64

למידה חברתית-רגשית

חנה שדמי
תפיסה ופרקטיקה בעבודת השירות הפסיכולוגי ייעוצי
אנו מבקשים להציג את עבודת השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע להטמעת למידה חברתית-רגשית ולקידום הרווחה הנפשית של תלמידים וצוותי חינוך במסגרות החינוך. עשייה זו באה לידי ביטוי במדיניות, בתוכנית העבודה, בעבודה מערכתית, בפיתוח והטמעת תוכניות לקידום רווחה נפשית, ביצירת אקלים מיטבי, בעבודה פסיכו-פדגוגית בתהליכי הוראה למידה, בחיזוק הקשר עם ההורים ובמתן מענה לתלמידים בסיכון.
להמשך קריאה
גיליון 64

הפגיעוּת היא סוג של כוח: אתיקה ופדגוגיה מבוססות פגיעות

דפנה איזנרייך
במאמר זה אסקור היבטים שונים מעולם התוכן של פגיעות הרלוונטיים לדיון בנושא חינוך חברתי-רגשי. תחילה אתייחס לסיבות שבגללן הפגיעות מוכחשת בחברה של ימינו; בהמשך אציג מהי אתיקה של פגיעות ומדוע היא הכרחית במניעת אלימות ומהי פדגוגיה ביקורתית מבוססת פגיעות הרואה בפגיעות אינהרנטית לתהליך הלמידה וחיונית להצלחתו; לבסוף אציג עקרונות לעבודה חינוכית עם אתיקה ופדגוגיה של פגיעות. אני סבורה כי השילוב של אתיקה ופדגוגיה מבוססות פגיעות יכול להביא לתרומה משמעותית בחינוך בכלל, בחינוך לצדק חברתי ולאי-אלימות בפרט, ובאופן כללי להפוך את העולם שלנו לנעים, בטוח וסולידרי יותר, עבור כולנו.
להמשך קריאה
גיליון 64

תנועה מודעת לפיתוח מסוגלות אישית וקבוצתית

שרון מיכאלי-רמון
תנועה מודעת היא שילוב של שלושת האלמנטים ‒ גוף, מחשבה ורגש ‒ במטרה לייצר מודעות בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים. העבודה נעשית בשלושה שלבים: השלב הראשון הוא המרחב הפיזי, והוא משלב תרגילים מעולמות תנועתיים שונים ‒ יציבה, יוגה, פילטיס, אימון פונקציונלי, אימפרוביזציה וריקוד חופשי. השלב השני הוא מעגל שיח או רפלקציה קבוצתית כתוצר של החוויה בגוף; והשלב השלישי הוא רפלקציה אישית שכותבים המשתתפות והמשתתפים. לתפיסתי ומניסיוני, לתנועה המודעת יש חשיבות כתהליך וכרכיב משמעותי בהתפתחות הקבוצה החברתית, הכיתה והאדם היחיד ‒ ילדות וילדי הכיתה, כיחידים ובזיקה לחבריהם.
להמשך קריאה
גיליון 64

דבר העורכת

ד"ר מיכל גולן
רוחות חורף מנשבות בחוץ ובלבבות וחשרת עננים שאין לדעת איזה גשמים הם נושאים, מרחפת מעל שמינו הפוליטיים שהם תמיד תמיד גם שמינו הגשמיים היום-יומיים... שנת הלימודים במערכת החינוך ובמערכת ההשכלה הגבוהה נפתחת עם ממשלת מעבר על כל המשתמע ממצב זה. אין ספק שבין הראשונים להיפגע הם מערכות התלויות לצורך התקיימותן ביציבות ובראייה לטווח ארוך – תכונות שבשלב זה הן משאלות לב נכספות...
להמשך קריאה
גיליון 64

חמלה בחינוך ככלי להתפתחות אישית ומקצועית בהשתלמות מורים

יפית אורבך, מיטל רונן
העניין בלמידה ובמיומנויות חברתיות-רגשיות גובר בשנים האחרונות וזאת בשל מחקרים ועדויות שונים המוצאים כי יכולות חברתיות-רגשיות תורמות לתלמידים, גם מבחינת רווחה אישית וגם להצלחתם בבית הספר ובחיים בעתיד (מערכות יחסים, במקומות עבודה וכאזרחים בחברה). פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב התלמידים מושפע מהמורה והמחנך כדמות לחיקוי ולמידה וממידת נוכחותו. לכן יש חשיבות רבה לרווחתו האישית, למאפיינים החברתיים הרגשיים שלו ולדרכי התמודדותו.
להמשך קריאה
גיליון 64

טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך באמצעות קורס מקוון
רב משתתפים

פרופ' עפרה מייזלס, יפית אורבך
מאמר זה מציג את הצורך והחשיבות של טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך ומציע גישה חדשנית ופורצת דרך ליישום ולהוראה של מיומנויות רגשיות וחברתיות תוך אימוץ פרספקטיבה רחבה לגבי מיומנויות אלו. מדובר בפיתוח של קורס פתוח מקוון במלואו, מרובה משתתפים (באנגלית: Massive Open Online Course או MOOC). הקורס פתוח לקהל הרחב ללא עלות דרך האינטרנט והוא מאפשר השתתפות למספר בלתי מוגבל של משתמשים.
להמשך קריאה
גיליון 64

