ביטאון מכון מופ"ת - פוסטים

תוצאות חיפוש

גיליון 68

בתווך שבין וידאו ארט לקולנוע מתגוררת הבינתחומיות

ד"ר סיגל ברקאי, שרון שפלן-לזר
תלמידי מגמות האומנות החזותית יוצרים וידאו ארט - התבוננות במקרה מבחן
הקולנוע הוא אומנות ממוסדת ועתירת ממון, ולכן הוא שונה מהווידאו, שנתפס בעיני האומנים כחתרני ואנטי-ממסדי כיוון שהוא מוטבע על גבי מדיום נטול מקור שניתן לשעתוק ולשכפול אינספור פעמים. כך, בניגוד לקולנוע שהוא מדיום מסחרי במוצהר, הווידאו ארט הוא מוצר אומנות זמין וזול ועל כן דמוקרטי וחברתי בהרבה. בדומה לאומנויות המופע: תיאטרון, מחול, מוזיקה וקולנוע, הווידאו ארט מתרחש ברצף של זמן. כלומר, בניגוד לצפייה ביצירה דוממת, שאינה מחייבת הימשכות של זמן, בווידאו ארט מתקיימים חיבורים בין הדימוי הנע, הגוף, הקול והצליל המוזיקלי, זוויות הצילום והעריכה, והם מחייבים זמן צפייה מתמשך שנקבע מראש בידי האומן. באופן זה מיטשטשים הגבולות בין האומנויות השונות ונוצר כלי בינתחומי אומנותי-טכנולוגי חדש וייחודי.
להמשך קריאה
גיליון 68

פרקטיקה חינוכית מיטבית: לראות מבעד למראות

ד"ר אורלי מלמד, יעל הדסי-בכר
כשתקשורת ומדיה דיגיטלית פוגשות אומנויות במחוות לביבליוגרפיה
צלמת התמונה: לאורה ויינברג, "תפוח סדום - חומר דליק?", "לראות מבעד למראות" תערוכת סטודנטים, החוג לאוריינות חזותית, סמינר הקיבוצים

מחווה אומנותית ליוצר, ליצירה או לרעיון באמצעות ציטוט ישיר או מרומז היא מתודה ידועה בתהליכי יצירת אומנות ובלימודי אומנויות. מחוות מביעות הוקרה וכבוד ליוצר וליוצרת וליצירה המצוטטת, ומעצבות את הסטטוס שלהם. גם בתהליכי יצירה של מדיה באמצעי התקשורת נעשה שימוש בציטוטים. אך בניגוד ללימודי אומנויות, בלימודי תקשורת אין קאנון ממוסד של יצירות מופת שיוצרים לכבודן מחוות. יצירת מחוות אומנותיות, המתייחסות למאמרים מביבליוגרפיית הקורס, שעניינם סוגיות תקשורת, מזמנת למידה משמעותית, מאפשרת לשלב הוראה עיונית ומעשית ומחברת בין לימודי תקשורת ומדיה לאומנויות. במהלך זה הסטודנטים מגבשים עמדה כלפי סוגיות מגוונות בתחום התקשורת, המבוססת על ידע אקדמי ועל חוויות אישיות. המאמר מתאר את יישומה של המתודה בקורס "אוריינות דיגיטלית באומנויות: גישה רב-תחומית", במסגרת לימודי תואר שני באוריינות חזותית בסמינר הקיבוצים. המחוות האומנותיות לפריט ביבליוגרפיה נבחר הוצגו בתערוכה שנקראה "לראות מבעד למראות", בסוף הקורס.
להמשך קריאה
גיליון 68

פיתוח יכולות פדגוגיות, רגשיות וחברתיות של מורות באמצעות צילום

ד"ר אבי המי, ד"ר רבקה הלל-לביאן
במכללת לוינסקי לחינוך הבנו את הפוטנציאל הרב הגלום בהכשרת מורים לאוריינות חזותית ולשימוש בצילום באופן המזמן פדגוגיה רלוונטית, מעורבות פעילה של הלומדים, הגברת מוטיבציה ופיתוח כשירויות חברתיות ורגשיות. זה כמה שנים אנחנו מציעים לפרחי הוראה ולמורות ותיקות, במסגרת התואר הראשון והשני בחינוך המיוחד, חמישה קורסים העוסקים, כל אחד מהם מפרספקטיבה תאורטית ומתודית שונה, בצילום ככלי פדגוגי, רגשי וחברתי. קורסים אלו מעניקים לסטודנטים, לצד ארגז כלים משמעותי, גם תהליך חווייתי ומעצים. הקורסים זוכים להצלחה רבה בקרב הלומדים והם מיישמים את הכלים שהם מציעים, כבר במהלך הלימודים, במסגרות המקצועיות השונות שהם פועלים בהן. במאמר זה נציג את עיקריהם של הקורסים הללו, שהם חלק מהדרכים הרבות שבהן המכללה פועלת לחינוך לקידום האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך במאה ה-21.
להמשך קריאה
גיליון 67

