תוצאות חיפוש

מאמר זה נכתב מתוך הבנה שיש להכשיר דור תבוני, שמבין תקשורת, בעל ידע ומיומנויות בתקשורת, המסוגל להתמודד באופן מושכל וביקורתי עם המידע המתווך במדיה, לצרוך ולהשתמש כראוי בטכנולוגיות שלה כמיומנות לחיים בעידן הדיגיטלי. האחריות בידינו - מערכת החינוך, להוביל את הילדים, להדריכם ולא להיגרר אחרי השינוי בלי להבין את כיוונו. החשוב ביותר הוא להתבונן באתגר הטכנולוגי-דיגיטלי ולקבל אחריות, ״אנחנו התקשורת״. במאמר זה אציג מודל העוסק בהטמעת אוריינות מדיה במקצועות הזהות והשייכות (רבי המלל) בחטיבת הביניים.

27 פבר בשעה 10:13

אנחנו התקשורת

ורד פריאנטה קורלנדר

מודל לשילוב אוריינות מדיה במקצועות הזהות והשייכות בחט״ב

התקוות שאנו תולים בתוכניות לימודים העוסקות במדיה רבות ומגוונות: אם רק יהיה הדור הצעיר ביקורתי כלפי דימויי מגדר וזהויות אתניות בתקשורת – נזכה לחברה שוויונית יותר; אם רק נלמד אותו להבין את המניפולציות הפרסומאיות – נוכל למתן את ערכי הצרכנות הקפיטליסטית ולחזק את ערכי התרומה לחברה; אם רק נצמצם את הזמן שצעירים אלה מבלים ברשתות החברתיות – הם ישקיעו יותר בלימודים ובפעילויות העשרה; אם רק ידעו להבחין בין אינפורמציה, דיסאינפורמציה, פייק ניוז – הם יהפכו לאזרחים השוקלים עמדות פוליטיות באופן רציונלי ומשתתפים בתהליכים הדמוקרטיים באופן אחראי. אם רק... האומנם?

27 פבר בשעה 10:12

חינוך למדיה

פרופ' דפנה למיש

שק חבטות חינוכי, תרופת פלא לתחלואי החברה או תקווה לדמוקרטיה השתתפותית?

תפיסת העיסוק במוות אינה מתקשרת בדרך כלל לחינוך בני נוער או לטכנולוגיה, ונושא העיזבון הדיגיטלי משמש דוגמה למציאות שבה מורים נדרשים לקדם את החשיבה הביקורתית של עצמם ושל התלמידים לגבי המדיה הדיגיטלית, ובכלל זה מודעות ליתרונות ולסכנות הכרוכים בשימוש בה. הבנת המדיה ושימושיה, לרבות העיזבון הדיגיטלי, היא בבחינת אתגר חדש בפיתוח מקצועי של מורים. נושא זה שבו עוסק המחקר הנוכחי, מדגים מציאות זאת. השתלמות המורים שמחקר זה עוקב אחריה, מתבססת על למידה טרנספורמטיבית המתמקדת בתהליך הלמידה של המורים במפגשם עם נושא העיזבון הדיגיטלי.

27 פבר בשעה 10:09

"מה יהיה בסופנו?"
למידה טרנספורמטיבית של מורים בסוגיית העיזבון הדיגיטלי

ד"ר אלה בן־עטר

החינוך לאוריינות מידע ומדיה דיגיטליים מוצע במאמר זה כתחום ידע המעצים את האזרחים בהתמודדות עם המורכבות ועם האתגרים שמציבה הסביבה התקשורתית בחברת מידע מרושתת. בעידן הפוסט-אמת גוברת חשיבותו של תחום זה: חינוך לחשיבה ביקורתית ביחס למקורות המידע ושימוש מושכל במדיה, המאפשרים לאזרחים להתנהל מתוך ויסות עצמי מול הטיות המידע של הזירה התקשורתית. הצלחתו של חינוך זה קשורה לרגולציה נוספת של גורמים כגון מעצבי מדיניות, ארגונים חברתיים, מערכות המדיה והטכנולוגיה, המעצבים את הסביבה הדיגיטלית ונדרשים להבטיח את חוסנה של הדמוקרטיה.

27 פבר בשעה 10:04

חינוך לאוריינות מידע ומדיה דיגיטלית בעידן פוסט-אמת

ד"ר מירה פוירשטיין

לאחר שתלמידים מבחינים בהתנגשות בין הידע הנמצא באינטרנט לבין הידע של המורה, הם לומדים כי המורה אינו יודע כול וגם אינו מקור הידע הבלעדי. התלמידים לומדים גם שלא כל הידע הקיים בתחום תוכן מסוים נלמד בבית הספר, וכי מסגרות לא פורמליות, חוץ בית-ספריות, דוגמת תנועות נוער, חוגים, עמיתים והמשפחה, יכולות גם הן לשמש מקור ידע.

27 פבר בשעה 10:04

חינוך לאוריינות מדיה: בין מידע, ידע, מדיה וקהילות למידה

ד"ר שירה סופר-ויטל

יחסו של המין האנושי אל העירום הוא מורכב ובעייתי זה אלפי שנים, ומופעיו היו שונים בקרב התרבויות והדתות השונות. איברי המין חורגים מכל שאר איברי הגוף, ואין מדובר רק ב"הבנה" של טוב ורע – כלומר, בראיית העירום – אלא גם במגוון האינטראקציות המתקיימות בין איברי המין של שני המינים, זכרים ונקבות.

27 פבר בשעה 10:03

חינוך מיני בעידן המדיה הפרועה

ד"ר אברהם פרנק

הקולנוע הוא אומנות ממוסדת ועתירת ממון, ולכן הוא שונה מהווידאו, שנתפס בעיני האומנים כחתרני ואנטי-ממסדי כיוון שהוא מוטבע על גבי מדיום נטול מקור שניתן לשעתוק ולשכפול אינספור פעמים. כך, בניגוד לקולנוע שהוא מדיום מסחרי במוצהר, הווידאו ארט הוא מוצר אומנות זמין וזול ועל כן דמוקרטי וחברתי בהרבה. בדומה לאומנויות המופע: תיאטרון, מחול, מוזיקה וקולנוע, הווידאו ארט מתרחש ברצף של זמן. כלומר, בניגוד לצפייה ביצירה דוממת, שאינה מחייבת הימשכות של זמן, בווידאו ארט מתקיימים חיבורים בין הדימוי הנע, הגוף, הקול והצליל המוזיקלי, זוויות הצילום והעריכה, והם מחייבים זמן צפייה מתמשך שנקבע מראש בידי האומן. באופן זה מיטשטשים הגבולות בין האומנויות השונות ונוצר כלי בינתחומי אומנותי-טכנולוגי חדש וייחודי.