להחיל את ההכ(ל)לה בבתי הספר

פרופ' מיכל ראזר, פרופ' ויקטור פרידמן
בשנים האחרונות אנו עדים להתחייבות גלובלית הולכת וגדלה לחינוך מכליל – כפי שמשתקף בהכרזת אונסק"ו (UNESCO, 2009). מערכת החינוך הישראלית מצליחה באופן מאוד חלקי ליישם את ההתחייבות הזו. אנו מבקשים לנסח בקצרה במאמר זה מהי המשמעות של יישום חינוך מכליל, ובו בזמן להתייחס למושגים הקשורים בהדרה ובהכללה חברתית, ולבחון באיזה אופן בתי ספר מנציחים תהליכים של הדרה חברתית גם, ובמיוחד, כאשר הם מפעילים תוכניות לקידום החלשים.
להמשך קריאה
גיליון 64

תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך: אתגרים מרכזיים ותובנות מחקריות

ד"ר עמליה רן
תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך מתמקדות ברמות שונות: ברמת התלמיד, ברמת הכיתה ובית הספר וברמה מערכתית. הן עשויות להיות תוכניות כלל בית-ספריות (מניעתיות), תוכניות התערבות ייעודיות לאוכלוסיות תלמידים בסיכון (טיפוליות) ותוכניות בתחומי דעת מסוימים. תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית נמצאו יעילות עבור תלמידים בכל הרמות (גן-י"ב), עבור צוותים בית-ספריים ועבור המוסד האקדמי. הספרות המקצועית מצביעה על תרומתן לקידום כישורים חברתיים ורגשיים, לצמצום התנהגויות בסיכון ולשיפור הישגים. מאמר זה מתבסס על סקירת מחקר שבוצעה עבור היזמה למחקר יישומי בחינוך מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (רן, רומי  ויוספסברג-בן יהושע, 2018) בנושא: התערבויות לטיפוח מיומנויות חברתיות רגשיות (Social Emotional Learning - SEL) והטמעתן במערכת החינוך. הסקירה הוזמנה כחומר רקע לעבודת ועדת המומחים של האקדמיה הלאומית למדעים בנושא "התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21". תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת.
להמשך קריאה
גיליון 64

למידה במודל מעגלי דיון ולמידה במקצוע האזרחות כמענה לצורכי הלמידה החברתית-רגשית במאה ה-21

מיכל מנגר בוהק
המאמר מתמקד במודל "מעגלי דיון ולמידה" ככלי פדגוגי רחב שנועד לענות לצורכי הלמידה החברתית-רגשית ולמיומנויות המאה ה-21: עמידה מול קהל, הובלת דיון, התמודדות עם קונפליקטים ומציאת הסכמות, ויסות עצמי, עבודת צוות, קבלת האחר, קבלת החלטות, התמודדות עם מציאות משתנה, תכנון וביצוע משימות, ניהול רגשות, הצבת יעדים וביצועים היוצרים עבור התלמידים ואצל צוות ההוראה תהליכים של הוראה משמעותית. במאמר יוצג השימוש בכלי פדגוגי זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בהוראת האזרחות ככלי המטפח – מעבר למטרות החינוכיות – גם מטרות ויישום של ניהול קהילה דמוקרטית המבקשת לקדם מעורבות חברתית ואזרחית בקרב כל חבריה.
להמשך קריאה
גיליון 64

למידה חברתית-רגשית מבוססת מיינדפולנס בבית הספר:
תוכנית בית ספר סגול

ד״ר נועה אלבלדה, עמוס אבישר, תמר חביב, ד״ר אורן ארגז, ד״ר נאוה לויט בן-נון
"מדי יום אני משתמש בתרגיל 'מרחב נשימה' שאותו למדנו. אני משתמש בו לפני כניסתי לכיתה, וכאשר אני יוצא משיעור קשה. כתוצאה מכך אני נכנס רגוע לכיתה, ואינני נושא טינה משיעור קשה לשיעור שלאחריו" - במילים אלו בחר מורה בתיכון לפתוח את אחת מעבודות הרפלקציה המוגשות בתום קורס "מבוא למיינדפולנס וחקר מוח", שבו המורים לומדים את יסודות הגישה והתרגול של מיינדפולנס לצד יישומים חברתיים-רגשיים שלו בבית הספר. במאמר זה נציג את הרציונל של שילוב כלים ומושגים מעולם המיינדפולנס בתוכנית לקידום יכולות חברתיות-רגשיות בבתי ספר הנקראת ״תוכנית בית ספר סגול״.
להמשך קריאה
גיליון 64

פדגוגיה דליברטיבית כמודל יישומי לאינטגרציה של למידה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים

