גיליון 679 ספט בשעה 8:54השימוש בסימולציות בחינוך: שאלות מפתח, אתגרים ויתרונותד"ר עמליה רן, פרופ' בנג'מין דודג'רפודקאסט זה עוסק בשימוש בסימולציה בחינוך ובתרומת הכלי הסימולטיבי להכשרת מורים ואנשי חינוך על כל הרצף המקצועי, בגישור על הפער הקיים בין התאוריה לפרקטיקה, בעקרונות המנחים את השימוש בכלי זה, היתרונות והאפקטיביות של הכלי.להמשך קריאה
גיליון 679 ספט בשעה 6:47מבנה הדעת ככלי לתכנון ולהערכה של מהלך הוראה דיאלוגיצמרת הראל כנות, ד"ר גיל גרטלמהלך הוראה ולמידה דיאלוגי (פתוח) הוא מהלך שנקבעת לו מסגרת מושגית כללית, אולם נתיביו מתפתחים מתוך המפגש והדיאלוג בין שלושת "השותפים": התוכן או התופעה הנלמדים, התלמידים, והמורה. במקרים כאלה עולה השאלה כיצד מתכננים הוראה בלי לחסום את מה שעשוי להתפתח במהלכה, וכיצד מעריכים למידה בלי להתעלם ממה שאכן התפתח. להמשך קריאה
גיליון 671 ספט בשעה 10:48קווים לדמותו של בית הספר האידיאלי, 2026ד"ר אברהם פרנקבית הספר האידיאלי ייהנה מאקלים חינוכי מיטבי בזכות מגוון רחב של מאפיינים: צורתו, שבאסתטיקה שלה הושקעה תשומת לב רבה; סגנון הניהול, המכוון למידה רבה מאוד של חופש עשייה לכולם; רמת אמון גבוהה בין הרבדים השונים של אוכלוסייתו; איכותם הגבוהה של החונכים-מורים; תחושה חזקה של שייכות ומעורבות בקרב התלמידים; ורצון של כולם ללמוד ולהתפתח.להמשך קריאה
גיליון 6719 אוג בשעה 20:10דבר עברית وتكلم عربي:הנכחת רב-לשוניות והבניית זהות חברתית מעצימה במרחב האקדמי הרב-תרבותי כגשר לפדגוגיה שוויונית, דמוקרטיה, שוויון וסובלנותד"ר שירה סופר-ויטלבמאמר זה אדון באפשרויות המשמעותיות הגלומות במרחב האקדמי כמקום מפגש בין-תרבותי. אפשרויות אלה נובעות מהגיוון ומהעושר התרבותי, הלשוני והזהותי של הסטודנטים. אטען כי מימושן של אפשרויות אלה עשוי לקדם ערכים חשובים של דמוקרטיה, שוויון וסובלנות באקדמיה, ומכאן – גם במרחב הציבורי. להמשך קריאה
גיליון 6718 אוג בשעה 13:24להטוטנות ומיקוח – התמודדות מורים ערבים בישראל עם דרישות סותרותרקפת רון ארליך, שחר גינדיהממשק בין חינוך לבין פוליטיקה בישראל מורכב ומאתגר. לאורך השנים משרד החינוך מושפע מהרוחות הפוליטיות ומשרי החינוך השונים, למרות שהוא מייצר בעקביות עמדה עמומה ולכאורה דורש מהמורים ניטרליות. מצבם של מורים ערבים בישראל בהקשר זה בעייתי עוד יותר, שכן הם מתמודדים עם ציפיות סותרות מהממסד הדורש נאמנות מצד אחד, ומהקהילה הדורשת מהם סולידריות מצד שני. במחקר הנוכחי אנו מבקשים לבחון נושא זה דרך התמודדותם של המורים הערבים עם דיונים כיתתיים בנושאים השנויים במחלוקת ביחסי יהודים-ערבים בישראל. להמשך קריאה
גיליון 6717 אוג בשעה 13:28הכשרת מורים לחינוך דמוקרטי-הומניסטי ברוח יאנוש קורצ'אקציפי מרחייםהכשרת המורים המסורתית מתבססת על יסודות תאורטיים ועל התנסות שיסודה הוא מבנה שיטתי ורציונלי. אולם, המאה ה-21 מאופיינת בשינויים כלל עולמיים דמוגרפיים, חברתיים, תרבותיים וטכנולוגיים, המעוררים את הצורך בעיצוב תהליך חדש של הכשרה והתנסות בהוראה. יאנוש קורצ'אק הציג רעיונות רבים הזרועים בכתביו ובסיפוריו שיכולים לסייע לגיבוש זהות אישית וזהות חינוכית מקצועית ברוחו. בבסיס תפיסתו החינוכית רעיונות הומניסטיים דמוקרטיים, כגון הכרה בילד כאדם בעל זכויות וחובות, הקשבה לקולו ויצירת אורח חיים דמוקרטי המאפשר את שיתוף הילדים תוך הקפדה על צדק והגינות.להמשך קריאה