27 פבר בשעה 9:58

בתווך שבין וידאו ארט לקולנוע מתגוררת הבינתחומיות

ד"ר סיגל ברקאי, שרון שפלן-לזר

תלמידי מגמות האומנות החזותית יוצרים וידאו ארט - התבוננות במקרה מבחן

מהי תופעת הקוביות השחורות בעת השימוש בזום? שאלת מיליון הדולר. במסגרת מחקר הדוקטורט שלי, העוסק ב"תקשורת בעידן של מסך שחור", אני חוקרת את התופעה הזו. הלוואי שיכולתי לכתוב סיבה אחת מרכזית לכיבוי המצלמות ולהופעת הקוביות השחורות, כי אילו הייתה כזו, אזי גם היה פתרון אחד מרכזי, והחיים שלנו (המורים) היו קלים בהרבה.

27 פבר בשעה 9:57

"מי שמביט בי בשחור לא יודע מי אני..." תקשורת בעידן של מסך שחור

מיכל פל ברכה

לימוד של מיומנויות אוריינות המדיה מחנך לחשיבה ביקורתית גם באמצעות יצירת פעולות לשינוי המצב הקיים. מטרת המאמר היא לתאר את גישתם של מורי המדיה לתפקידם כסוכני שינוי חברתיים.

27 פבר בשעה 9:55

הוראת אוריינות המדיה והזיקה שלה לפדגוגיה אקטיביסטית

קרן קטקו איילי

סקירת מאמרי הבימה בעריכתה של ד"ר איבנה רטנר, עורכת-אורחת, שותפתנו להקמת בימת הדיון.

27 פבר בשעה 9:55

מה בבימה?

ד"ר איבנה רטנר

סקירת המאמרים

ברוכים הבאים לגיליון 68 של ביטאון מכון מופ"ת העוסק בחינוך לאוריינות מדיה

27 פבר בשעה 9:53

דבר ראש מכון מופ"ת

פרופ' חן שכטר

צלמת התמונה: לאורה ויינברג, "תפוח סדום - חומר דליק?", "לראות מבעד למראות" תערוכת סטודנטים, החוג לאוריינות חזותית, סמינר הקיבוצים

מחווה אומנותית ליוצר, ליצירה או לרעיון באמצעות ציטוט ישיר או מרומז היא מתודה ידועה בתהליכי יצירת אומנות ובלימודי אומנויות. מחוות מביעות הוקרה וכבוד ליוצר וליוצרת וליצירה המצוטטת, ומעצבות את הסטטוס שלהם. גם בתהליכי יצירה של מדיה באמצעי התקשורת נעשה שימוש בציטוטים. אך בניגוד ללימודי אומנויות, בלימודי תקשורת אין קאנון ממוסד של יצירות מופת שיוצרים לכבודן מחוות. יצירת מחוות אומנותיות, המתייחסות למאמרים מביבליוגרפיית הקורס, שעניינם סוגיות תקשורת, מזמנת למידה משמעותית, מאפשרת לשלב הוראה עיונית ומעשית ומחברת בין לימודי תקשורת ומדיה לאומנויות. במהלך זה הסטודנטים מגבשים עמדה כלפי סוגיות מגוונות בתחום התקשורת, המבוססת על ידע אקדמי ועל חוויות אישיות. המאמר מתאר את יישומה של המתודה בקורס "אוריינות דיגיטלית באומנויות: גישה רב-תחומית", במסגרת לימודי תואר שני באוריינות חזותית בסמינר הקיבוצים. המחוות האומנותיות לפריט ביבליוגרפיה נבחר הוצגו בתערוכה שנקראה "לראות מבעד למראות", בסוף הקורס.

24 פבר בשעה 8:16

פרקטיקה חינוכית מיטבית: לראות מבעד למראות

ד"ר אורלי מלמד, יעל הדסי-בכר

כשתקשורת ומדיה דיגיטלית פוגשות אומנויות במחוות לביבליוגרפיה

בנייר עמדה זה נבהיר את סוגיית הצורך לספק לילדים ולנוער בישראל באופן מיידי כלי מחויב מציאות לקראת יציאתם לחיים הבוגרים – האוריינות התקשורתית: היכולת לברור את העיקר מן הטפל, להבין מהי ידיעת כזב, ולהיות מודעים לקיומה של מערכת הלחצים הכלכליים-פוליטיים-חברתיים, שמופעלים בעיקר על תעשיית החדשות. במסמך זה נבקש להציג את נחיצותה של תוכנית לאומית ספירלית של אוריינות תקשורת כתחום ליבה במערכת החינוך ובהכשרת המורים בישראל. עוד נציג במסמך זה סקירה תמציתית של תוכניות לימוד דומות בעולם ואת החשיבה הערכית שבבסיסן.

22 פבר בשעה 8:42

נייר עמדה – תוכנית לאומית בנושא חינוך לאוריינות מדיה (תקשורת)

ד"ר אורלי מלמד, רביב נאוֶה, ד"ר ענת פלג, גולן יוכפז

כמו במוסדות רבים, גם בבית הספר של ילדיי דעיכתו של גל הקורונה החמישי, שפגע כמעט בכל בית, לצד פריחתן של הכלניות, האיצו מפגש כלל שכבתי. בחיק הטבע, ממש לא רחוק מהבית, כמה עשרות הורים וילדים נפגשו לשאוף מעט אוויר אביבי צח בפיקניק שכבתי. לא חלפו יותר משלושים דקות בטרם קיבלתי, כמו רוב רובם של ההורים מסביב, איזשהו "פוש" חדשותי מהאפליקציה. יכול להיות שהיה מדובר באיזשהו עניין סביב המצב המתוח במזרח אירופה, או במידע חדש סביב סיפור רכילותי עסיסי שהולך ומסתעף.