ד"ר עידית מנוסביץ
במאמר זה אני טוענת כי פדגוגיה דליברטיבית, בהיותה תחום מולטי-דיסציפלינרי המשלב למידה קוגניטיבית לצד למידה חברתית-רגשית, עשויה לשמש מודל יישומי לאינטגרציה של למידה חברתית רגשית כחלק בלתי נפרד מן הלימודים העיוניים בבתי הספר. שילוב התחום בהכשרת מורים עשוי לענות על הצורך לספק למורים דרכים מעשיות לשלב למידה חברתית-רגשית בהוראה השוטפת, ולספק בסיס לתפיסה מערכתית של יצירת מרחב חינוכי הוליסטי המקדם את הכישורים הרגשיים-חברתיים בקרב מורים ותלמידים כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים וחיי בית הספר.
להמשך קריאה
גיליון 64

בין SEL לתהליכי הוראה-למידה בבית ספר ממדים מערכתיים ואתיים

ד"ר יעל נאות-עפרים
בשנת הלימודים תש"ף מתנסה בית הספר בן גוריון בגבעתיים, בליווי אגף מו"פ במשרד החינוך, בארגון לימודים דיפרנציאלי התומך בהתפתחות התלמידים. מערכת השעות כוללת מפגשי קבוצות חינוך קטנות, גיוון משך השיעור והרכב הקבוצה הלומדת ובחירה מצד התלמידים. כל אלה בבית ספר ממלכתי "רגיל", ללא חריגה מתוכנית הלימודים המחייבת ומתקן השעות שמקצה משרד החינוך. במאמר מוצג הרקע התאורטי, המודל שאושר לניסוי ורכיבי יישומו לאחר התאמה לצורכי בית הספר ולתנאיו.
להמשך קריאה
גיליון 64

בית הספר המאפשר את התנאים: ארגון לימודים דיפרנציאלי התומך בהתפתחות האדם

ד"ר גיל גרטל, כרמית גלעדי, טלי וייסמן
בשנת הלימודים תש"ף מתנסה בית הספר בן גוריון בגבעתיים, בליווי אגף מו"פ במשרד החינוך, בארגון לימודים דיפרנציאלי, התומך בהתפתחות התלמידים. מערכת השעות כוללת מפגשי קבוצות חינוך קטנות, גיוון משך השיעור והרכב הקבוצה הלומדת ובחירה מצד התלמידים. כל זאת בבית ספר ממלכתי "רגיל", ללא חריגה מתוכנית הלימודים המחייבת ותקן השעות שמקצה משרד החינוך. במאמר מוצג הרקע התאורטי, המודל שאושר לניסוי ומרכיבי יישומו לאחר התאמה לצורכי בית הספר ולתנאיו.
להמשך קריאה
גיליון 64

בית ספר קשוב

גיא אורן
אנשי חינוך מכל העולם מתמודדים היום עם השאלה כיצד בית הספר יכול להיות רלוונטי בעולם משתנה עבור דורות שנולדו לתוך מציאות שונה לגמרי מהמציאות שבה הוא הומצא. ההתמודדות באה לידי ביטוי במגוון עצום של רעיונות שניתן לקרוא לכולם בשם מאחד - פדגוגיה חדשנית. התקווה היא שהפערים המתרחבים וגדלים בין הדורות יצטמצמו באמצעות פדגוגיה חדשנית זו.
להמשך קריאה
גיליון 64

התערבות פסיכו-חינוכית מבוססת SEL

פרופ' אליעזר יריב
החינוך החברתי-רגשי נוסד לפי שני עשורים בארצות הברית ומאז הוא הולך ומתפתח במדינות רבות. הצמיחה הזו פונה לשני כיוונים עיקריים. כיוון אחד נוגע להתרחבות המהירה של יוזמות ותוכניות במערכת החינוך. הכיוון השני הוא מגמה מתרחבת של דרישה לביסוס מחקרי קפדני של כל התוכניות.
להמשך קריאה
גיליון 64

יצירת אקלים בית-ספרי התורם לטיפוח ולהטמעה של כישורים רגשיים-חברתיים ומתמקד בתלמידים מופנמים וביישנים

אבנר דפני
כשליש עד מחצית מבני האדם מוגדרים כמופנמים, וכ-7% מפתחים חרדה חברתית של ממש המפריעה להם בתפקוד היום-יומי. בפועל, בממוצע, בכיתה של שלושים תלמידים, כעשרה ילדים יוגדרו כמופנמים, ושניים מהם ניתן יהיה לאבחן כסובלים מחרדה חברתית.
להמשך קריאה
גיליון 64

איך מקטינים את ת"ק הפרסה בין אמר לעשה SEL?

