גיליון 65

קוראות יקרות, קוראים יקרים.

בין בידוד להסגר, בין שיעור מקוון לישיבה ב-Zoom, נזכרתי במלכה שמיר.

דקת גו ולבושה בקפידה, ואי שם בסוף המילניום הקודם, כשנפגשנו בבית הספר התיכון ע״ש יוסף חיים ברנר, היא הייתה פחות או יותר בגילי כיום. והיא גם מי שנושאת כנראה באחריות לכך שכיום, כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, אני יושב וכותב את השורות הללו, בכובע הזה, ובתפקיד הזה, עם שלל תארים כמו ״עורך ראשי״, ״חוקר ספרות״, ״מרצה בחוג לספרות עברית״ שכולם מעידים שהפעולה שאני מקדיש לה את מרב זמני ואת מיטב האנרגיות המקצועיות שלי היא קריאה. שירה, סיפורת, מחקר ופרשנות, ניתוח ועיון ובעיקר - הוראה של יצירות חודרות לב ויורדות חדרי בטן. כבר מעל לעשרים שנה. כל חיי הבוגרים. כן, מארקס, בוקאצ׳יו, קאמי הוכיחו לנו שמגפות טובות ליצירה ספרותית. לא היינו צריכים אותם כדי לדעת שהן תמיד גם זמן טוב לקריאת ספרות.

להמשך קריאה ...