21 פבר בשעה 8:23

דבר העורך הראשי

ד"ר דודו רוטמן

שיח הסיכונים וההזדמנויות במדיה, העוסק בהשפעות של טכנולוגיות תקשורת, נוטה לבלבל בין סיכון לבין נזק ממשי, בין הזדמנות לבין תועלת ממשית. בפער הזה שבין הסיקור התקשורתי למציאות יש למערכת החינוך כמתווכת וכמטמיעה של טכנולוגיות וכלי מדיה חדשים תפקיד חשוב כמעריכה של היתרונות והחסרונות של טכנולוגיות וכלי מדיה חדשים בהשוואה לקיימים וכמטמיעה של אופני שימוש מיטביים. המיזוג בין אוריינות מדיה לבין אוריינות מידע מהווה איזון בהתייחסות לסיכונים לצד הזדמנויות בעולם המדיה והמידע. כיוצרי מדיה ומידע השאיפה היא להתאים את הסיפור למידע ולבססו על מידע אמיתי ולא להפך. קורס גלישה מיטבית העוסק בהזדמנויות ובסיכונים במדיה וברשת הוא אפוא צו השעה בהכשרת מורים.

13 פבר בשעה 8:35

גישת ההזדמנויות והסיכונים בחינוך לאוריינות תקשורת ומדיה בהכשרת מורים

ד"ר אורלי מלמד, פרופ' רבקה ודמני, ד"ר אורית צייכנר

מגפת הקורונה הובילה להופעתה של למידה מרחוק, שכן תלמידים ברחבי הארץ נאלצו ללמוד מהבית. כצורך של הלמידה מרחוק הקים משרד החינוך את מערכת השידורים הלאומית כדי לסייע למורים בשיעורים המקוונים. מאות שיעורים הכוללים מדיה ויצירה הוקלטו במגוון נושאים כדי לאפשר לילדים בכל הגילים תכנים לימודיים מרחוק באמצעים דיגיטליים. המחקר המוצג במאמר זה, שנערך במאי וביוני 2020, בוחן את הפרויקט להעברת שיעורים מוקלטים בעברית ובערבית, אשר שאף לספק אמצעי חדשני ולאפשר למידה מרחוק באופן משמעותי ומהנה.

3 פבר בשעה 11:50

מערכת השידורים הלאומית בישראל כסוכן של אוריינות מדיה בקרב ילדים דוברי עברית וערבית במהלך מגפת הקורונה

ד"ר איבנה רטנר, ד"ר בהא מח'ול

במכללת לוינסקי לחינוך הבנו את הפוטנציאל הרב הגלום בהכשרת מורים לאוריינות חזותית ולשימוש בצילום באופן המזמן פדגוגיה רלוונטית, מעורבות פעילה של הלומדים, הגברת מוטיבציה ופיתוח כשירויות חברתיות ורגשיות. זה כמה שנים אנחנו מציעים לפרחי הוראה ולמורות ותיקות, במסגרת התואר הראשון והשני בחינוך המיוחד, חמישה קורסים העוסקים, כל אחד מהם מפרספקטיבה תאורטית ומתודית שונה, בצילום ככלי פדגוגי, רגשי וחברתי. קורסים אלו מעניקים לסטודנטים, לצד ארגז כלים משמעותי, גם תהליך חווייתי ומעצים. הקורסים זוכים להצלחה רבה בקרב הלומדים והם מיישמים את הכלים שהם מציעים, כבר במהלך הלימודים, במסגרות המקצועיות השונות שהם פועלים בהן. במאמר זה נציג את עיקריהם של הקורסים הללו, שהם חלק מהדרכים הרבות שבהן המכללה פועלת לחינוך לקידום האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך במאה ה-21.

31 ינו בשעה 14:30

פיתוח יכולות פדגוגיות, רגשיות וחברתיות של מורות באמצעות צילום

ד"ר אבי המי, ד"ר רבקה הלל-לביאן

גלריית מכון מופת, גיליון 68

30 ינו בשעה 13:45

בג"ץ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, פ"ד נו(5) 834 (2002); בג"ץ 6973/03 מרציאנו נ' שר האוצר, פ"ד נח(2) 270 (2003)

בפרשת יתד פנו לבית המשפט הגבוה לצדק עמותת יתד – עמותה של הורים לילדי תסמונת דאון, וכן 54 הורים לילדי עם תסמונת דאון. הם טענו שלמרות החשיבות שבשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הכללי משרד החינוך אינו מממן את ההוצאות הכרוכות בכך, דוגמת הוצאות על סייעות, ונטל המימון נופל על כתפי ההורים. התוצאה היא שהורים שאין ביכולתם לשאת בהוצאות נאלצים להעביר את ילדיהם שנמצאו מתאימים לשילוב בחינוך הכללי למוסדות לחינוך מיוחד, ובכך נשללת מהם ההזדמנות להשתלב בחברה. דוגמה למצב עניינים זה הביאה אחת האימהות וסיפרה על בנה, שיכולת הלימודים שלו גבוהה אך אין לו כישורים חברתיים המאפשרים לו לממש אותה בחינוך הכללי ללא סיוע. אלא שהמדינה סירבה לממן את הסיוע והיא לא הייתה מסוגלת לשאת בעלותו, ולכן הוא שוכב מתחת לספסל בכיתה במשך כל שנת הלימודים ואינו לומד דבר.

שיבוצם של תלמידים למסגרות מבדלות של החינוך המיוחד מתבצע במשרד החינוך לפי אפיון חריגות. נשאלת השאלה אם החלוקה הזאת היא היעילה ביותר – כלומר מובילה את התלמידים להישגים הגבוהים ביותר (אקדמית, חברתית, רגשית, התנהגותית ופיזית) – או שמא יש אפשרות אחרת: שיוך התלמידים למוסד זה או אחר על פי יכולותיהם וצורכיהם (=רמת תפקוד).

23 פבר 2021

"צדק, צדק תרדוף"

ד"ר ניצן כהן

המגפה הפכה על החינוך את עולמו. מאמר זה מבקש לבחון היבטים שונים של המציאות שיצרה המגפה, ומתוכם לגזור את השינויים שנידרש לעשות אחרי שתסתלק. בעניין זה יש שני תרחישים כבדי משקל: או שהחינוך הישראלי יתקדם אל דמותו החדשה באופן מסודר, בעקבות דיונים מסודרים, או שיתקדם לשם באופן כאוטי בלתי מובנה. אין עוד אפשרות שהחינוך יחזור להיות מה שהיה.

21 פבר 2021

החינוך הישראלי לאחר הקורונה: קווי מתאר

ד"ר אברהם פרנק

כבר יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות. המודל שפותח בבית הספר מתבסס על פרקטיקות פדגוגיות וארגוניות מוכחות שנועדו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. הגישה החינוכית שפיתחנו בבית הספר מצליחה לתת מענה בהתמודדות עם פערים ואי-שוויון בחינוך גם בעת משבר שאנו חווים בימים אלו. ההתפשטות המהירה של מגיפת הקורונה הוסיפה משמעויות אחרות ללמידה, כגון הצורך בבניית חוסן בפני מצבי אי-ודאות שונים, בחירת סוגי הידע והמיומנויות שתלמידים זקוקים להם בימינו כדי לעמוד באתגרים הרבים ואופי ההוראה, התמיכה והטיפוח של תלמידים בתקופת משבר זו.