ד"ר צחי בר
כישורי SEL מפתחים לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים, ביישום יום-יומי שלהם בבית הספר ומחוצה לו על ידי סגל בית הספר והתלמידים כאחד. רוב העוסקים בתחום מסכימים עם התאוריה הפשוטה הזאת, אולם היישום המעשי שלה מורכב בהרבה וזוכה לשפע פרשנויות.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי מהשטח כמפתח להובלת שינוי בית-ספרי

ד"ר ענת שפירא לביא
תפיסת אמי"ת גוגיה פותחה ברשת אמי"ת ופועלת בבתי החינוך שלה משנת תשע"ב (2012). עיקריה נוסחו במסמך מצפן אמי"ת. המצפן משמש כלי להתוויית הדרך ולניווט בה אל עבר היעד שהרשת הציבה לעצמה: השלמת המעבר מבתי חינוך לקהילות חינוכיות לומדות (קח"ל) עד שנת 2020. המסמך מתעדכן מעת לעת לאור הניסיון שנצבר בשטח, בהתאם לתפיסת הרשת את עצמה כארגון לומד ומתפתח הרואה בלמידה מתמדת דרך חיים.
להמשך קריאה
גיליון 63

מסקנות והמלצות הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך מיסודה של היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך

פרופ' מריו מיקולינסר, רננה פרזנצ'בסקי אמיר
הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך הוקמה לפני כשנתיים על ידי "היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך" לבקשת משרד החינוך. הוועדה קיימה תהליך למידה מקיף כדי לבחון את הנעשה בתחום זה בארץ, למפות את המגמות העכשוויות בעולם, ולזהות תחומים שבהם ניתן לשפר את הפיתוח המקצועי הקיים. על רקע רצונה של הוועדה להרחיב את מגוון הקולות הנשמעים ואת הידע המצוי בפניה, נוצר שיתוף הפעולה עם מכון מופ"ת, שבמסגרתו פורסם "קול קורא" לשליחת מאמרים לבימת הדיון של גיליון זה.
להמשך קריאה
מן הנעשה במכון מופ"ת ובמכללות

"מקום"

ד"ר רחלי ברגר
מבט על תערוכת בוגרות המסלול לאומנות במכללת תלפיות תשע"ט
ה"מקום" הוא שם הנושא של תערוכת בוגרות המסלול לאומנות בתלפיות, המכללה האקדמית לחינוך בחולון, תשע"ט. את התערוכה אצרו שקד אביב ואריאלה פלוטקין, שגם הנחו את הסטודנטיות בפרויקט הסיום לאורך השנה. אתאר כאן כמה מהעבודות, חלקן עוסקות במקום של קושי, חלקן במקום המיטיב וחלקן התמקדו במקום כיומן מסע. כתבה את הרשימה: ד"ר רחלי ברגר
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי בעידן משתנה – המקרה של תוכנית "מצוינות 2000"

ד"ר אבי פולג
"אלון ואורן, שני מטיילים, הגיעו אל כפר הריבועים. המחזה שנגלה לעיניהם היה מדהים. בכל מקום נראו ריבועים. בתים ריבועיים, גינות ריבועיות ושלטים ריבועיים...". הסיפור נמשך, עד שמגיעים להנחיה הבאה: "פקיד המלון ביקש: קחו לכם נייר, שרטטו עליו ריבועים ונסו לחלק ריבוע אחד ל-7 ריבועים וריבוע אחר ל-17 ריבועים. אני מאמין שתצליחו". זוהי פתיחה אופיינית למפגש השתלמות למורי מתמטיקה בבתי הספר היסודיים במסגרת תוכנית "מצוינות 2000". נושא המפגש אינו מוצג מלכתחילה, וכך גם לא מטרותיו. המשתלמים צוללים מייד אל תוך משימת הביצוע הראשונה.
להמשך קריאה
גיליון 63

לכל קוראי הביטאון שלום,

ד"ר מיכל גולן
כמה נדוש וכמה מעייף לציין כל העת את מצבנו המתנדנד ופשוט לייחל למעט יציבות במחוזותינו. סבב בחירות אחד מאחורינו, תקופת ביניים נטולת החלטות ומהלכים משמעותית בעוכרינו, וסבב בחירות נוסף לפנינו... ובין לבין הארץ לא נחה ולא שוקטת. שנת הלימודים הסתיימה, וזו שתבוא בעקבותיה תיפתח "איכשהו" עם רועים חסרי ניסיון ואולי שוב זמניים... כמה, כמה, כמה כמהה המערכת שלנו למעט המשכיות ולאורך טווח שמעבר למהלך פוליטי כזה או אחר. נדמה שתפקידנו, שומרי המקצוע, הילדים והתקוות, נעשה חשוב שבעתיים, ובו כמובן נוסיף ונדבק.
להמשך קריאה
גיליון 63

Teachers First!: Learning and Teaching with a Play Mindset

Dr. Amy Gelbart, Dr. Rinat Shahaf Barzilay
This paper highlights insights from ongoing research that focuses on shifting in-service teachers’ mental models to what we have dubbed a Play Mindset by introducing them to improvisation games and Playback theatre techniques. Teachers become students who adopt a culture of play in a collaborative learning environment with clear rules, where they learn to listen deeply, respect each other, become curious, take chances, make mistakes and discover new ways to learn together playfully while creating a supportive classroom climate. From session to session, teachers adapt these techniques to their own classroom settings, write reflections upon them and report upon successes and failures, and most important of all, keep playing. This method places the teachers first.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי של מורים בישראל: השאלה הערכית והתשובה הפרגמטית