מרכז הידע האקדמי מכון מופ"ת: תוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית לטיפול בהתמכרות לאינטרנט (סקירה)

ד"ר ברק בר-זוהר, ד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע, ד"ר ירון סלע
מאמר זה מתאר את הרקע לעליית מדיום האינטרנט ואת תופעת השימוש הגובר בו כמעט בכל תחומי החיים, תוך התייחסות להיבטים של שימוש מווסת ויעיל אל מול שימוש מוגזם וכרוני שעלול להוביל להתמכרות. בתוך כך, מוצגים סוגים שונים של התמכרויות לאינטרנט ובראש ובראשונה התמכרות למשחקי וידיאו ולרשתות חברתיות. במוקד שתי קבוצות גיל הנוטות לשימוש יתר באינטרנט: ילדים ובני נוער בני 10–19 וצעירים-בוגרים בני 20–29. זאת ועוד, יש התייחסות למקומם של ההורים ותפקידם בכל הקשור להתמכרות ילדיהם, וכן נידונים מושגי מפתח כגון חרדת החמצה וויסות רגשי. לבסוף, מוצעות דרכי טיפול שונות להתמכרות לאינטרנט, המתאימות למוסדות חינוך ולקבוצות טיפול, נוסף על הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי השכיח. ליעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive behavioral therapy) בתחום ההתמכרות לאינטרנט יש עדויות אמפיריות רבות. לפיכך, הוגדרה שיטת הטיפול ההתנהגותית-קוגניטיבית, פורט כיצד היא יכולה לבוא לידי ביטוי באופן מיטבי בתוכניות התערבות עבור בני נוער וצעירים-בוגרים אשר מכורים לאינטרנט והוצגו שלושת שלביה העיקריים: שליטה בהתנהגות, תיקון קוגניטיבי והפחתה משמעותית ושיפור התנהגות.
להמשך קריאה
גיליון 66

שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות

דליה דורנר
בג"ץ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, פ"ד נו(5) 834 (2002); בג"ץ 6973/03 מרציאנו נ' שר האוצר, פ"ד נח(2) 270 (2003)
בפרשת יתד פנו לבית המשפט הגבוה לצדק עמותת יתד – עמותה של הורים לילדי תסמונת דאון, וכן 54 הורים לילדי עם תסמונת דאון. הם טענו שלמרות החשיבות שבשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הכללי משרד החינוך אינו מממן את ההוצאות הכרוכות בכך, דוגמת הוצאות על סייעות, ונטל המימון נופל על כתפי ההורים. התוצאה היא שהורים שאין ביכולתם לשאת בהוצאות נאלצים להעביר את ילדיהם שנמצאו מתאימים לשילוב בחינוך הכללי למוסדות לחינוך מיוחד, ובכך נשללת מהם ההזדמנות להשתלב בחברה. דוגמה למצב עניינים זה הביאה אחת האימהות וסיפרה על בנה, שיכולת הלימודים שלו גבוהה אך אין לו כישורים חברתיים המאפשרים לו לממש אותה בחינוך הכללי ללא סיוע. אלא שהמדינה סירבה לממן את הסיוע והיא לא הייתה מסוגלת לשאת בעלותו, ולכן הוא שוכב מתחת לספסל בכיתה במשך כל שנת הלימודים ואינו לומד דבר.
להמשך קריאה
גיליון 64

תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך: אתגרים מרכזיים ותובנות מחקריות

ד"ר עמליה רן
תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך מתמקדות ברמות שונות: ברמת התלמיד, ברמת הכיתה ובית הספר וברמה מערכתית. הן עשויות להיות תוכניות כלל בית-ספריות (מניעתיות), תוכניות התערבות ייעודיות לאוכלוסיות תלמידים בסיכון (טיפוליות) ותוכניות בתחומי דעת מסוימים. תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית נמצאו יעילות עבור תלמידים בכל הרמות (גן-י"ב), עבור צוותים בית-ספריים ועבור המוסד האקדמי. הספרות המקצועית מצביעה על תרומתן לקידום כישורים חברתיים ורגשיים, לצמצום התנהגויות בסיכון ולשיפור הישגים. מאמר זה מתבסס על סקירת מחקר שבוצעה עבור היזמה למחקר יישומי בחינוך מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (רן, רומי  ויוספסברג-בן יהושע, 2018) בנושא: התערבויות לטיפוח מיומנויות חברתיות רגשיות (Social Emotional Learning - SEL) והטמעתן במערכת החינוך. הסקירה הוזמנה כחומר רקע לעבודת ועדת המומחים של האקדמיה הלאומית למדעים בנושא "התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21". תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת.
להמשך קריאה
תפריט