21 פבר 2021

ואף על פי כן, נוע ננוע – חתירה למצוינות בימי קורונה

יפעת מנשקו

ריאיון עם כותבים בעקבות צאת ספריהם לאור בהוצאת מכון מופ"ת: ד"ר גדי ביאליק וד"ר בועז צבר

21 פבר 2021

ריאיון עם כותבים על ספריהם - "מקרב ומרחיק: עיון בדמות המחנך המשמעותי בבית הספר הציבורי" מאת בועז צבר, "בתי ספר ייחודיים - האומץ להרהר ולערער על המובן מאליו" מאת גדי ביאליק

תום קורי, חבר צוות הוצאת הספרים של מכון מופ"ת

ישראל אינה זקוקה למצבי חירום כדי להוכיח לעולם מה גדול אי-השוויון החינוכי המתקיים בה זה שנים. מחקרים רבים נערכו בנושא האי-שוויון, והם מצביעים שוב ושוב על רמה גבוהה של אי-שוויון שאינה יורדת. ממצאי פיז"ה אף מצביעים על פערים שהם העמוקים ביותר בקרב מדינות ה-ECD. אלא שבימים כתיקונם, עד הקורונה, לא הייתה למידה מרחוק. רק כאשר נדרשה מערכת החינוך, בשל הקורונה, להפעיל למידה מרחוק, למידת זום בעיקרה, התברר עומק הפערים לאשורו. דוח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, גורס כי המשך הלמידה מרחוק יגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בהישגים במערכת החינוך.

21 פבר 2021

אי-שוויון חביב, מדוע אינך מרפה?

ד"ר אברהם פרנק

בעקבות מגפת הקורונה נסגרו בתי הספר והמוסדות להשכלה גבוהה והלמידה בהם עברה להתבצע מרחוק. צעד זה השפיע רבות על האופן שבו התנהלה מערכת החינוך על כל חלקיה מאז פרוץ המגפה וממדיו האמיתיים של השינוי עדיין אינם ברורים. בשלב זה ניכר עם זאת, כי השכבות המוחלשות בחברה נפגעו יותר מאלו המבוססות. מאמר זה סוקר את הקשיים שמשבר הקורונה והפער הדיגיטלי מציבים בפני מערכת החינוך בחברה הערבית, ובהשלכות פער זה על האזרחים הערבים, המשתייכים לאחת האוכלוסיות המוחלשות בישראל.

21 פבר 2021

הפער הדיגיטלי בתקופת משבר הקורונה והשפעותיו על החברה הערבית בישראל

ד"ר האמה אבו-קשק, ד"ר יונתן מנדלס

9 יול 2020

נעים להכיר, פורום ספרות: מסיפור ל-story

ד"ר לימור ראובך

ביטאון מכון מופ"ת מארח בבימתו את פורום ספרות בהובלת ד"ר לימור ראובך

על הפורום

הוראת הספרות באקדמיה, במציאות מורכבת וטכנולוגית, היא אחת הסוגיות המעסיקות ביותר את מוסדות ההשכלה הגבוהה בכלל ומוסדות הכשרת המורים בפרט. המאמרים המגוונים בבימת דיון זו משקפים את הדילמות של הוראת הספרות בהשכלה הגבוהה, ובמיוחד את בחינת הקשר בין ספרות, אומנות, הוראה וצורכי הלומד.

9 יול 2020

דבר ראש מכון מופ"ת

פרופ' חן שכטר

פורום הוראת הספרות שמובל במכון מופ״ת על ידי ד״ר לימור ראובך, מתמודד בשנתיים האחרונות עם השאלות ה״כבדות״ של הוראת הספרות בבתי הספר בישראל. מה עושים עם התועלתנות? כיצד מקנים את עונג הפרשנות של טקסטים ארוכים לדור שמתקשר ב-270 תווים (שחלקם הגדול מורכב מאימוג׳י - פרצופונים וסמלונים - ומהכפלת אותיות סופיות?); האם יש בכלל עוד ערך לאירוע המשונה הזה, שמפגיש מורה, תלמידים וספר, כמו אז בכיתה י 6 בבית הספר על שם ברנר. האם מפגש כזה אפשרי בכלל?

9 יול 2020

דבר העורך

ד"ר דודו רוטמן

ספרות והוראת ספרות מתמודדות כיום עם אתגרים מורכבים. המורים ותוכנית הלימודים מתקשים לחבר את הספרות אל עולמם של התלמידים, אל ה-story שהם יוצרים מדי יום ביומו; החוגים לספרות במוסדות להשכלה גבוהה מידלדלים ונסגרים, ונראה כי מקומו של המקצוע הולך ומיטשטש. המאמרים בבימת הדיון שבגיליון זה עוסקים בסוגיות הקשורות במקצוע הוראת הספרות ומהוות חלק מהקונפליקטים המלווים אותו בשנים האחרונות.

8 יול 2020

סקירת המאמרים

ד"ר לימור ראובך

מסיפור ל-story – הוראת הספרות בעידן הרשתות החברתיות

הספרות היא אוסף עצום של סיפורים. כולם אוהבים סיפורים אך לא כולם אוהבים לקרוא. במרבית המקרים, מבוגרים מקריאים לילדים סיפורים עד גיל 8-7, ואחר-כך הילד אמור להתמודד עם משימת הקריאה בעצמו. בשלב הזה הילדים אמורים לבסס את טעמם האישי בספרות אך לא תמיד הם נתקלים בספר אהוב שימשוך אותם לקריאה רציפה. תפקידו של המבוגר הוא להכיר להם את מגוון האפשרויות, לחשוף ולעודד אותם לקריאה, לעזור לילדים למצוא את הספר "הנכון" – ספר שייתן מענה לסקרנות הטבעית. והכי חשוב, להמשיך ולהקריא לילדים סיפורים, למרות שהם יכולים לקרוא בעצמם.