ד"ר סרגיי טלנקר
במאמר זה אדון באתגר חשוב הניצב בפני קובעי המדיניות בנוגע לפיתוח מקצועי של מורים בישראל. מצד אחד, המחקר מורה כי יש לבסס פיתוח מקצועי של מורים על הערכה. מצד אחר, מורים רוצים לשלוט בתהליך ההתפתחות שלהם, ועשויים להתנגד לניסיונות לכפות על ההוראה שלהם חזון חיצוני. הם אינם בהכרח אוהבים שאומרים להם מה דרוש להם ומה לא. הפתרון שאציע במאמר מבוסס על התאמה של מסלול ההתפתחות המקצועית למוטיבציה של המורה.
להמשך קריאה
גיליון 63

התפתחות מקצועית של סגל מרצי המכללות להוראה בעידן הגלובליזציה

ד"ר רוקסנה רייכמן
קיימת הסכמה גורפת בין כל הגורמים, שלאיכות המורים יש השפעה מכרעת על הישגי התלמידים ועל קידום בתי הספר. רווחת גם הסכמה על כך שהכשרת המורים כיום איננה מספיקה, ושצריך לעודד מורים להפנים את נושא הלמידה לאורך החיים. מחקרים מראים שמורים מעוניינים במסגרות להתפתחות מקצועית שהן רלוונטיות, אינטראקטיביות, בשיתוף עם אנשים המבינים את חווייתם המקצועית והמכבדים אותם כאנשי מקצוע.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי של מורים בבית הספר

ד"ר קובי גוטרמן
מהערכת מורים להערכת ההוראה
פיתוח, טיפוח וקידום מורים הם צו השעה. חוסר במורים מורגש במיוחד במרכז הארץ, וממדי הנשירה, שהצטמצמו לאחר רפורמת "אופק חדש", שבים אט אט לממדים של טרום הרפורמה. גם אנשי משרד החינוך וגם חוקרי נשירה מצביעים על קשיים שאינם קשורים לשכר המורים, אך קשורים קשר הדוק לתנאי העבודה. בין הגורמים המזרזים נשירה, מקשים על מנהלי בתי הספר ופוגמים בהתפתחות מורים, נמצא תהליך ההערכה. תצפית הוראה ושיח פדגוגי בין מנהלים למורים הם כלי לשינוי בהתנהגויות הוראה ולצמיחה פדגוגית של מורים. לא פחות חשוב מכך, שימוש בכלי יוצר שינוי גם בשיח הפדגוגי הבית-ספרי.
להמשך קריאה
גיליון 63

"אני צריכה את זה לנפש"

ד"ר ניקי אהרוניאן
למידה של מורים במרחבים לימינליים
מאמר זה מבוסס על מחקר דוקטורט נרטיבי שבוחן כיצד עשר מורות מבתי ספר יסודיים בצפון הארץ מבינות את מקומה ומשמעותה של למידה מקצועית בחייהן המקצועיים. מסקנות המחקר תורמות לדיון ומאתגרות חלק מבסיס הידע על למידת מורים, במיוחד את המחקר ששואף לכמת ולהכניס את הלמידה המקצועית למסגרת הסטנדרטיזציה ולהגדרות סגורות.
להמשך קריאה
גיליון 63

עבודת דעת אותנטית בקהילות מורים ובכיתות

שחר בן נתן
פיתוח מקצועי מיטבי לעובדי הוראה צריך שישיג שורה של יעדים חינוכיים וחברתיים שמערכת החינוך רואה לנגד עיניה. נרצה שפיתוח מקצועי של עובדי הוראה יתמוך בהעלאת ההישגים של התלמידים, ייתן מענה למגוון רחב של תלמידים ויעזור לצמצם את הפערים בחברה.
להמשך קריאה
גיליון 63

לפעמים חלומות מתגשמים:

ד"ר רחלי גלאי
תוכנית הכשרת מורים של החוג למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בבית ספר עמיח"י קבוצת יבנה
בשנת 2014 נפתח חוג חדש למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בהובלת ראשת החוג ד"ר עדינה פורטוביץ'. תוכנית הלימודים של החוג מציבה במרכז את התפתחותם המקצועית של הסטודנטים כמוזיקאים המסוגלים לבצע מגוון סגנונות מוזיקליים וכמורים המוכשרים ללמד בכיתות מוזיקה כללית בקבוצות נגינה הומוגניות והטרוגניות וכן בתזמורת בית-ספרית, הרכבים ומקהלה.
להמשך קריאה
גיליון 63

תמרוץ מורים לבצע פדגוגיה טובה בכיתה

ד"ר צחי בר
מטרת הפיתוח המקצועי למורים היא להקנות הרגלים חדשים או לשנות הרגלים קיימים. על כן מי שחפץ בפיתוח מקצועי אפקטיבי, כזה המשנה הרגלי עבודה של מורים בכיתות לאורך זמן, צריך להתבונן אל מעבר לתכנים של הפיתוח המקצועי ולשיטות הלימוד - החשובים בפני עצמם - ולהקדיש תשומת לב רבה לנושא של שינוי ואימוץ הרגלים, משימה מורכבת וקשה מאוד בתנאים שבהם מורים עובדים.
להמשך קריאה
גיליון 63

מה לומדים בלימודים אקדמיים?