גיליון 6714 אוג בשעה 17:34שיחה עם הרב פירוןשי פירוןבימת הדיון בגיליון זה מוקדשת לנושא החינוך לדמוקרטיה. במלאת 25 שנה לפרסומו של הדוח "להיות אזרחים בישראל", שכתבה ועדת מומחים בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, פנינו לשר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, וביקשנו את נקודת מבטו לגבי השאלה המוצג בכותרת בימת הדיון: חינוך לדמוקרטיה – לאן הולכים מכאן? להמשך קריאה
גיליון 6714 אוג בשעה 14:15חינוך לדמוקרטיה וערכים בראי הדורותארז נבוןאבי, יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות, היה בראש ובראשונה מורה, איש חינוך, שראה חשיבות עליונה בהנחלת ידע וכללי התנהגות המעצבים את אופיו של אדם. נוסף על תפיסתו את מערכת החינוך כגוף שתפקידו להנחיל ערכי יסוד, נמנו עם יעדיו המרכזיים החינוך המדעי-טכנולוגי, שיפור ההבעה בכתב ובעל-פה של תלמידי בית הספר, הקניית תרבות דיבור ושיח והחינוך לדמוקרטיה ולדו-קיום בין דתיים לחילונים, בין עדות המזרח לעדות אשכנז ובין יהודים לערבים. להמשך קריאה
גיליון 6712 אוג בשעה 13:40להיות דמוקרט זה הרבה יותר מאשר ידע באזרחות: על תובנות השכל, שרירי הנפש ודפוסי ההתנהגות המכוננים את האישיות הדמוקרטיתפרופ' נמרוד אלוניאיני עומד בפיתוי ופותח באמירה בוטה ולא מנומסת משהו: "אמרתי לכם". אני קורא את המסמך המקיף של מועצת האיחוד האירופי (Competences for Democratic Culture, 2016) בדבר הצורך בשינוי התפיסה מחינוך לאזרחות דמוקרטית לחינוך לתרבות דמוקרטית, וחושב על כך שבספריי להיות אדם (1998) וחינוך טוב (2013) עמדתי על חשיבות המעבר מהתמקדות באזרחות דמוקרטית אל התמקדות בבניית תרבות דמוקרטית וטיפוח חינוכי של בוגרים בעלי אישיות דמוקרטית. אני נוטה לחשוב שהאינטואיציה הזו בדבר התמקדות באישיות הדמוקרטית אינה ייחודית לי, אלא היא נחלתם של מרבית המורים מהזן האידיאליסטי והאקטיביסטי. בשונה מאלה שעיקר עיסוקם בדמוקרטיה הוא אקדמי, אנשי חינוך ואקטיביסטים חברתיים שנמצאים רוב זמנם במפגש בלתי אמצעי עם ציבורים גדולים, מגלים מהר מאוד שהתנהלות דמוקרטית, הלכה למעשה ובשגרת היום-יום, היא עניין לא רק של ידע פורמלי והבנה קוגניטיבית אלא בעיקר של איכויות ותכונות אישיותיות (רובן נרכשות).להמשך קריאה
גיליון 6712 אוג בשעה 9:39תחנות במנהרת הזמן: מיומנויות הבוגר הרצוי של מערכת החינוך 2030ד"ר מירית שרוןמאמר זה מתבונן בו-זמנית לפנים ולאחור על מנת לעמוד על המשגתו של חינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך בישראל בעשרים וחמש השנים האחרונות. באופן ספציפי יתמקד המאמר בהמשגת המיומנויות של דמות הבוגר הרצוי, בייחוד לנוכח השינויים התכופים המתחוללים במאה זו בתחומים רבים, ולנוכח המשברים הבריאותיים והחברתיים שהעסיקו אותנו בשנה האחרונה. להמשך קריאה