גלריית מכון מופת

איריס ארגמן

ההתפשטות העולמית של נגיף הקורונה, וההנחיות להוראה מקוונת בכל תחומי הלימוד האפשריים בהשכלה הגבוהה, הביאו את ההוראה המקוונת להתפתחות מואצת וליצירת מציאות חדשה, מורכבת ושונה גם בתחום הוראת הספרות. מציאות זו בוחנת בעין ביקורתית את תחום ההוראה כפי שהכרנו אותו עד היום, ומאתגרת מושגים שהיו עד כה אבסולוטיים – דוגמת פלטפורמות של זמן ומרחב משותפים כבסיס חיוני ללמידה.

1 יול 2020

"שיעור (לא) חופשי!" מה לימדה אותנו הקורונה על הוראת ספרות מקוונת?

ד"ר יעל שגב

רשמים מיום העיון המקוון בחוג לספרות במכללה האקדמית אחוה

ובכל פעם האור נופל אחרת על הטקסט, על השיחה, על ההערות, על המחשבות, על הרעיונות. פעם הוא מאיר ופעם הוא מחשיך, לא את הקבוצה; כל אחת ואחד מבפנים. קוראים, קוראים.

1 יול 2020

קוראים, קוראים

ד"ר סיגל נאור פרלמן

במקום שבו הספרות אינה אלא סיפור, מצטמצם המרחק שבין קריאה לבין כתיבה ודיבור, בין הספרות לבין החיים. מדוע אנשים נקשרים לסיפורים? מה הם מוצאים בהם? מדוע הם מספרים סיפורים? משמעותן של יצירות הספרות נגזרת תמיד מן הסיפור האישי. ההתקשרות לסיפור היא דרך החוויה האישית המשתקפת בו או דרך הצורך האישי שהוא מספק. לפעמים ההתקשרות אינה נעשית מתוך תכניו או איכותו, אלא מתוקף נסיבות ההתוודעות אליו. כותבת המאמר הקימה את "קבוצת הסיפור שלך" במטרה לקרב בין סיפורי חיים ליצירות מופת, לקדם את חוויית הקריאה ואת השימוש במילים כאמצעי להבנה ופעולה בעולם.

1 יול 2020

ד"ר לילך ניישטט-בורנשטיין

הספרות היא עולם האוצרות האין-סופיים שבדמיון – אך מה אנו עושים עימה? בדברים שיובאו כאן ברצוננו להרחיב את המבט אל אוצרות הוראת הספרות אל מול אי-הנחת הפושה בקרב תלמידים ומורים לספרות בכיתות רבות. נציג מתחים שעלו בסדרת מחקרים שערכנו על הוראת ספרות בישראל.

18 יונ 2020

"אוֹצָרוֹת אֵין-סוֹפִיִים הָיוּ לָהּ בַּדִּמְיוֹן"¹

פרופ' יעל פויס, פרופ' אילנה אלקד-להמן

מתחים בלתי פתורים בהוראה ולמידה של ספרות

המושג "טוהר הבחינות" גורר עימו קשיים וכשלים. אולם הוא גורר עוד דבר, עקרוני מאוד: עיוות מושגי. השאלה מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת בחינות הבגרות, וכיצד יש להתנהג, היא שאלה מִשמעתית מובהקת. במילים "שמירה על כללים תקינים של היבחנות" אנחנו אכן עדים לבלבול המושגי הצפוי בין שתי קטגוריות שונות. בהצגתה כ"טוהר" העבירו אותה, ברור למדי לאיזה צורך, לממלכת המוסר והערכים.

16 יונ 2020

"טוהר הבחינות"

ד"ר אברהם פרנק

מעבר תמוה אל ממלכת המוסר

לעומת המורים המנוסים, המתחילים בהעלאת רעיונות כלליים כחלק מקדים לתכנון הפעילות הכיתתית, מתכשרים להוראה ומורים חדשים פונים מייד לפירוט פעולות ההוראה ולשיבוצן על רצף הזמן ללא תכנון מקדים. על כן מורים רבים, בעיקר בתהליך הכשרתם ובתחילת דרכם, נדרשים לסגל לעצמם הרגלי עבודה דידקטיים סדורים.

11 יונ 2020

המודל הרב-ממדי לתכנון בהוראת החינוך הגופני

זהר לרר

למערכת היחסים של המורים עם תוכנית הלימודים יש תפקיד מרכזי בפיתוח הידע המקצועי שלהם. תוכנית הלימודים על כל היבטיה מאפשרת למורים להבין את שיקולי הדעת התוכניים והפדגוגיים שהנחו את קובעי המדיניות. היא מתקשרת למורים את השיקולים שעומדים בבסיס ההחלטה לשלב רעיונות, תכנים או משימות. בכך תוכנית הלימודים יכולה לקדם אוטונומיה של מורים ואף לעזור להם לקבל החלטות בדבר אימוץ היבטים כאלה או אחרים להוראה שלהם.

11 יונ 2020

למה לי קוריקולום בכלל?

פרופ' לינור הדר

על הוראת תכנון לימודים במסגרת ההכשרה להוראה

חוקרים מדגישים את ההבדלים בין התפיסות החינוכיות המעצבות את התכנון החינוכי. אלה מתבטאים בהיבטים דוגמת תהליך מול תוצר; סוג האינטראקציה בין מרכז לפריפריה, והמתח בין התאוריה למעשה. המכנה המשותף הרחב ביותר של הגישות לתכנון הוא הגדרת הקשר בין תאוריה למעשה. ניתן לקשור היבטים אלה לתכנון הלימודים באומנויות בגן.

11 יונ 2020

תוכניות לימודים לגן הילדים בישראל המתייחסות לאומנויות

ד"ר יעל ניאגו

הוראת עברית לעולים נחקרה לא מעט, אך הוראת ספרות לתלמידים עולים כמעט ולא נחקרה. לפיכך ביקשנו לעמוד על הוראת הספרות לתלמידים עולים בבית הספר התיכון. לשם כך, ערכנו מחקר איכותני, פנומנולוגי-נרטיבי, שמטרותיו היו להכיר את חוויית המורה המלמד ספרות לתלמידים עולים בבית ספר תיכון.

פרופ' אילנה אלקד-להמן, לילי נייסען-דורפסמן

בעקבות מיפוי הקשיים המתגלים בשלב הלמידה ובמעבר להוראה, אנו מציעות במאמר הנוכחי מודל לאוריינות תהליכית המהווה בסיס לתוכנית לימודים המתמודדת עם הקשיים. המודל המוצע מהווה בסיס לתוכנית לימודים בתחום הקניית הרגלי קריאה של ז'אנר הרומן ועקרונותיו בני יישום מיידי בהוראת הספרות בבתי הספר.