פרופ' ליהוא זיסברג
תוצאות סקר סטודנטים בתחום החינוך
דוח זה מתאר פיתוח וממצאים ראשוניים של סקר סטודנטים במקצועות החינוך שמטרתו למפות את התוצרים האפשריים של לימודיהם האקדמיים, או במילים פשוטות: מה לומדים אנשי חינוך, לתפיסתם? פותח כלי מיפוי מיומנויות אקדמיות נרכשות המבוסס על מידע שנאסף ממדגמי פיילוט של לומדים ושל אנשי סגל אקדמי בתחום החינוך וההוראה. הכלי הראה מהימנות פנימית טובה והתכנס לארבעה ממדים אלה: למידה עמוקה, ניהול עצמי של הלמידה, מיומנויות לימוד טכניות ומיומנויות טכניות ומעשיות.
להמשך קריאה
גיליון 63

"המלך הוא עירום":

פרופ' ענת זהר, מאיה רזניק
שיפור האפקטיביות של פיתוח מקצועי להוראת חקר עתיר חשיבה כדגם לתחומים נוספים של למידה והוראה
למידה בדרך החקר מוכרת בעיני חוקרים וקובעי מדיניות בארץ ובעולם כרכיב חשוב בהוראה של מיומנויות המאה ה-21. מסמכי מדיניות במדינות רבות תומכים כיום ביישום למידת חקר, החל בגן ועד לתיכון, במגוון דיסציפלינות. בישראל התרחבה התדירות של למידה בדרך החקר בעקבות רפורמת "הלמידה המשמעותית" בכל שכבות הגיל, והיא אף מחליפה כיום חלקים מבחינת הבגרות המסורתית במגוון מקצועות לימוד. עם זאת, אף שתלמידים רבים מעורבים בפועל בביצוע עבודות חקר במקצועות שונים, הם אינם עוסקים בהכרח ברכיבי העומק של למידה בדרך החקר. רבים מבקרים את הלמידה בדרך החקר על היותה שטחית, טכנית וחסרת מטרות אמיתיות של חקר.
להמשך קריאה
גיליון 63

מחשבות על פיתוח מקצועי במערכת החינוך: חיבורים, ערכים ועניין

שרון דודיק
בעבודתנו השוטפת אנו נתקלים רבות בשאלות של תלמידים: "בשביל מה אני צריך לדעת את זה?" "למה זה יעזור לי בחיים?" ודומותיהן. אנחנו לא אוהבים לענות על השאלות הללו, לא מכיוון שאיננו יודעים מדוע אנחנו מלמדים, אלא מכיוון שהתשובה מורכבת ועמוקה, והתלמידים רוצים תשובת מחץ קצרה ומשכנעת. ובכן, אין לנו תשובה קצרה. כל זה אינו מונע מאיתנו המורים לשאול את "המערכת" בנוגע לפיתוח מקצועי – "בשביל מה אני צריך את זה?", "למה אני צריך את זה?" גם בעניין הזה, אין תשובה קצרה.
להמשך קריאה
גיליון 63

רשתות וקהילות מקצועיות לומדות מבוססות אמון

רונית בית הלחמי, מלי נץ, שני מרצ'בסקי
מודל רעיוני ומעשי שהתהווה מתוך מעשה
שני תהליכי פיתוח מקצועי מרתקים מתרחשים במקביל בשנתיים האחרונות בשני קצותיה של ישראל. תהליך אחד בעיר אילת יוצר מעבר הדרגתי של בתי הספר היסודיים בעיר לפיתוח מקצועי בקהילות מקצועיות לומדות. התהליך השני הפך את המרחב של הפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר במחוז צפון לרשת מקצועית לומדת. ננסה לתאר את המקרים ולחלץ מתוך הפרקטיקה מודל מעשי יישומי דרך התבוננות חקרנית בעקרונות המנחים של התהליכים. בתוך כך נציע גם דיון בשאלה: מה שונה בקהילות הללו לעומת ניסיונות קודמים?
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי או מקצועיות בפיתוח?

דני עבודי, נירית קורן לורנס
לצד תוכן מקצועי חשוב מאוד גם להקנות כלים ועקרונות לתהליך הלמידה עצמו הן למורים הן לתלמידים. במסמך זה אנו רוצים להצביע על שלושה פערים הפוגעים באפקטיביות של הפיתוח המקצועי של המורים, ולהציע דרך חלופית שתסייע בצמצומם.
להמשך קריאה
גיליון 63

כשעיר מקבלת אחריות לצמצום הפער בין הפיתוח המקצועי החוץ בית-ספרי לייחודיות הבית-ספרית והעירונית: המקרה של העיר רעננה

איילת דליות, ד"ר גדי ביאליק, רוני רמות, טלי בן טובים, אור רידר, דנה סבוראי-הדר, יסמין אבו-ריא, שרון יניב, אריג אגבריה
פיתוח מקצועי של מורים ומורות מהווה מנוף מרכזי להשגת מטרות בית-ספריות. אלא שכפי שעולה מהספרות בתחום, במקרים רבים נתפס הפיתוח המקצועי - ובייחוד זה המתרחש מחוץ לזירה הבית-ספרית - כפחות רלוונטי לחיי היום-יום של המורים ולמציאות הבית-ספרית שהם פועלים בה. מאמר זה מבקש לחשוף בפני הקוראות והקוראים ממצאים ומסקנות מחקריים מהמקרה של העיר רעננה, אשר פיתחה בין השנים 2018-2011 תפיסת חינוך עירונית-ייחודית בתהליך ניסויי סדור שהוביל להקמת מרכז פיתוח מקצועי עירוני לצורך צמצום הפער.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי של מורים: קהילה בחיו"ך