1 יונ 2020

מודל האוריינות התהליכית כבסיס לתוכנית לימודים לעידוד קריאה

ד"ר אורנה לוין, ד"ר לאה ברץ

רוזנבלט, חוקרת ספרות ומחלוצות תאוריית תגובת הקורא, הבחינה בין קריאה שמטרתה קוגניטיבית – הפקת מידע, לבין קריאה אסתטית – שמטרתה הנאה. בקריאה אסתטית נוצר בין הקורא לבין הטקסט מפגש שהוא מעבר לגבולות השפה, מפגש המעורר רגשות, מחשבות, תחושות וציפיות. מפגש שהוא בלשונה של רוזנבלט ״התרחשות״ – תגובה אותנטית שאינה יכולה להיות צפויה מראש. שני סוגי הקריאה הללו שונים מאוד זה מזה, והוראת ספרות, לדבריה, אמורה לשלב בין השניים.

1 יונ 2020

תגובת הקורא בבית הספר היסודי: רשמים מתוך מחקר פעולה

יעל סנדרוסי

בהשתלמות מקוונת למורי בתי הספר העל-יסודיים שקיימנו השנה (תש"ף) בפסג"ה רחובות, הקדשנו את חלקה הראשון ללמידת עמיתים. המורות הציגו יישום בפועל, בהוראה בכיתה, של העקרונות הדידקטיים והדיסציפלינריים שלובנו במהלך ההשתלמות. אחת המורות המתנדבות בחרה להציג בפני הקבוצה את הפעילות החינוכית שהיא ביצעה עם תלמידיה בחטיבת הביניים. נקודת המוצא הקונצפטואלית והפדגוגית של המורה הייתה תחושתם של תלמידיה, כך היא סיפרה, ש'הספרות' כפי שהיא מיוצגת בשיעורי הספרות בבית הספר העל-יסודי מנותקת מעולמם הרגשי והערכי ולכן אינה רלוונטית עבורם.

31 מאי 2020

הוראת ספרות - בין חינוך להוראה ובין אתיקה לאסתטיקה

ד"ר שלמה הרציג, הגר אור

במאמר זה אסקור היבטים שונים מעולם התוכן של פגיעות הרלוונטיים לדיון בנושא חינוך חברתי-רגשי. תחילה אתייחס לסיבות שבגללן הפגיעות מוכחשת בחברה של ימינו; בהמשך אציג מהי אתיקה של פגיעות ומדוע היא הכרחית במניעת אלימות ומהי פדגוגיה ביקורתית מבוססת פגיעות הרואה בפגיעות אינהרנטית לתהליך הלמידה וחיונית להצלחתו; לבסוף אציג עקרונות לעבודה חינוכית עם אתיקה ופדגוגיה של פגיעות. אני סבורה כי השילוב של אתיקה ופדגוגיה מבוססות פגיעות יכול להביא לתרומה משמעותית בחינוך בכלל, בחינוך לצדק חברתי ולאי-אלימות בפרט, ובאופן כללי להפוך את העולם שלנו לנעים, בטוח וסולידרי יותר, עבור כולנו.

27 מאי 2020

דפנה איזנרייך

תנועה מודעת היא שילוב של שלושת האלמנטים ‒ גוף, מחשבה ורגש ‒ במטרה לייצר מודעות בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים. העבודה נעשית בשלושה שלבים: השלב הראשון הוא המרחב הפיזי, והוא משלב תרגילים מעולמות תנועתיים שונים ‒ יציבה, יוגה, פילטיס, אימון פונקציונלי, אימפרוביזציה וריקוד חופשי. השלב השני הוא מעגל שיח או רפלקציה קבוצתית כתוצר של החוויה בגוף; והשלב השלישי הוא רפלקציה אישית שכותבים המשתתפות והמשתתפים. לתפיסתי ומניסיוני, לתנועה המודעת יש חשיבות כתהליך וכרכיב משמעותי בהתפתחות הקבוצה החברתית, הכיתה והאדם היחיד ‒ ילדות וילדי הכיתה, כיחידים ובזיקה לחבריהם.

גיליון 64

10 נוב 2019

תנועה מודעת לפיתוח מסוגלות אישית וקבוצתית

שרון מיכאלי-רמון

גיליון 64

6 נוב 2019

דבר העורכת

הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך הוקמה לפני כשנתיים על ידי "היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך" לבקשת משרד החינוך. הוועדה קיימה תהליך למידה מקיף כדי לבחון את הנעשה בתחום זה בארץ, למפות את המגמות העכשוויות בעולם, ולזהות תחומים שבהם ניתן לשפר את הפיתוח המקצועי הקיים. על רקע רצונה של הוועדה להרחיב את מגוון הקולות הנשמעים ואת הידע המצוי בפניה, נוצר שיתוף הפעולה עם מכון מופ"ת, שבמסגרתו פורסם "קול קורא" לשליחת מאמרים לבימת הדיון של גיליון זה.

10 יול 2019

מסקנות והמלצות הוועדה לניהול מיטבי של הפיתוח המקצועי וההדרכה במערכת החינוך מיסודה של היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך

פרופ' מריו מיקולינסר, רננה פרזנצ'בסקי אמיר

מן הנעשה במכון מופ"ת ובמכללות

8 יול 2019

"מקום"

ד"ר רחלי ברגר

מבט על תערוכת בוגרות המסלול לאומנות במכללת תלפיות תשע"ט

ה"מקום" הוא שם הנושא של תערוכת בוגרות המסלול לאומנות בתלפיות, המכללה האקדמית לחינוך בחולון, תשע"ט. את התערוכה אצרו שקד אביב ואריאלה פלוטקין, שגם הנחו את הסטודנטיות בפרויקט הסיום לאורך השנה. אתאר כאן כמה מהעבודות, חלקן עוסקות במקום של קושי, חלקן במקום המיטיב וחלקן התמקדו במקום כיומן מסע. כתבה את הרשימה: ד"ר רחלי ברגר

פרסומים שיצאו לאור לאחרונה - מפרי עטם של מורי מורים

30 יונ 2019

פרסומורים

"אלון ואורן, שני מטיילים, הגיעו אל כפר הריבועים. המחזה שנגלה לעיניהם היה מדהים. בכל מקום נראו ריבועים. בתים ריבועיים, גינות ריבועיות ושלטים ריבועיים...". הסיפור נמשך, עד שמגיעים להנחיה הבאה: "פקיד המלון ביקש: קחו לכם נייר, שרטטו עליו ריבועים ונסו לחלק ריבוע אחד ל-7 ריבועים וריבוע אחר ל-17 ריבועים. אני מאמין שתצליחו". זוהי פתיחה אופיינית למפגש השתלמות למורי מתמטיקה בבתי הספר היסודיים במסגרת תוכנית "מצוינות 2000". נושא המפגש אינו מוצג מלכתחילה, וכך גם לא מטרותיו. המשתלמים צוללים מייד אל תוך משימת הביצוע הראשונה.