ד"ר סיגל חן
בשנת תשע"ד התחלנו לגבש שתי קהילות מקצועיות מקבילות למרצים ולמורים כדי לתמוך ולהעניק את ההרגשה שאיש - לא מהמרצים ולא מהמורים - אינו מתמודד לבד עם הקשיים שבהתנעת התהליך של יצירת קהילת למידה ותחזוקה. מטרה נוספת הייתה לשתף בחומרים ("מתנות קטנות") ובתובנות. שמן המשותף של שתי הקהילות: קהילה בחיו"ך - חוקרת, יוזמת וחונכת. במאמר זה מתואר ניסיון לברר מה תרם להצלחת הקהילות הללו.
להמשך קריאה
גיליון 63

שמ"ש – שותפות מכללה שדה: לגדל מורה מְגַדֵּל

פרופ' מיכל ראזר, ד"ר ענת ישראלי, ד"ר אסנת זורדה, גיא חפץ
תפיסה חדשה בהכשרת המורים במכללת אורנים
מכללת "אורנים" מפתחת בשנים האחרונות תוכניות לימודים חדשות להכשרת מורים במטרה להצמיח אנשי חינוך המודעים לתופעות של הדרה ושונות על רקע חברתי, תרבותי ופוליטי. אנשי חינוך המצוידים בכישורים ומיומנויות המאפשרים התמודדות עם תופעות מורכבות בסביבה הבית-ספרית ומסוגלים לשלב באופן מעמיק בין הוראה דיסציפלינרית ובין בניית מערכת יחסים המסייעת לתלמידים להתפתח במישור האישי והאקדמי.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי ואפקטיבי בשלב ההכשרה להוראה:

פרופ' אביבה קליגר, ד"ר איחסאן חאג' יחיא, ד"ר תמי ירון, ד"ר מוריה מור
תחקירנות מדעית-טכנולוגית-תעשייתית
פיתוח מקצועי הוא גורם חשוב בכל מקצוע, וכך גם בתחום החינוך ומקצוע ההוראה. לפיתוח מקצועי מגוון הגדרות שונות שאינן תמיד חופפות זו את זו, אולם רוב הארגונים המקצועיים רואים בלמידה לאורך החיים ובפיתוח מקצועי כלי לפיתוח אישי המאפשר למקבלי השירות, במקרה זה לתלמידים, קבלת שירות מעודכן מנותני שירות מעודכנים. פיתוח מקצועי בהוראה כולל מגוון פעילויות להעמקת ידע התוכן בדיסציפלינה ולהעמקת הידע הפדגוגי והידע הטכנולוגי.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי אחר: השתלמות גן יער - סיפור של הצלחה

ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר נירית אסף רייזל
"גן יער" היא גישה חינוכית שהשתרשה מאז שנות החמישים ואילך במקומות רבים בעולם, ולאחרונה החלה להתפתח גם בישראל. הגישה מבוססת על למידה חוץ-כיתתית, מתוך הכרה בהשפעתו החיובית של הטבע על התפתחות ילדים. בגן יער מושם דגש על שהות ממושכת בסביבה טבעית קבועה, במשך כל השנה, ללא תלות במזג האוויר, ללא עזרים ואביזרים המקובלים בגני ילדים רגילים, כשהטבע ומשאביו הם המקור למשחק חופשי וללמידה לא מובנית. ברחבי ישראל נפתחים אט-אט גני ילדים בגישה זו, והחלו התעניינות רבה ורצון ללמוד ולהתנסות בה.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי אפקטיבי של מורים באמצעות תלקיטי תלמידיהם *

ד"ר מיכל נחשון, ד"ר אמירה רום
כדי לקדם למידה באמצעות הערכה מעצבת יש חשיבות רבה להכוונת המורים ליצור סביבת עבודה המבוססת על ההבנה של הלומדים ושל היכולת הפוטנציאלית שלהם, על תמיכה בלמידה באמצעות פיגומים הוראתיים, על שימוש במשוב ועל מעורבות פעילה של לומדים בהערכת הלמידה. לשם כך ראוי להשקיע בידע ובכישורים של מורים, כדי שיוכלו לקיים תהליכי הערכה מעצבת כחלק מעבודת ההוראה שלהם
להמשך קריאה
גיליון 63

מה הם החסמים בדרך ליישום פיתוח מקצועי אפקטיבי ברמה המערכתית או ברמה הבית-ספרית?