27 יונ 2019

פיתוח מקצועי בעידן משתנה – המקרה של תוכנית "מצוינות 2000"

ד"ר אבי פולג

מן הנעשה במכון מופ"ת ובמכללות

25 יונ 2019

אקדמיה כיתה 27/8/2017

אקדמיה כיתה

כמה נדוש וכמה מעייף לציין כל העת את מצבנו המתנדנד ופשוט לייחל למעט יציבות במחוזותינו. סבב בחירות אחד מאחורינו, תקופת ביניים נטולת החלטות ומהלכים משמעותית בעוכרינו, וסבב בחירות נוסף לפנינו... ובין לבין הארץ לא נחה ולא שוקטת. שנת הלימודים הסתיימה, וזו שתבוא בעקבותיה תיפתח "איכשהו" עם רועים חסרי ניסיון ואולי שוב זמניים... כמה, כמה, כמה כמהה המערכת שלנו למעט המשכיות ולאורך טווח שמעבר למהלך פוליטי כזה או אחר. נדמה שתפקידנו, שומרי המקצוע, הילדים והתקוות, נעשה חשוב שבעתיים, ובו כמובן נוסיף ונדבק.

25 יונ 2019

לכל קוראי הביטאון שלום,

ד"ר מיכל גולן

במאמר זה אבקש לטעון שהתפתחות מקצועית והתפתחות אישית לא זו בלבד שיכולות להתקיים יחדיו, אלא שהן עשויות לחזק ולהפרות זו את זו. אציג זאת באמצעות סיפור מקרה.

16 יונ 2019

גישת ההזדמנויות: התפתחות מקצועית ואישית זו לצד זו

ד"ר ניצה שחר

סיפורה של ראשת תוכנית ואומנית

This paper highlights insights from ongoing research that focuses on shifting in-service teachers’ mental models to what we have dubbed a Play Mindset by introducing them to improvisation games and Playback theatre techniques. Teachers become students who adopt a culture of play in a collaborative learning environment with clear rules, where they learn to listen deeply, respect each other, become curious, take chances, make mistakes and discover new ways to learn together playfully while creating a supportive classroom climate. From session to session, teachers adapt these techniques to their own classroom settings, write reflections upon them and report upon successes and failures, and most important of all, keep playing. This method places the teachers first.

12 יונ 2019

Teachers First!: Learning and Teaching with a Play Mindset

Dr. Amy Gelbart, Dr. Rinat Shahaf Barzilay

במאמר זה אדון באתגר חשוב הניצב בפני קובעי המדיניות בנוגע לפיתוח מקצועי של מורים בישראל. מצד אחד, המחקר מורה כי יש לבסס פיתוח מקצועי של מורים על הערכה. מצד אחר, מורים רוצים לשלוט בתהליך ההתפתחות שלהם, ועשויים להתנגד לניסיונות לכפות על ההוראה שלהם חזון חיצוני. הם אינם בהכרח אוהבים שאומרים להם מה דרוש להם ומה לא. הפתרון שאציע במאמר מבוסס על התאמה של מסלול ההתפתחות המקצועית למוטיבציה של המורה.

12 יונ 2019

פיתוח מקצועי של מורים בישראל: השאלה הערכית והתשובה הפרגמטית

ד"ר סרגיי טלנקר

פיתוח מקצועי מיטבי לעובדי הוראה צריך שישיג שורה של יעדים חינוכיים וחברתיים שמערכת החינוך רואה לנגד עיניה. נרצה שפיתוח מקצועי של עובדי הוראה יתמוך בהעלאת ההישגים של התלמידים, ייתן מענה למגוון רחב של תלמידים ויעזור לצמצם את הפערים בחברה.

12 יונ 2019

שחר בן נתן

בשנת 2014 נפתח חוג חדש למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בהובלת ראשת החוג ד"ר עדינה פורטוביץ'. תוכנית הלימודים של החוג מציבה במרכז את התפתחותם המקצועית של הסטודנטים כמוזיקאים המסוגלים לבצע מגוון סגנונות מוזיקליים וכמורים המוכשרים ללמד בכיתות מוזיקה כללית בקבוצות נגינה הומוגניות והטרוגניות וכן בתזמורת בית-ספרית, הרכבים ומקהלה.

10 יונ 2019

לפעמים חלומות מתגשמים:

ד"ר רחלי גלאי

תוכנית הכשרת מורים של החוג למוזיקה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בבית ספר עמיח"י קבוצת יבנה

בעבודתנו השוטפת אנו נתקלים רבות בשאלות של תלמידים: "בשביל מה אני צריך לדעת את זה?" "למה זה יעזור לי בחיים?" ודומותיהן. אנחנו לא אוהבים לענות על השאלות הללו, לא מכיוון שאיננו יודעים מדוע אנחנו מלמדים, אלא מכיוון שהתשובה מורכבת ועמוקה, והתלמידים רוצים תשובת מחץ קצרה ומשכנעת. ובכן, אין לנו תשובה קצרה. כל זה אינו מונע מאיתנו המורים לשאול את "המערכת" בנוגע לפיתוח מקצועי – "בשביל מה אני צריך את זה?", "למה אני צריך את זה?" גם בעניין הזה, אין תשובה קצרה.

3 יונ 2019

שרון דודיק

שני תהליכי פיתוח מקצועי מרתקים מתרחשים במקביל בשנתיים האחרונות בשני קצותיה של ישראל. תהליך אחד בעיר אילת יוצר מעבר הדרגתי של בתי הספר היסודיים בעיר לפיתוח מקצועי בקהילות מקצועיות לומדות. התהליך השני הפך את המרחב של הפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר במחוז צפון לרשת מקצועית לומדת. ננסה לתאר את המקרים ולחלץ מתוך הפרקטיקה מודל מעשי יישומי דרך התבוננות חקרנית בעקרונות המנחים של התהליכים. בתוך כך נציע גם דיון בשאלה: מה שונה בקהילות הללו לעומת ניסיונות קודמים?