מירב אילן
חשוב להבין את תהליך הפיתוח המקצועי של מורים ומורות. הם נכנסים אל תוך מערכת התובעת מהם להיות תמיד זמינים, לתת מענה רגשי, לפעול במסגרת של אינטנסיביות אינטלקטואלית ובין-אישית. תהליך הפיתוח המקצועי שלהם חייב להיות מערכתי, בית-ספרי, וכזה שייתן מענה לכל צורכיהם בראשית דרכם.
להמשך קריאה
גיליון 63

סדרות פיתוח מקצועי מרוכזות מנקודת מבטן של מורות (וכמה מורים)

ענת ברק-גורודצקי, ורד ג'רפי
כחלק מאימוץ התוכנית ״אופק חדש״ הכריז משרד החינוך על מתווה חדש להתפתחותם המקצועית של המורים והמורות בישראל. מתוך הבנת חשיבותם של קורסים לפיתוח מקצועי של מורים (פמ״מ) ביקשו חוקרים וחוקרות רבים להעריך את יעילותם של קורסים אלו. עניינו של מאמר זה לחקור את אחד המשתנים המשפיעים על איכותם - משך ההשתלמות, ובפירוט, בחינתו של מבנה שעתי מרוכז עבור קורס פמ״מ.
להמשך קריאה
גיליון 63

מודל מוצלח של פדגוגיה טיפולית בתיכון הניסויי "דור" בהרצליה

אשר אלבו
במסגרת עבודתי באוניברסיטה נחשפתי לבית ספר מיוחד שעושה את הדברים אחרת - התיכון הניסויי "דור" בהרצליה. בית הספר פיתח כלי של "מעגלי היוועצות", שפירושו חלוקה של כל צוות בית הספר לכמה צוותים, שהופכים להיות מעגל היוועצות קבוע לאורך השנה עבור חברי הצוות. מעגלי ההיוועצות השבועיים מנוהלים על ידי צוות היועצות ללא השתתפות המנהל, ובמסגרתם המורים משתפים בדילמות שהם מתלבטים בהן, מתייעצים בנוגע לקשיים שיש להם, ומספרים לשאר חברי מעגל ההיוועצות על ההצלחות שחוו או על המכשולים.
להמשך קריאה
גיליון 63

המיומנויות והכישורים הנדרשים ל"מורה" במציאות העכשווית של עולם משתנה

שרון מאיו
המורה כיום אמור להיות מי שיודע להוביל את תלמידו מהמקום שבו הוא נמצא אל המקום שהוא אינו מכיר. ההשתנות וההתחדשות התמידית מחייבות כי מורה ימשיך ויקבל תמיכה והדרכה פדגוגית בתוך בית הספר וימשיך ללמוד ולהשתכלל בעיקר בשיטות לימוד ובטכנולוגיה תומכת אל מול אתגרי המציאות המשתנה.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי אפקטיבי: הישגים וחסמים

עדן ישראלי, רחלי דייויס
תוכנית "ניצוצות חבויים" HIDDEN SPARKS
המאמר מציג את התוכנית "ניצוצות חבויים" (Hidden Sparks) לפיתוח מקצועי של מורים תוך התייחסות למחקר על פיתוח מקצועי איכותי וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתוכנית. מוצגות בו הצלחות של התוכנית וכן חסמים המונעים ממנה להתרחב בקנה מידה ארצי. "ניצוצות חבויים" שנוסדה בשנת 2006 בארצות הברית, פועלת זה חמש שנים בשיתוף האגודה לקידום החינוך, ירושלים בתשעה בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בחמישה יישובים וב-64 בתי ספר בארצות הברית ב-11 השנים האחרונות.
להמשך קריאה
גיליון 63

ילדים שחצו גבולות מול מורים
אובדי עצות

ד"ר עדי בינס
קריאה לרפורמה חשיבתית בתחום הכשרת מורי מהגרים בישראל
מאמר זה מבוסס על עבודת מחקר שנערכה במסגרת פוסט-דוקטורט במכון מופ"ת במהלך השנתיים האחרונות. השאלה המרכזית שבה עסק המחקר הייתה: מהי המדיניות הרשמית ומה הן תפיסותיהם הפילוסופיות ופעולותיהם של מורים בתחום קליטת עלייה בישראל? המחקר ביקש לזהות גם מהו הקשר בין המדיניות הכתובה לבין הנעשה בפועל ומה הם הממשקים ביניהם: האם ועד כמה המורים מקבלים הכשרה לעבודה עם עולים, מה הם מנגנוני הפיקוח והתמיכה המקצועית העוטפים את מורי העולים, מהו מקור הידע המקצועי בחיי היום יום של המורה ומהו מקור ההשראה לאתגרים העולים מהשטח.
להמשך קריאה
גיליון 63

פיתוח מקצועי מעורר מוטיבציה -
יש דבר כזה?

ד”ר טלי ברגלס שפירא, ד”ר ענבל פלש גוילי
פיתוח מקצועי בקהילה מקצועית לומדת (להלן: קמ"ל) מתרחש כאשר קבוצת מורים מתכנסת באופן סדיר כדי לשפר את איכות פרקטיקות ההוראה של משתתפיה. מחקרים מראים שמורים המשתתפים בקמ"ל אפקטיבית משפרים הן את איכות ההוראה שלהם הן את הישגי תלמידיהם. אחד הגורמים שתורמים לאפקטיביות של קמ"ל הוא תהליכי הניהול וההובלה של מובילי הקהילה.
להמשך קריאה
תפריט