29 מאי 2019

רשתות וקהילות מקצועיות לומדות מבוססות אמון

רונית בית הלחמי, מלי נץ, שני מרצ'בסקי

מודל רעיוני ומעשי שהתהווה מתוך מעשה

לצד תוכן מקצועי חשוב מאוד גם להקנות כלים ועקרונות לתהליך הלמידה עצמו הן למורים הן לתלמידים. במסמך זה אנו רוצים להצביע על שלושה פערים הפוגעים באפקטיביות של הפיתוח המקצועי של המורים, ולהציע דרך חלופית שתסייע בצמצומם.

27 מאי 2019

פיתוח מקצועי או מקצועיות בפיתוח?

דני עבודי, נירית קורן לורנס

פיתוח מקצועי של מורים ומורות מהווה מנוף מרכזי להשגת מטרות בית-ספריות. אלא שכפי שעולה מהספרות בתחום, במקרים רבים נתפס הפיתוח המקצועי - ובייחוד זה המתרחש מחוץ לזירה הבית-ספרית - כפחות רלוונטי לחיי היום-יום של המורים ולמציאות הבית-ספרית שהם פועלים בה. מאמר זה מבקש לחשוף בפני הקוראות והקוראים ממצאים ומסקנות מחקריים מהמקרה של העיר רעננה, אשר פיתחה בין השנים 2018-2011 תפיסת חינוך עירונית-ייחודית בתהליך ניסויי סדור שהוביל להקמת מרכז פיתוח מקצועי עירוני לצורך צמצום הפער.

27 מאי 2019

כשעיר מקבלת אחריות לצמצום הפער בין הפיתוח המקצועי החוץ בית-ספרי לייחודיות הבית-ספרית והעירונית: המקרה של העיר רעננה

איילת דליות, ד"ר גדי ביאליק, רוני רמות, טלי בן טובים, אור רידר, דנה סבוראי-הדר, יסמין אבו-ריא, שרון יניב, אריג אגבריה

"גן יער" היא גישה חינוכית שהשתרשה מאז שנות החמישים ואילך במקומות רבים בעולם, ולאחרונה החלה להתפתח גם בישראל. הגישה מבוססת על למידה חוץ-כיתתית, מתוך הכרה בהשפעתו החיובית של הטבע על התפתחות ילדים. בגן יער מושם דגש על שהות ממושכת בסביבה טבעית קבועה, במשך כל השנה, ללא תלות במזג האוויר, ללא עזרים ואביזרים המקובלים בגני ילדים רגילים, כשהטבע ומשאביו הם המקור למשחק חופשי וללמידה לא מובנית. ברחבי ישראל נפתחים אט-אט גני ילדים בגישה זו, והחלו התעניינות רבה ורצון ללמוד ולהתנסות בה.

27 מאי 2019

ד"ר נירית לביא אלון, ד"ר נירית אסף רייזל

כדי לקדם למידה באמצעות הערכה מעצבת יש חשיבות רבה להכוונת המורים ליצור סביבת עבודה המבוססת על ההבנה של הלומדים ושל היכולת הפוטנציאלית שלהם, על תמיכה בלמידה באמצעות פיגומים הוראתיים, על שימוש במשוב ועל מעורבות פעילה של לומדים בהערכת הלמידה. לשם כך ראוי להשקיע בידע ובכישורים של מורים, כדי שיוכלו לקיים תהליכי הערכה מעצבת כחלק מעבודת ההוראה שלהם

21 מאי 2019

פיתוח מקצועי אפקטיבי של מורים באמצעות תלקיטי תלמידיהם ^*

ד"ר מיכל נחשון, ד"ר אמירה רום

חשוב להבין את תהליך הפיתוח המקצועי של מורים ומורות. הם נכנסים אל תוך מערכת התובעת מהם להיות תמיד זמינים, לתת מענה רגשי, לפעול במסגרת של אינטנסיביות אינטלקטואלית ובין-אישית. תהליך הפיתוח המקצועי שלהם חייב להיות מערכתי, בית-ספרי, וכזה שייתן מענה לכל צורכיהם בראשית דרכם.

21 מאי 2019

מה הם החסמים בדרך ליישום פיתוח מקצועי אפקטיבי ברמה המערכתית או ברמה הבית-ספרית?

מירב אילן

כחלק מאימוץ התוכנית ״אופק חדש״ הכריז משרד החינוך על מתווה חדש להתפתחותם המקצועית של המורים והמורות בישראל. מתוך הבנת חשיבותם של קורסים לפיתוח מקצועי של מורים (פמ״מ) ביקשו חוקרים וחוקרות רבים להעריך את יעילותם של קורסים אלו. עניינו של מאמר זה לחקור את אחד המשתנים המשפיעים על איכותם - משך ההשתלמות, ובפירוט, בחינתו של מבנה שעתי מרוכז עבור קורס פמ״מ.

21 מאי 2019

סדרות פיתוח מקצועי מרוכזות מנקודת מבטן של מורות (וכמה מורים)

ענת ברק-גורודצקי, ורד ג'רפי

במסגרת עבודתי באוניברסיטה נחשפתי לבית ספר מיוחד שעושה את הדברים אחרת - התיכון הניסויי "דור" בהרצליה. בית הספר פיתח כלי של "מעגלי היוועצות", שפירושו חלוקה של כל צוות בית הספר לכמה צוותים, שהופכים להיות מעגל היוועצות קבוע לאורך השנה עבור חברי הצוות. מעגלי ההיוועצות השבועיים מנוהלים על ידי צוות היועצות ללא השתתפות המנהל, ובמסגרתם המורים משתפים בדילמות שהם מתלבטים בהן, מתייעצים בנוגע לקשיים שיש להם, ומספרים לשאר חברי מעגל ההיוועצות על ההצלחות שחוו או על המכשולים.

21 מאי 2019

מודל מוצלח של פדגוגיה טיפולית בתיכון הניסויי "דור" בהרצליה

אשר אלבו

פיתוח מקצועי בקהילה מקצועית לומדת (להלן: קמ"ל) מתרחש כאשר קבוצת מורים מתכנסת באופן סדיר כדי לשפר את איכות פרקטיקות ההוראה של משתתפיה. מחקרים מראים שמורים המשתתפים בקמ"ל אפקטיבית משפרים הן את איכות ההוראה שלהם הן את הישגי תלמידיהם. אחד הגורמים שתורמים לאפקטיביות של קמ"ל הוא תהליכי הניהול וההובלה של מובילי הקהילה.

20 מאי 2019

ד”ר טלי ברגלס שפירא, ד”ר ענבל פלש גוילי